"אני מעודדת יום אחד ומיואשת למחרת" – מגדירה פרשנית התקשורת הוותיקה של וושינגטון פוסט, מרגרט סליבאן, הפורשת מן העיתון לאחר שש שנים ומן העיתונות לאחר 42 שנה לטובת הוראה באוניברסיטת דיוק ופרסום ספר זכרונות ולקחים. בטור האחרון שלה בעיתון טוענת סליבאן, כי המרוץ הבא לנשיאות יהיה מבחן אמיתי לתקשורת האמריקנית מבוססת העובדות. הבשורות הטובות: התקשורת עברה דרך ארוכה מאוד במציאת הדרך לסקר את התנהגותם מסכנת הדמוקרטיה של דונלד טראמפ ובני בריתו, כולל סייעניו בתקשורת הימנית. כעת יש דיווחים רבים המתייחסים ל"מכחישי בחירות" ושימוש נרחב בשורש שק"ר לתיאור טענותיו של טראמפ. התקשורת גם מוכנה להודות במה שהיה חייב להיות ברור לפני זמן רב: טראמפ איננו דמות פוליטית רגילה והוא לעולם לא יהפוך למדינאי אחראי. התפתחות מעודדת נוספת היא החלטתם של כמה אמצעי תקשורת, כולל הפוסט, להתמקד באיומים על נגישות ההצבעה ובפוליטיזציה של מערכות ההצבעה. למרות זאת, סליבאן מודאגת שמא אין די בכך. העיתונאים אינם יכולים להתמודד לבדם עם האיומים על הדמוקרטיה, אך עליהם לעשות יותר. ג'ונתן קרל, כתב בכיר של ABC, התייחס אשתקד לבעייתיות העתידית של סיקור קמפיין טראמפ: "כיצד אתה מסקר מועמד שלמעשה הוא אנטי-דמוקרטי? איך אתה מסקר מועמד שמתנגד גם למועמד המפלגה הדמוקרטית וגם נגד המערכת הדמוקרטית שמאפשרת זאת?". שאלה עמוקה יותר היא האם אמצעי התקשורת יוכלו להשתחרר מהרגליהם – האהבה לעימות הפוליטי, ההתמכרות לבחירות כאל מרוץ סוסים – כדי להתמודד בצורה יעילה עם אתגרים אלו. לטובת הדמוקרטיה, הם חייבים לעשות זאת. ברור שאסור להם להפוך לסוכני המכירות של יריבו של טראמפ, אבל הם צריכים להיות מוכנים להראות לקוראיהם, צופיהם ומאזיניהם שבחירה בו תהיה מסוכנת. זהו קו דק. דבר אחד ברור, סבורה סליבאן: אי-אפשר לסקר נאומים, עצרות ועימותים – ליבת סיקור הקמפיין – בדרך המקובלת. יהיה צורך להסתמך פחות על שידורים ישירים ויותר על דיווח המספק הקשר מועיל. לדעתה, בדיקת עובדות בזמן אמת היא בעלת ערך מוגבל. מוטב לחכות עד לאחר סיום האירועים, ואז להציג אותם בחבילה הכוללת דיווח מדויק העוטף אותם. עיתונאים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם להיות רמקולים. הם חייבים להיות דוברי אמת מסורים, להשתמש בשפה ברורה, לתת הקשר נרחב ולמסגר את הדברים כדי להעביר את האמת.