ב'ת הולווי נראתה כשוכרת האידיאלית: עובדת מדינה בת 23, עם משרה יציבה, המלצות טובות ושכר סביר; היא לא מעשנת ואין לה חיות מחמד. אבל אחרי שלושה חודשים של חיפוש דירה בלונדון, מאות פניות למתווכים, שני תריסרים של ביקורים בדירות והגשה של עשר הצעות – הולווי מרימה ידיים. בכל פעם היא ושותפתה הגישו הצעה, מישהו הקדים אותן. הן הציעו 200 ליש"ט לחודש יותר מהמחיר המבוקש, ואז התברר שמישהו הציע 500 או אפילו 600 ליש"ט יותר או התחייב לשלם מקדמה בת שישה חודשים.
הולווי נמנית על אלפים שנלכדו במה שמכונה "משבר יוקר השכירות", כותב גארדיאן. הביקוש הגבוה והעדר הדירות הובילו את המשכירים והמתווכים להעלות את דמי השכירות למחירי שיא, בעוד הזינוק במחירי האנרגיה והאינפלציה הגואה גורמים לכך שמיליוני בריטים מתקשים לשלם את החשבונות השוטפים. המחירים עלו בשנה האחרונה ב-20% בכמה מחלקי מנצ'סטר וב-15.8% בלונדון. שוכרים מגלים שהמשכירים מעלים את המחירים במאות ליש"ט לחודש ובכך למעשה מאלצים אותם לעזוב; היו שגילו שהדירות הושכרו בתוך ימים אחדים במחיר כפול. מתווכים דיווחו שבחודש יולי קיבלו 127 פניות בממוצע אך היו ברשותם רק 11 דירות להשכרה.
התחרות קשה. הולווי אומרת, שחיפוש דירה בלונדון – שם היא עובדת – הוא כמו עבודה בחצי משרה, בנוסף למשרתה המלאה. "זה מייבש מבחינה נפשית. אתה כל הזמן על הקצה. אפילו כאשר אתה מנסה להתרכז בעבודה, אתה מקבל התרעות דוא"ל על נכס חדש או על ביטול ביקור בנכס". למזלה, היא יכולה להתגורר עם הוריה בלונדון ולכן הפסיקה לחפש, אך לרבים אחרים אין אפשרות כזאת.
מקס וילסון, מנהל מחקר בן 27, סיפר לגארדיאן על חוויות דומות. לאחר שלוש שנים בדירה מוזנחת הוא החליט לעזוב ופנה ל-SpareRoom, האתר הפופולרי ביותר בבריטניה לשותפויות בדיור – אך עד מהרה שמדובר בעולם מטורף של בחינת אישיות ושל מאות מתמודדים על כל חדר. המשכירים דורשים פיקדון מראש ממי שרק מתעניינים בדירה, מה שמוביל לכך שהשוכרים עלולים להוציא מאות ליש"ט בעת ובעונה אחת. וילסון נתקל בדירות איומות ונוראות, עם שכר דירה של אלפי ליש"ט. לאחר חודשיים מייסרים הוא מצא דירה אותה הוא מתאר כ"נחמדה מאוד אבל במחיר מופקע בעליל".
כאמור, המצב קשה גם במנצ'סטר. ג'ס גירי, כוכבת טיק-טוק, העלתה בשבוע שעבר סרטון שהפך לוויראלי ובו סיפרה בכעס כיצד חיפשה במשך שלושה חודשים דירה במרכז העיר, אך הצליחה לראות אחת בלבד – וזו נחטפה בידי מישהו אחר בתוך כמה דקות. "זוהי הודעת שירות לציבור מטעמי: אל תעברו למנצ'סטר. אין דירות. הייתי בטלפון כל יום, לא ישנתי, לא אכלתי".
למי שאין לו רשת ביטחון, הזינוק בשכירות עלול להיות בעל השלכות הרסניות. מספר חסרי הבית ב-40% מן הרשויות המקומיות גבוה כיום מאשר לפני הקורונה. עמותת Shelter המסייעת לחסרי בית אומרת שמספר הפניות אליה זינק ב-177% מתחילת השנה והגיע ברבעון השני ל-22,677. בסיכון הגבוה ביותר מצויים מי שמקבלים תמיכה סוציאלית בתשלום שכר הדירה, ואשר עוד קודם לכן התקשו למצוא קורת גג. סופי דלמוטה מעמותת Generation Rent קוראת לממשלה להתערב, כולל בהקפאה כפויה מיידית של שכר הדירה ובהפסקת הפינוי של מי שאינם יכולים לעמוד בתשלומי השכירות. "ננקטה פעולה במהלך הקורונה; למה לא עכשיו? אני חושבת שעוד לא ראינו את הגרוע מכל", היא מזהירה.