בתערוכה בגלריה חנינה בת"א מציגה אנה איילת אפל אחת מעבודות המאסטר שלה באמנות (אוניברסיטת חיפה). הרב-תרבותיות נוכחת בעבודותיה: מקורות דתיים נוצריים, יהודיים, שאמניים, מיסטיקה מזנים שונים. ההיסטוריה שלה קצת מתעתעת: היא נולדה בסיביר הרוסית למשפחה קומוניסטית, אתאיסטית. בגיל 7 התנצרה. היא פגשה את היהדות רק עם עלייתם לארץ.
העלייה התאפשרה כי אביה יהודי מכל הצדדים (מספיק רק בן זוג אחד יהודי במשפחה הגרעינית כדי לעלות לארץ, היא מסבירה). בגיל 10 עלתה לארץ עם משפחתה ובגיל 12 השלימו תהליך גיור בקיבוץ דתי. למרות שהמשפחה לא דקדקה במצוות אחר כך, דבק בה העניין במקורות המיסטיים של היהדות, בקבלה, במיוחד במה שנקרא "הפרדס". בהמשך, נחשפה גם לאמונות שמאניות אחרות, מדרום אמריקה ועד הודו.
כל אלה נותנים את אותותיהם ביצירתה. היצירה המוצגת בתערוכה זו, "חכמים זוהרים בחושך", היא חלק מהמכלול שהציגה במסגרת עבודת המאסטר בשם "הפרדס - באתי לדרוך כאן שוב". הפרדס, מושג מהקבלה, מהזוהר, מהווה מקור לבחינת יהדותה. פרדס הוא גם אייקון של הציונות, השורשיות הישראלית, התפוז הישראלי. היא באה לבקר בישראל שנית לאחר שהייה בחו"ל והתנסות בחוויות מיסטיות אחרות.
בציור זה האמנית היא הדמות הלבנה, השקופה המרחפת מעל קבוצת אנשים המתנסים בטקס מיסטי בין עצי רימונים. הנמר היושב ביניהם הוא מוטיב חוזר בציוריה. כאן הוא נראה חלק אינטגרלי מהחבורה, למרות שהוא רק דימוי עליו היא חולמת בלילה, לדבריה. אפל רוצה להתנסות עוד בשלל חומרים, בפיסול, מיצגים, מיקסט מדיה. אין ספק שנשמע עוד רבות על אמנית שאפתנית זו.