מדינת ישראל הוקמה באישור אומות העולם בעקבות הזעזוע שפקד את העולם לאחר שהתחיל להפנים את ממדי השואה היהודית במלחמת העולם השנייה, שהזעזוע האנושי ממנה הביא ליצירת הגדרת "הג'נוסייד", שכוללת: ביצוע שיטתי, מזוויע ומתוכנן של פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, והשמדות עמים המוניות לצורך טיהורים אתניים.
היהודים, סבלו במהלך גלגולי גלויותיהם ותפוצותיהם ובעיקר בשואה במהלך מלחמת העולם השנייה, מרדיפות, גירושים, פוגרומים וטראומות מצטברים בהיקפים עצומים. זה הפך אותם לשורדנים בעלי כישורי אילתור ולבעלי יכולות התמודדיות בתדירות גבוהה עם מצבי קיצון במופעים משתנים ובלתי צפויים. מצבים אלה הביאו להיווצרות פוסט טראומות מודחקות ובלתי מטופלות מגוונות. גם הגעתם של היהודים לישראל והקמת מדינה עצמאית היו מלוות תמיד בתהפוכות אישיות, בסיכונים ביטחוניים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. זה תמיד היה מלווה בחששות, בפחדים ובהצטברות משקעים נפשיים קשים.
התחושות היו ונשארו של חיים בסיר לחץ מבעבע שהכיל בתוכו מלחמות ומצבי חירום פנימיים וחיצוניים מתמשכים ומשולבים. תבנית מאובנת שמוזנת על-ידי המערכת התרבותית והתקשורתית של אי-התמודדות מודעת מנטלית ונפשית עם המשקעים הנפשיים הצבורים כדי לרככם, יוצרת ברובדי החברה הישראלית נטיות בעייתיות שהן כבר רב דוריות שהולכות מתעצמות וגוברות. על ציר התקדמות ציר הזמן זה הופך לתזזיתי, וכאוטי יותר. מדובר בין היתר בהיווצרות אנומיה חברתית, שבה גוברות תופעות אלימות, כאוס, פגיעה בערכים, בשלטון החוק ובנורמות תוך הקצנת האלימויות הפוליטיות והקרימינליות.
זה מייצר חברה עם העצמת הפרעות קשב וריכוז, פגיעות ביכולות ובעקומות למידה וחוסר שקט נפשי אישי וקולקטיבי. תהליכים וגילויים מודחקים אלה חודרים פנימה, מחלחלים ומטפטפים החוצה באוסמוזה באופן תהליכי מהתת מודע האישי והקולקטיבי למודע ולמודעות הקולקטיביים. תהליכי חישוף ושיקוף אלה פוגעים יותר ויותר בלכידות החברתית, ובחוסן הלאומי המנטלי והנפשי הישראלי על ציר הזמן. זה מקרב את ישראל ואוכלוסייתה לקצוות חסרי יציבות בכל משתנה. זה מצריך יצירת מודעות לצורך הלאומי בטיפול שובר פרדיגמות מאובנות ושמרניות כדי לטפל באופן מערכתי בתופעות אלה. יש להתמודד בהדחקה ובהשכחות המובנות והמאובנות, שנוצרו ונוצקו במהות היהודית והישראלית במשך תקופות ארוכות.
במקביל, גם ערביי ארץ-ישראל וישראל, שלא הצליחו להקים מדינה לצד ישראל ובמקביל לה, חוו טראומות קשות כמו נאכבה, נאכסה, דיר-יאסין, כפר קאסם, קיביה, טנטורה, אקרית ובירעם, יום האדמה ב-1976 וארועים רב ממדיים על-רקע ההתפרצות באל-אקצה ב-2000 וכן הכאוס שכלל גם ערים מעורבות בתוך הקו הירוק במדינת ישראל במבצע "שומרי-החומות" בשנת 2021. פוסט טראומות מצטברות אלה מלוות אותם ומשפיעות באופן קשה על עקומת השהידיות, הקונפליקטים, התסכולים, האלימויות המגוונות האישיות והקולקטיביות חמולתיות כולל סוגיות הנוגעות ל"כבוד-המשפחה" ונקמות הדם בקרבם וכן סוגיות "אירגוני הפשיעה" בקרבם.
