לאחרונה אני שומע דיבורים רמים על פריצת דרך בתעסוקת חרדים ובמיוחד נשים חרדיות ובקרוב צפויה להיפתר בעיית האינטגרציה שלהם. האינטואיציה שלי אומרת שאין זה המצב ואנחנו בתחילתה של ספירלה התאבדותית שתשים קץ למדינה היהודית המודרנית, כשכבר למעלה ממחצית הילדים בכיתות א' אינם מתחנכים באתוס ציוני, אין לימודי ליבה בחברה החרדית, הסרוגים מקצינים, הערבים חיים בתת תנאים, והחילונים המשרתים בצבא, עובדים בכל ענפי התעסוקה, משלמים מיסים ונושאים בעול יירדו בקרוב למתחת לשליש מאוכלוסיית ישראל.
זאת ועוד, גונבה לאוזני השמועה שכיום 83% מהנשים החרדיות עובדות בהייטק, בשכר גבוה, עם אותם שיעורי תעסוקה כמו החילוניות, ועוד עם דגש להייטק שהוא מנוע הצמיחה של המשק. אני חשדן מטבעי ומודע לנטייה המאוד אנושית לחשוב שהכל יסתדר בסופו של דבר, וגר זאב עם כבש, שלום עכשיו, החרדים ישתלבו, הערבים יהיו ציונים, ועולם העסקים יבין שיותר משתלם להיות אתיים, ממש גן עדן. זאת לעומת רואי השחורות שחיים בגהינום. אני משתדל להיות מציאותי, מודע שאנו חיים בפורגטוריום, אני לא מקובע ובודק כל דבר לגופו של עניין.
אקדים ואומר שיש לי אמפתיה ותהייה עצומה לנשים חרדיות, הן באמת SUPERWOMAN, גיבורות על, שמצליחות בתנאים קשים מנשוא לקיים משפחות מתפקדות בדרך כלל, עם עשרה ילדים, כשעול הפרנסה הוא בעיקר עליהן, עם בעל שהוא בעיקר לומד או עובד במשרה חלקית, הן חדורות אמונה, מקבלות את ההיררכיה של עבדות השם, האדמור, הרב, הבעל, כשמקומן בתחתית הסולם, אך עיקר העול רובץ עליהן. כמו הנשים בשטעטעל, בקסבה, בתקופת התנ"ך והתלמוד, כשהזמן עמד מלכת עבורן, הן תקועות במאה התשע עשרה או בימי המלך דוד.
קודם כל ניסיתי להגיע לכתבה על תעסוקת נשים חרדיות והגעתי לכתבתו של שחר אילן מ-10.2.2022 בכלכליסט לפיה תעסוקת הנשים החרדיות הגיעה בסוף 2021 ל-83%, לא בהייטק - בכלל. גם זה הישג אדיר, אם זה רק היה נכון... כי זה אומר שהנשים החרדיות הדביקו לראשונה את שיעור התעסוקה של יהודיות לא חרדיות. הספקן שבי ישר חשד במהימנות הנתונים, כי הרי נשים חרדיות לא לומדות לימודי ליבה, אינן מהנדסות, רופאות, מדעניות. יש לרבות מהן עשרה ילדים, חיות בצפיפות ובעוני, בסביבה סמכותית התלויה בדוגמות רבניות נוקשות, מבודדות.
לאחר מאמץ רב הגעתי לכמה מחקרים, שהמעמיק ביותר הוא של מרכז אדווה, אחד המרכזים המובילים, שנעזרתי ברבים ממחקריו לכתיבת הספרים והמאמרים שלי. מחקרים אלה נתנו תשובה מפורטת לכל הדילמות שלי ואישרו את החששות שלי, אך על סמך מחקר אובייקטיבי, ובמילה אחת "לא כצעקתה". שם המחקר "
בין אשת חיל לאשת קריירה - תעסוקת נשים חרדיות בישראל", מאת נוגה דגן-בוזגלו, ולריה סייגלשיפר, ברברה סבירסקי, יעל חסון, מדצמבר 2021.
