יאיר לפיד אחראי אישית לשינוי המדיניות של מדינת ישראל כלפי רוסיה ולתוצאות החמורות שהביא שינוי הרפתקני זה. הוא התפאר שבכך הוא "מעמיד עצמו בצד הנכון של ההיסטוריה". התנהגותו מצביעה על בורות בנושא תולדותיה של האומה הרוסית במאה העשרים. מבלי להכיר בפרטי פרטים את ההיסטוריה של מדינה זאת - מה שהתרחש בה בין השנים 1939 ו-1944 - אין כל אפשרות לגבש מדיניות חדשה מזאת המבורכת של בנימין נתניהו בשנות כהונתו כראש-ממשלה. נתניהו עם השכלתו הכללית הרחבה והכרת המצב הבינלאומי ערב מלחמת העולם השנייה ואחריה עד ימינו, הצליח לרכוש את אהדת הממשל הרוסי, ובכך פתח את אפשרויות ישראל לחדור מעבר לגבולותינו בצפון ולשמור על אופציות אסטרטגיות כנגד אויבינו שם המתחברים לאירן. נתניהו שמר על גבול הצפון כשהוא חסום בפני האירנים - אך פתוח נגדם - וזה בזכות האסטרטגיה הנכונה שלו בשיחותיו האישיות עם ולדימיר פוטין. לפיד, לעומת זאת - משול לפילון בחנות-חרסינה. ישראל לצערנו איננה פיל - אלא רק פילון לעומת רוסיה. ולפיד, בהרפתקנות ילדותית ממש, סיכן וממשיך ביתר שאת לסכן את יחסינו עם רוסיה - שהיא המעצמה האזורית היום שמסוגלת לנקום בנו קשות - ולאו-דווקא בסגירת לשכת הסוכנות שם. גם איומיו על אירן ב"יכולות האחרות שלנו" (מעריב יום ג' 2.8.22) מצביעים על חוסר אחריות ועל חוסר בשלות מנהיגותית. בעיני הרוסים, שתיקתו של לפיד, שאינו מואיל בטובו להרים טלפון לפוטין, היא התנהגות כפויה-טובה ופרובקטיבית כנגד מעצמה עולמית, מה עוד שהיחסים האישיים בין פוטין לנתניהו היו מצוינים ואופטימליים מבחינת מדינת ישראל. הרב פנחס גולדשמידט, שהיה רבה הראשי של מוסקבה במשך 33 שנים ועדיין ממשיך לשמש כנשיא ועידת רבני אירופה כאשר נשאל (ידיעות אחרונות עמ' 8, יום ג', 26.7.22) מה עתיד היחסים שלנו עם רוסיה ענה חד-משמעית: - "זה תלוי בשני הצדדים. לא היה קשר ישיר בין פוטין ולפיד מאז שראש ממשלת ישראל נכנס לתפקיד - וזה מדאיג מאד. זה חלק מהסיבה להתפתחות העניינים האלה". דעתי היא כי החרמתו של פוטין על-ידי הפילון יאיר לפיד היא הסיבה כולה, ולא חלק מהסיבה. לפיד אינו מבין ששתיקתו איננה נתפסת ברוסיה רק כדיפלומטיה פרו-מערבית, אלא כפרובוקציה אנטי-רוסית - מעין הכרזת-מלחמה קטנה. לכן הגיבה רוסיה בהגבלת פעילותה של הסוכנות היהודית. אם לפיד איננו מבין זאת הוא בהחלט אינו ראוי להיות ראש-ממשלה. עוד לפני שנטפל לרוסיה, לפיד התחיל בצעדיו האינפנטיליים נגד פולין. הוא פגע בפולין בנאום ילדותי בקשר לחקיקה פנימית שבכלל אינה קשורה לזכויות נדל"ן של יהודי פולין ש-95% מהם הושמדו על-ידי הגרמנים מבלי להותיר יורשים כלשהם. ולאחר שפלט דברים מעליבים, "הצליח" להביא לכך שפולין הפסיקה את מדיניותה הפרו-ישראליות. הוא המשיך עכשיו עם רוסיה - והתגובה לא אחרה לבוא. מה יקרה אם רוסיה תגביר את הסנקציות כלפי ישראל מול טיפשותו של לפיד? אם, חלילה, תימנע האפשרות שלנו להפציץ לעומק סוריה ולשמור דרכים אסטרטגיות כלפי אירן? מי יהיה אחראי לכך אם לא מדיניותו הבלתי אינטליגנטית וחסרת התבונה של לפיד? לאיש הזה, תוצר תוכניות הבידור הטלוויזיוניות, אין די השכלה כדי לנהל את המדינה בתבונה המיוחדת הנדרשת מאנשי ציבור בכירים בנסיבות המיוחדות של מדינת היהודים. רוסיה סבלה במאה העשרים טראומה אדירה שעלתה לה ב-27 מיליון קורבנות - היא הותקפה בהתקפת-פתע גרמנית ביום 22.6.1941 על-ידי הצבא הגרמני שתקף בשלושה ראשים: נגד לנינגרד בצפון, מוסקבה במרכז ואוקראינה בדרום. זה התרחש על-אף הסכם מולוטוב-ריבנטרופ (שרי החוץ של ברה"מ וגרמניה) שנכרת כשנתיים לפני התקפת-הפתע. האוקראינים ברובם צידדו בכובש הגרמני, וגם היום יש ארגונים נאציים באוקראינה. הפוגרומים ביהודים באוקראינה נפסקו רק בזכות ניצחון רוסיה בחזית. אין לישראל שום סיבה לתמוך באוקראינה גם היום. אין כל סיבה לשינוי המדיניות הישראלית כלפי רוסיה של פוטין, ואין כל סיבה לתמוך באוקראינה כמדינה עצמאית בכלל. אין לשכוח שפסלו של בוגדן חמלניצקי - משמיד-היהודים הגדול ביותר באירופה עד להיטלר - מוצב כפסל לאומי לחרותה של אוקראינה. בקונפליקט בין רוסיה לאוקראינה - עלינו לתמוך ברוסיה - ואף לנסות להסביר זאת לג'ו ביידן. אם לפיד אינו יודע היסטוריה - שילך וילמד כמה שנים. אם חסר לו המזג האינטלקטואלי שיש לראשי-ממשלה גדולים כמו בן-גוריון, מנחם בגין, יצחק שמיר ובנימין נתניהו - שיחזור למסך הטלוויזיה בתוכניות בידור. המדיניות שלו איננה מדיניות אלא קאפריזה אישית להאדרת שמו בלבד. הוא פילון בחנות חרסינה.