ציר זמן ארוך מודעות ערביי ישראל המגדירים עצמת גם כ"פלשתינים" לטראומות שלהם מתעצמת על ציר הזמן גם כתוצאה מחיכוך סימביוזה והשפעות גומלין גוברים עם החברה הישראלית בשל תהליכי השתלבות ואינטגרציות גוברים מחד והעמקת הסכסוך עם הפלשתינים מאידך. החברות היהודית והערבית המשתלבות באופן תהליכי גם בפוליטיקה משותפת, צריכות לאמץ דרכים ליציאה משותפת מהטראומות היחודיות והסימביוטיות שלהם. זה מחייב פוליטיקה ממתנת ולא מעצימה קונפליקטים, אשר מתנגדת להקצנות מכל סוג שהוא. זה נכון לגבי יהודים וערבים כאחד.
בהתייחס לאמור לעיל, ברצוני להצביע על רעיונות לדרכי התמודדות אפשריות בין אם הן תמהיליות, משולבות ו/או חלופיות הרלוונטיות להתמודדות עם פוסט טראומות מודחקות במישורים, בממדים וברבדים מוצלבים אישיים וקיבוציים, כפי שהם מתקיימות הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית במדינת ישראל.
שילוב בין חישופים פסיכואנאליטיים פרויידיסטיים (בשילוב יוננגיאניים) במרתוני "קבוצות גדולות" המוניות והטרוגניות, שמתרחשים על ציר זמן ארוך, שפיתח באירופה הפרופ' לפסיכולוגיה מיכאל שקד מוינה ומירושלים לצורך קידום אינטגרציות בחברות פלורליסטיות, הטרוגניות ורב-תרבותיות מחד לבין המודלים של הטקסים החווייתיים הדתיים האפריקניים-אקסטטיים נוצריים של "האמת והמחילה", "מגדילי ההרמוניה", הקתרזיס (היטהרות נפשי, מנטלית ונישמתית) והשלום בחברות פוסט טראומטיות.
בתהליך כל צד מתוודה על פשעיו האישיים והקולקטיביים כפי שהתרחשו בדרום אפריקה של האפרטהייד. לאחר ההתוודויות ניתנת מחילה הדדית מצד לצד. כל זה נעשה במעבר ופתיחת דף היסטורי חדש במעבר בין דומיננטיות לבנים לדומיננטיות שחורים. תהליך זה הונהג ובוצע בהצלחה גדולה, בשלהי המאה העשרים, בהשראת ההגמון הדרום אפריקני דסמונד טוטו והמנהיג הנבחר השחור של דרום אפריקה נלסון מנדלה (שני אלה זכו על כך, יחד, בפרס נובל לשלום). התהליך מנע מרחץ דמים בדרום אפריקה וביסס הרמוניה ללא מתח גזעי מסוכן בה.
אין לי ספק שמדינת ישראל עמוסת הפוסט טראומות ההיסטוריות, נזקקת למודל ייחודי כדי להגביר הרמוניה בין יהודים ליהודים שהם במהותם רבי שונויות. זה נחוץ להורדת עוצמות החשדנות, הניכור והעויינות כדי ליצור לכולם עתיד רב דורי אופטימי, בר קיימא גם בינם לבין עצמם, זה תופס גם בין ערבים בני מיעוטים בני דתות ותרבויות שונות לבין עצמם, ודאי ובוודאי בין יהודים לערבים ובני מיעוטים. כולם זקוקים לתמהילי טקסי "אמת ומחילה" דרום אפריקניים משולבים במרתוני פרפ' מיכאל שקד. טקסי הסולחה של מוכתרים גם הם נותני השראות חשובות למיתון קונפליקטים. מוכתרים קיימים בחברה הערבית, אך בתקופה העותמנית הטורקית ובתקופת המנדט הבריטי בא"י פעלו בישובי ושכונות החברה היהודית גם מוכתרים יהודיים, שהיו סוג של מגשרים קהילתיים.