את דמות אברם, הבעל החוזר לרעיתו ובנו אותו עזב כשהיה תינוק, מגלם נפלא
שלום שמואלוב. שתענוג לשמוע את קולו הצלול והברור הן בדיבורו והן בשיר שהוא שר לקראת הסיום, ולוואי וכל השחקנים הישראלים היו בעלי קול ודיבור באיכות כזו. בנוסף לאמינות הסיפור הדרמטי השופע שנינות המבוסס על המציאות של 1949, ולבימוי המבריק של
איה קפלן, גם עיצוב התנועה של
עמית זמיר נפלא כתמיד. כל אלה מקבלים שדרוג נוסף בציון לשבח של מעצבת הפאות
אוסנת שגיא, שהצליחה ליצור מ
ניר זליחובסקי הצעיר - טיפוס מזדקן וחשקן; ומעצבת התלבושות
ילנה קרליך והתפאורה של
יהודית ארנון - כל אלה נוסכים אמינות מושלמת בסיפור שסמל יצרה, עם העיבוד המוצלח של הבימאית קפלן. מה שמכניס בנוסף לדרמה עוד סם חיים הם הצעירים המגלמים את שתי הבנות, גיטה (
הגר טישמן) הנשואה לניסן (
מתן שביט) ואם הילד החמוד, וכן
הילה שלו כ-שריקה, בתה של רבקה, ו
יובל שלומוביץ כמחזר אחריה. דמות מיוחדת מבצע
ניר זליחובסקי כבעל המכולת המבוגר, המוכן לספק מזון מעבר לכמות התלושים הנדרשת, ובלבד שישדכו לו את שריקה החמודה. המוזיקה של דיזי גילספי ששטפה בשנים ההן את אמריקה והעולם, וניסן כה אהב לנגן אותה, נוסכת שמחה ותקווה גם יחד בתקופה הקשה ההיא.
הצגת ״דבר על מקום הימצאם״ היא חזקה ומשמעותית מאוד וראויה שיצפו בה כל מיגוון הקהלים בארץ, למען לא ישכחו וילמדו עד כמה חשובה ישראל לקיום והתחדשות העם היהודי.
