למרות שרוסיה מצמצמת את אספקת הגז לאירופה החששות הגוברים ממחסור באנרגיה בחורף הקרוב, ממשלת בריטניה מצהירה בהחלטיות שאין חשש לאספקה למדינה זו – שכן היא אינה תלויה בגז הרוסי ויש לה מקורות רבים. אבל בפועל, מדווח טיימס הלונדוני, גוברים החששות בענף מפני מה שיתרחש בחורף. הממשלה טוענת שהבעיה היא מחירי האנרגיה ולא האספקה, אך השניים קשורים זה בזה: ככל שהמקורות פחות בטוחים בשוק העולמי, כך המחיר לצרכן הבריטי עולה. משקי הבית כבר משלמים השנה קרוב ל-2,000 ליש"ט בממוצע על אנרגיה, אך המחיר עלול להגיע כבר בינואר לשיעור שנתי של 4,000 ליש"ט ולשים לריק את מאמציה הנוכחיים של הממשלה לשמור על רמה סבירה שלהם. בריטניה אכן תלויה בגז הרוסי הרבה פחות מאשר מדינות היבשת והוא מהווה בשנים האחרונות אחוזים בודדים מתצרוכתה. רוב הגז מגיע משדות בריטיים ונורבגיים בים הצפוני, והיתרה – כגז נוזלי מארה"ב, קטר ומדינות נוספות. אבל האופי של מערכת הגז העולמית, בה כולם קשורים עם כולם, מביא לכך שמשבר הגז ביבשת משפיעה גם על בריטניה. רשות החשמל הבריטית עורכת "משחקי מלחמה" לקראת משבר אפשרי בשל המחסור בגז רוסי, והממשלה גם בוחנת את ההשתלטות של קונסורציום בראשות חברה מאוסטרליה על צינור הגז הטבעי שלה כאשר גובר החשש לפגיעה בביטחון הלאומי. למרות שבשורה התחתונה בריטניה הייתה בחורף שעבר יצואנית נטו של גז ליבשת דרך צינורות שלה המוליכים לבלגיה והולנד, היו תקופות בהן היא הסתמכה על ייבוא ממדינות אלו – גם כאשר הטמפרטורות היו נוחות יחסית, אם החורף הבא יהיה קר במיוחד בבריטניה או באסיה, הביקוש יגדל משמעותית ואיתו סכנת המחסור. אם אכן יהיה מחסור, הפגיעה העיקרית תהיה בתחנות הכוח הפועלות על גז ושהן מקור החשמל העיקרי במדינה. בהעדר יכולת ייצור מספקת, ייפגעו תחילה הלקוחות הגדולים, לאחר מכן תופחת האספקה הכוללת ולבסוף אף קיימת סכנה של הפסקות חשמל מכוונות. זמינות הגז אינה הבעיה היחידה, ממשיך הטיימס. התרחיש האופטימי מבוסס גם על כך שבריטניה תוכל להמשיך לייבא חשמל מיצרנים בצרפת, בלגיה, הולנד ונורבגיה. אבל חלק המומחים ספקנים. תחנות הכוח הגזיות של אירופה עלולות למצוא את עצמן ללא גז, ואילו תחנות הכוח הגרעיניות של צרפת נאכלו בידי חלודה. במקרה הטוב המחיר לצרכן יעלה; במקרה הגרוע לא יהיה לאירופה חשמל לייצא לבריטניה. נורבגיה כבר הודיעה בשבוע שעבר שהיא בוחנת תוכניות להפחתת הייצוא בשל מחסור בגשם הפוגע בתחנות הכוח ההידרו-אלקטריות – עוד כאב ראש מבחינת בריטניה. למרות שפומבית הממשלה מכריזה שהכל בסדר, בשיחות פנימיות הודו פקידים בווייטהול בקיומם של הסיכונים. השנה הם הזהירו את השרים ש"תרחיש גרוע ביותר אך סביר" עשוי להוביל להאפלה ב-6 מיליון בתים. הממשלה ביצעה מספר צעדים כדי להגביר את האספקה בכך שהותירה את מכרות הפחם פתוחים והחלה לבדוק את האפשרות לחדש את השימוש במאגר גז לשעת חירום, אך נכון לעכשיו היא לא טיפלה בצד השני של המשוואה: הביקוש. זאת, בעוד מדינות אחרות משקיעות סכומי עתק בהתייעלות אנרגטית. הביקוש לבנזין ודיזל שב בחודשים מאי ויוני לרמתו שלפני הקורונה. הביקוש לדלק עלה ב-1.4 מיליון ליטר בחודשיים אלו והתקרב לזה של 2019, למרות שהמחירים עלו והגיעו בממוצע ל-1.91 ליש"ט לליטר לעומת 1.30 ליש"ט לפני שלוש שנים. לעומת זאת, המחירים הגבוהים בארה"ב הובילו לירידה בצריכה המגיע בחודשים האחרונים ל-7.6%.