בתשע השנים שחלפו מאז רכש ג'ף בזוס את וושינגטון פוסט, העסקים פרחו. מיליוני קוראים רכשו מנוי דיגיטלי ומספר העיתונאים הוכפל לכ-1,000. אבל בשנה האחרונה, מדווח ניו-יורק טיימס, מורגש קיפאון. קצב החדשות המסחרר של עידן דונלד טראמפ הסתיים, קוראים פנו למקומות אחרים ונסיונו של העיתון להרחיב את תחומי הכיסוי לא היווה פיצוי מספיק.
הפוסט צפוי לסיים את 2022 בהפסד לאחר שנים של רווחיו, ומספר המנויים הדיגיטליים ירד מן השיא של 3 מיליון בסוף 2020. ההכנסות מפרסום דיגיטלי ירדו במחצית הראשונה של השנה ב-15% ל-70 מיליון דולר. המנכ"ל והמו"ל, פרד ריאן, שוחח בשבועות האחרונים עם ראשי המערכת על האפשרות של קיצוץ 100 משרות עיתונאיות, אולי באמצעות הקפאת גיוסים במקום עובדים פורשים.
מערכת הפוסט ממשיכה להיות אחד הגורמים המצליחים ביותר בארה"ב, מדגיש הטיימס. השנה זכה העיתון בפרס היוקרתי ביותר – פרס פוליצר לשירות הציבור, על סיקור אירועי 6 בינואר. בשנים האחרונות הוא פתח מרכזים בסיאול ובלונדון כדי לאפשר עריכה מסביב לשעון והשקיע בסיקור של תחומים כמו טכנולוגיה אישית, אקלים ובריאות.
גופי תקשורת רבים סבלו מירידה במספר הקוראים לאחר סיום כהונתו של טראמפ, אך שני המתחרים הגדולים של הפוסט – וול סטריט ז'ורנל (הימני) וניו-יורק טיימס (הליברלי) – דווקא רשמו עלייה במספר המנויים. הירידה בפוסט גורמת לתסכול בעיתון, וחלק מן המנהלים הבכירים חוששים שמא ריאן – מינוי של בזוס – אינו פועל בצורה החלטית די הצורך כדי להרחיב את הסיקור.
דיברו על רכישת AP, אקונומיסט או גארדיאן
אחרים מודאגים מכך שהחברה הפסיקה את מאמצי השיווק שלה; משרדי הפרסום אוגילבי ובודהה-ג'ונס נשכרו כדי להכין מסעות פרסום, אך חלקם לא בוצעו. לדברי אחד המקורות, העיתון גם נטש מסע מיתוג שנועד להבליט את תחומי הסיקור החדשים שלו. במקביל הופסקו הדיונים על האפשרות לרכישת גוף תקשורת גדול אחר; השמות שעלו בהם היו סוכנות הידיעות AP והעיתונים הבריטיים אקונומיסט וגארדיאן.
התמקדותו של ריאן בתפוקה ובנוכחות במערכת גם היא מקור למתחים. הוא אמר לעמיתיו, כי רבים מן העובדים העיתונאיים אינם מספקים תפוקה מספקת ויש לנהל אותם טוב יותר. ריאן הכניס לשימוש אמצעי בקרה על הנוכחות הפיזית במערכת ולחץ על העובדים לחזור אליה לאחר הקורונה, לפחות שלושה ימים בשבוע. רבים מבכירי העיתון ובהם העורכת הראשית, סאלי באזבי, אומרים שנחוצה סבלנות ושהסיקור המורחב של העיתון ימשוך בסופו של דבר קוראים חדשים ויוביל להצלחה פיננסית. באזבי אומרת שלמערכת עומדות להתווסף 150 משרות ושיש לגוון את כוח האדם בה.
בזוס – מייסד אמזון ואחד האנשים העשירים ביותר בעולם – הדגיש את חשיבותה של העצמאות המערכתית. לצד זאת, הוא ביקר לעיתים תכופות בעיתון בשנים שלאחר הרכישה, עד שהקורונה גרמה לו להתרחק. בזוס ניהל שיחות זום וטלפון שבועיות עם ראשי העיתון, אך כיום הן תכופות פחות והבכירים נוסעים אליו לסיאטל. עם זאת, בזוס עודנו מעורב, בעיקר בעת קביעת תקציבו של העיתון; הוא סירב להגיב והעיתון הכחיש בתוקף את הטענה לפיה הוא פחות מתעניין במתרחש בו.
חלק ניכר מן ההחלטות מתקבלות בידי ריאן בן ה-67, לשעבר עובד בממשל רייגן והעורך הראשי של האתר פוליטיקו, אותו הביא בזוס ב-2014 במקומה של קתרין וייוורת' – בת למשפחת גראהם, הבעלים הקודמים. כבר בקיץ 2016 הכינו בכירי העיתון תוכנית להרחבת הכיסוי מעבר לתחום הפוליטי, אך היא הושעתה עם נצחונו של טראמפ. הצורך להרחיב את הכיסוי אל מחוץ לענייני וושינגטון שב והפך לדחוף בשנה האחרונה, אם כי לדברי הטיימס – ריאן סיפק איתותים סותרים בשאלה כמה רחוק הוא רוצה ללכת.
הפוסט אומר בתגובה, כי הוא דווקא שוקל להגדיל את מספר עובדי המערכת ושהנתונים על ההכנסות מפרסום דיגיטלי אינם התמונה במלואה. העיתון מזכיר, כי ריאן קידם השקעות ופעולות למשיכת קוראים צעירים יותר, וכי השקעות אלו הן חלק ממפת הדרכים האסטרטגית אשר תניב בשנים הקרובה תשואה חיובית הן בתחום המנויים והן בתחום הפרסום.