משרות חלקיות על-פי המחקר, 47% מהנשים החרדיות בגילאים 64-25 עבדו במשרה חלקית, בהשוואה ל-32% לכלל הנשים המועסקות בישראל, שכולל חרדיות, דתיות, ערביות (עם שיעורי תעסוקה נמוכים מאוד) וחילוניות. אם נשווה אותן רק לחילוניות סביר להניח שכמחצית מהנשים החרדיות עובדות במשרה חלקית, שיעור הגבוה פי שניים מחילוניות. כשמדברים על תעסוקה צריך להשוות תפוחים עם תפוחים, בכל ענף, בכל היקף תעסוקה, כשברור לכל שכשחצי מהחרדיות במשרה חלקית הן עדיין רחוקות משילוב בתעסוקה, בוודאי שלא בתנאים ובענפים החשובים לצמיחה.
איך יוכלו להשתלב כששיעור הזכאות לבגרות של בנות במסגרת הפיקוח החרדי הוא כעשרים אחוז ובכלל הנשים החרדיות כנראה הרבה פחות. רק 38% מהחרדיות בעלות השכלה יסודית וביניים מועסקות, בעוד כ-80% מהחרדיות אינן בעלות השכלה תיכונית. 63% מהנשים החרדיות שסיימו תיכון מועסקות ו-90% מקרב האקדמאיות מועסקות, אך הן מהוות רק כ-20% מהנשים החרדיות. זה מאוד רחוק מהידיעה העיתונאית על 83% תעסוקה של חרדיות, אלא אם כן תעסוקה כוללת מחצית משרות חלקיות ובתחומים ותנאים שאינם תורמים למשק.
רק 8,000 נשים חרדיות למדו ב-2019/2020 במוסדות להשכלה גבוהה ומתוכן 35% בתחום ההוראה, 19% במדעי החברה, 13% במקצועות עזר רפואיים, וקרוב לודאי שאין ביניהן כמעט מהנדסות, רופאות ומדעניות. 43% מהנשים החרדיות מועסקות בחינוך, 18% בשירות בריאות ורווחה, 14% במסחר ורק 13% בשירותים פרופסיונליים, על-פי האוצר 10% מהחרדיות עבדו בהייטק. בגלל התפלגות זאת, היקפי המשרה, הפער בהשכלה וכו' הפער בשכר החודשי של חרדיות לעומת חילוניות עומד על כ-50%. העיקר שמספרים לנו על שילוב חרדיות.
נשים חרדיות החלו להיכנס לענף ההייטק בתחילת שנות האלפיים. ענף ההייטק אינו מחייב השכלה אקדמאית ומקבל הנדסאיות, עם מרכזי תעסוקה ייעודיים לנשים (המלעיזים היו קוראים לזה מכלאות או בנטוסטנים). מרבית המועסקות עובדות במיקור חוץ (עובדי קבלן שהמעסיק/הראיס גוזר עליהן קופון, כמו עובדי ניקיון, עובדים מהשטחים, פועלים חקלאים, עובדי סיעוד). המשכורות נמוכות יחסית לאותם תפקידים המועסקים ישירות בהייטק, הן בודקות תוכנה, לפרקי זמן מוגבלים, בסתימת חורים, אך לא במשרות קבועות, על תקן מלא וקריירה תעסוקתית.
בשנת 2015 רק 1,100 נשים חרדיות עבדו בפיתוח תוכנה והיתר הועסקו בשכר נמוך, בדרך כלל שכר מינימום. אין להן אפשרויות קידום ועליה בשכר. הסמכות הרבנית משחקת תפקיד מרכזי באישור והכשרת מקומות עבודה ומשלוחי יד לנשים חרדיות. הקריטריונים המרכזיים לסינון הם כשרות, הפרדה בין גברים ונשים, ושמירה על צניעות. כך משרות במכירות, שיווק טלפוני או אינטרנטי נתפסות כלא צנועות ולא מתאימות אליבא דרבנים לחרדיות. את הבנת את זה שורע ביילע? במאה ה-21 מסננים את חייכן לפי אורך החצאית, הבידוד והאוכל כשר...
