שתי שאלות יקבעו את האקלים הפוליטי ברחבי אירופה בחורף הקרוב: כמה אשלם תמורת האנרגיה? ומה תעשה הממשלה כדי להגן עלי? בניסיון להתגונן מפני הסערה המתקרבת, הורידו ממשלות צרפת וספרד את מחירי החשמל. כאשר עסקות עתידיות בגז נעשות ב-300 אירו למגהוואט-שעה – פי עשרה מאשר בקיץ אשתקד – והאינדיקטורים הכלכליים ביבשת בוהקים באדום, ממשלות אחרות יעשו זאת גם הן. התחזיות גורמות לכלכלנים להתייאש, כותב אקונומיסט. הפוליטיקאים רוצים להגן על הבוחרים מפני חשבונות מרקיעי שחקים, אך עליהם גם להוריד את הצריכה כדי למנוע הפסקות חשמל ולפגוע במכירות הרוסיות. סבסוד האנרגיה מסייע לבוחרים, אך מוריד את הדחף לצמצם את הצריכה. אבל עד לאחרונה אמרו כלכלנים, שהסובסידיות משפיעות רק בצורה שולית על צריכת הדלק ואילו השפעתן על צריכת הגז אינה ברורה. הציבור אינו מגיב לעליית מחירי הבנזין; בכל מקרה הוא צריך להגיע לעבודה. אולם, שורה של מחקרים חדשים הופכת את התפיסה המקובלת, וזאת בשל שינוי בשיטות המחקר. הקודמים בחנו נתונים מצרפיים כמו המכירות השבועיות והמחירים באזור מסוים, ולא את הצרכנים והרגלי הנסיעה. זה בעייתי, כי מידע משמעותי הולך לאיבוד כאשר המבט הוא מצרפי, וכי המחירים מגיבים לביקוש ויש לבחון את שני הצדדים. מחקרים שבדקו נתוני מיקרו העלו ממצאים מפתיעים. לורנס לוין מחברת ויזה בחן את התשלומים בכרטיס האשראי ב-243 ערים אמריקניות בשלהי העשור הראשון של המאה: עלייה של 10% במחיר הובילה לירידה של 3% בצריכה, בעוד חישוב מצרפי היה מצביע על ירידה קטנה יותר. כריסטופר קייטל מ-MIT ושינסוקה טאנסקה מאוניברסיטת טארף מצאו מגמה דומה ביפן, וגם שהנהגים נהגו בצורה בטוחה יותר כדי לחסוך דלק. מגמה דומה נמצאה בבדיקת הגז הטבעי. מקסימיליאן אופחאמר מאוניברסיטת ברקלי ואדוארד רובין מאוניברסיטת אורגון בדקו 300 מיליון חשבונות אנרגיה בקליפוניה. בחלקים מן המדינה יש באותן בניין שני ספקי גז, הקובעים את מחיריהם בצורות שונות – מה שיוצר קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. התוצאה: עלייה של 10% במחיר מורידה את הצריכה ב-2%; בקיץ המחיר כמעט ואינו משפיע, בעוד בחורף הצריכה ירדה ב-4%. שינויי המחירים בקליפורניה היו קטנים מאשר באירופה ולא ידוע מה תהיה ההשפעה ביבשת, אם כי יש תקדים אחד באוקראינה: ב-2015 קוצצו הסובסידיות, המחיר הוכפל והצריכה ירדה ב-16%.