מדי פעם אני מקבל התרעות ממערכת הארץ על נושאים שעשויים לעניין אותי, ביניהם פולין. הפעם זאת הייתה כתבה של עופר אדרת - 1.9.2022 על שפולין תדרוש מגרמניה פיצויים בסך 1.3 טריליון דולר על נזקי מלחמת העולם השנייה. עופר אדרת מציין כי עיתוי הפרסום לא היה מקרי - 1 בספטמבר, יום השנה ה-83 להתקפה הנאצית על פולין. הכתבה השנייה מן ה-7 לחודש, גם כן של עופר אדרת - תגובה על התביעה הפולנית. בידיעה הראשונה נמסר כי יֶרוּסלָב קָצ'ינסקי, מנהיג מפלגת השלטון הימנית "חוק וצדק", שהודיע על התביעה הפולנית, ציין בין השאר כי דרישת הפיצוי מתייחסת לכשישה מיליון פולנים שנהרגו במלחמת העולם השנייה - מחציתם היו יהודים שנרצחו במחנות ההשמדה הנאציים ובגטאות. קצ'ינסקי אמר בהקשר זה כי בשל העובדה ש"חלק ניכר מהנרצחים היו פולנים יהודים, ישראל מוזמנת להצטרף אלינו. אנחנו מוכנים לכך". עופר אדרת מציין כי הפולנים משתמשים בדרישת הפיצוי מגרמניה גם כדי להדגיש את העובדה שהם לא אחראים לפשעי הנאצים ושהגרמנים לבדם נושאים באחריות לנזקי המלחמה, חרף העובדה כי היו פולנים ששיתפו עמם פעולה ברדיפת וברצח יהודים. בפוסט ב-22.2.2018 פתחתי אותו ככה: אחד המניעים של חקיקת החוק הפולני שנודע לשמצה, הוא, קרוב לוודאי, הרצון של פולין לקבל פיצויים כקורבן הנאצים, בשעה שפולין שמה את ידה על כל הרכוש היהודי בארצה, בהסתמך על חוק נאצי מתגלגל. הנה המרצע יצא מן השק, אם מישהו בכלל חיפש אותו. הגרמנים אומנם החרימו את הרכוש היהודי, אבל "הורישו" אותו למשטר הקומוניסטי, שקבל את הירושה בנפש חפצה וממשלות פולין לאחר נפילת המשטר הסובייטי אימצו אותו. הפולנים טענו כי יש להפנות את דרישת הפיצוי לגרמניה. לדידה של גרמניה, נושא הפיצויים כבר הוסדר בשנות ה-50, אולם בפולין טוענים כי אין לכך תוקף משום שהמדינה לא הייתה אז עצמאית. צאו וראו את הציניות של ממשלה זאת את חוסר הבושה, את הקוזק הנגזל, אשר מקדשת את השוד של נכסי היהודים בפולין שערכם כיום יותר מ-30 מיליארד דולר, כשהיא מפנה את החוב לגרמניה ואילו את הפיצויים המחודשים שהיא דורשת מגרמניה זה בגין שהפיצויים שגרמניה שילמה לפולין נעשו כשהיא נשלטת על-ידי הסובייטים. כשמדובר בתככים ובעזות מצח אין ספק שפולין, של היום לפחות, נמצאת במקום גבוה בסולם התחמנות, העושק והמרמה. יתרה מזאת, אם פעם חשבתי כי השם "גָליציאָנֶר", שבו כונו יהודיי פולין על טריקים ושתיקים, מקורו אכן בגליציה שבדרום פולין הרי כמי שעוקב אחר התנהלות הממסד הפולני, פעם ועכשיו, הוא ההפך מזה. אנו למדנו זאת מהם. ובכול זאת לא הגענו לרמה של כחש ומרמה כפי שאלה נחשפים מצד הממסד הפולני. לאחר חיסול הקומוניזם, נקטו שלטונות פולין החופשית כל תעלול, כל תחמנות, כל עיוות משפטי, טריקים ושטיקים, כדי שהרכוש, הציבורי והפרטי, לא יוחזר לבעליו היהודיים. בין הטיעונים הלגאליסטיים כביכול, הושמעה הטענה כי "הרכוש היהודי מזמן לא שייך ליהודים" או שחלק מן הרכוש נתפס על-ידי אזרחים שחיים בו, או שההחזר חל על אזרחים שחיים בפולין, וכיוצא באלה טעוני סרק שקריים, הונאה ורמייה. למרבה הלעג המר היו כאלה שדיברו בשם צדק.

צדק פולני

פרופסור קרול מודזֶלָבסקי, יהודי במוצאו, כתב כי כשם שיש "שלום עכשיו" ככה יש "צדק עכשיו". פולין המרוששת, דורשת "צדק לעניי עמך" - שהוא חשוב יותר מצדק היסטורי. וכדי לחזק את הטיעון המופרך הזה, הפרופסור הזכיר שקיים גם רכוש של גרמנים מהוגנים שגם להם לא הוחזר. שימו לב לעובדה שהפולנים החרימו רכוש גרמני וזה היה הרבה רכוש, כולל עיר שלמה, מדהימה ביופיה, ברסלאו הגרמנית וכיום וורוצלב הפולנית. הגרמנים פינו יותר ממחצית המיליון מתושביה והשאירו את העיר כולה על הכול, שקשה לאמוד את שוויה - לפולנים. אשר לפרופסור מודזלבסקי קצפו יצא על הארגונים היהודיים, שנציגיהם טסים להם בעולם, הכוונה בעיקר לקונגרס היהודי העולמי ולוועידת התביעות, בשעה שהעם הפולני בקשי מתקיים. אם לא היה די בטענות כאילו לגאליסטיות עם גוון אנטישמי, או "קשיי ביצוע", הועלו נימוקים פוליטיים פנים פולניים, כאשר האופוזיציה ניצלה את הנושא באידאולוגיה האנטישמית שלה, והממשל המתחסד לא רצה לתת לה עוד עילות. מי זה רוצה להוציא את הדוב האנטישמי מרבצו - כשבפולין הוא ער כל הזמן.