גברים באינטרנט לא כל מעסיק מוכן להתאים את עצמו לגחמות של הרבנים, כי זה הזוי לגמרי שהן לא "יתחככו" עם גברים, כשילדות בנות 3 כבר עם פוזמקאות עבים כדי לא לגרות פדופילים, להכריח 97% חילונים לאכול במטבח גלאט כושר (עוד תעסוקה לאלפי משגיחי כשרות ולשחיתות בהשגת אישורים) רק בשביל להעסיק כמה חרדיות. רבנים מכובדים, אחרי שעשיתם שטיפת מוח כה מוצלחת לחרדיות אתם כל כך חוששים שהן ייצאו לתרבות רעה אם הבוס שלהן יהיה גבר? מה יש אי-אפשר להביא כריכים כשרים מהבית, אתם מפחדים שיחפשו גברים באינטרנט?
אבל ההייטק מהווה כאמור רק 10% מהמועסקות. כאמור, 43% מהנשים החרדיות מועסקות בחינוך החרדי שלא תורם דבר למשק, כי הוא לא כולל לימודי ליבה. ממילא, אם תהיה רק רשת חינוך אחת חילונית הן יצטרכו לעבור לענפים יותר חשובים למשק. הנשים החרדיות עובדות בממוצע 28 שעות שבועיות בחינוך כשש שעות פחות מלא חרדיות. השכר השעתי הממוצע של מורות חרדיות נמוך ב-25% מהחילוניות בחינוך היסודי וב-44% בחינוך התיכוני. אין פיקוח של משרד החינוך ולכן קל לפגוע בפרנסתן, כי בגלל המגבלות הן לא גמישות כמו החילוניות.
האישה החרדית צריכה להיות "אשת חיל" בהיותה מפרנסת, נישאת לבחור ישיבה כאידיאל, כשהוא ממית את עצמו באוהלה של תורה, בעודה מתה מעייפות בעבודה, בתחזוקת הבית וטיפול בעשרה ילדים, וחילונים מתים במלחמות, בעבודות קשות, בבניין, בתעשיה, בתורנויות של 26 שעות בבתי החולים. כדי להתגבר על כל האילוצים, החרדיות חייבות להתפשר על השכלה לא טכנולוגית, שכר נמוך ומקום עבודה נוח. עליהן לוותר על קריירה, מימוש עצמי, הגשמה וסיפוק אישי. והכי טרגי שזה לא מחויב המציאות כי באירופה ובארה"ב החרדיות הן גם נשות קריירה.
לכל היותר שליש מהנשים החרדיות עובדות במקצועות שתורמים למשק בבריאות, בהייטק, מסחר וכדומה, וגם זה בדרך כלל במשרות חלקיות, בשכר מינימום וכעובדות קבלן. לפיכך, כל האגדה של 83% תעסוקה של חרדיות בהייטק הוא פייק ניוז, ו-83% תעסוקה בכלל של חרדיות הוא עיוות של המציאות בשוגג או במכוון. סוגיות לא פחות כבדות הן תעסוקת נשים ערביות והכי חמור תעסוקת גברים חרדים, שאמנם מקבלים שכר, אך למשרות "פוטיומקין" של משגיחי כשרות, מלמדים, מועסקים כביכול בקהילה, הכל על חשבון המדינה, ישראבלוף מודרני.
לפני כחמישים שנה כתב וביים יוסי בנאי את המערכון האיקוני שלו "השליח בבנק" עבור הגשש החיוור. ברוך מבקש להתקבל כשליח בבנק ומנהל הבנק מבקש לשלם לו בנוסף לשכר מינימלי גם ספרות מקצועית למרות שהוא לא יודע לקרוא, החזקת רכב למרות שיש לו רק אופניים וכו'. הכל כאילו, גם העבודה של השליח. כך גם משרות החרדים והחרדיות הן "כאילו", האינטגרציה שלהם היא "כאילו", הבעיה היא שאנחנו משלמים על אחיזת העיניים. לכן אני קורא לחברים באקדמיה, בכלכלה, מנהלים בחינוך והייטק, לחקור את התופעה ולשים קץ לרמיה העצמית!