רוצחים כקורבנות

בכתבה השנייה של עופר אדרת הוא מציין כי מתברר כי הדוח מייחס לגרמנים רציחות של יהודים שבוצעו בידי שכניהם הפולנים ללא מעורבות גרמנית. ההיסטוריון הקנדי ממוצא פולני-יהודי פרופ' יאן גרבובסקי גילה זאת כשעיין בכרך השלישי של הדוח, אשר כולל "רשימת אתרי זוועה" של 9,292 מקומות שבהם ביצעו גרמנים פשעים נגד פולנים בשטחי פולין הכבושה בין 1939 ל-1945. לפי מחברי הדוח, הרשימה נועדה "להנציח את האזרחים הפולנים שנהרגו בידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה". פרופ' גרבובסקי, מציין אדרת, הופתע למצוא את נרצחי יֶדוָובּנֶה בדוח שאמור לעסוק בפשעי הגרמנים נגד הפולנים במלחמת העולם השנייה. "אני נדהם מן העובדה שהרשויות הפולניות מבקשות מהגרמנים פיצויים על יהודים, שנרצחו בידי פולנים", כתב בפוסט בפייסבוק. "זה בלתי ייאמן. מי שחשב שהוא מכיר את ההיסטוריה של השואה — טעה. היא נכתבת מחדש בימים אלה, בפולין, בעודנו מדברים", הוסיף. גרבובסקי אומר כי הכללתם בדוח של יהודים שנרצחו בידי פולנים היא "בושה" למחברי הדוח. אולם הטענות שהוא מפנה כלפי עורכי הדוח משמעותיות יותר. גרבובסקי מסתמך על כך שבחישוב הנרצחים וההרוגים הפולנים במלחמת העולם השנייה, הפולנים כוללים גם את שלושת מיליון יהודי פולין ובהם 200 אלף היהודים שהוא מעריך כי נרצחו בידי פולנים או בסיועם. "איזה פיצוי פולין רוצה מהגרמנים עבורם"? הוא תהה בציוץ בטוויטר, שזכה לתגובות נזעמות ואנטישמיות, בהן "בן זונה יהודי", "חזיר יהודי" ועוד.

השותף הסמוי לעוול

אשר לרכוש היהודי שנשדד על-ידי פולין, חברה באיחוד האירופי, יש עוד גורם - ממשלת ישראל, שאליה הגיעו רוב שרידי השואה מפולין, והכוונה לכל ממשלות ישראל, שלא היה להם עניין להכניס פצצת עשן למאורת הדוב הפולני בשעה שהקשרים בין שתי המדינות משגשגים, בעיקר בתחום הביטחוני. גם לקשרים הכלכליים שבין שתי המדינות היה משקל לא מועט. קהילת המשקיעים הישראלים בפולין הלכה טפחה, כולל השלוחות של התעשיות הצבאיות שמייצאות לפולין במאות מיליונים מדי שנה או שותפות למפעלים ביטחוניים. אז מי זה ירצה לקלקל עסקים פורחים בשל תביעות של נכסים שבמקרה הטוב ביותר העניין ייגרר בבתי המשפט ולבסוף יושג אולי הסכם סמלי בין שתי הממשלות על פיצוי כלשהו כאשר היורשים החוקיים לא יהיו עוד בסביבה. לנוכח מציאות זאת לא נמצאו גורמים יהודיים או ישראלים שינצלו את עובדה כניסתה של פולין כחברה מכובדת למשפחת העמים האירופיים, כדי להשיב את הגזל. אם היו אלה סימנים במהלך שיקומה של פולין פוליטית, תרבותית, כלכלית - סימנים של חברה דמוקרטית פתוחה - אלה נמוגו עם הקמת ממשלת "חוק וצדק". וכפי שקורה בחברות רבות, בייחוד בחברות בלא מסורת דמוקרטית, שפולין היא אחת מהם, השד הלאומני, שתמיד חבוי במצולות, צף ועלה ובפולין שולטת ממשלה לאומנית שמדיניותה היא בעלת השראה גזענית, עד כדי קיום מפגנים שבהם נראה צלב הקרס, כפי שזה היה לפני כמה שנים. לכן במישור המדיני אין מנוס מקיום יחסים תקינים גם עם פולין, שכן קיימנו יחסים פוליטיים תקינים גם עם ממסדים גרועים יותר. אבל לא מעבר לכך כל עוד הלאומנות והגזענות שם שרירותה וקיימות. זה אמור גם לגבי "מצעד החיים". אגב, בסוגיה זאת אני מסכים עם הפולנים. אושוויץ הוא בית העלמין הגדול ביותר בהיסטוריה ובתבל שהנאצים הקימו. בבית עלמין מתפללים ומהרהרים. לא מניפים - לא דגלים, לא טליתות ולא כרזות. במקום זאת ראוי לקיים "מצעד התקומה" בירושלים שייצא מ"יד ושם" בהר הזיכרון ויגיע לכנסת - הריבון של מדינת ישראל. זאת צעדה לאומית יותר, משמעותית יותר ושוויונית יותר. בצעדה כזאת כל הדור הצעיר ללא יוצא מן הכלל יוכל להשתתף בלא הפליה בשל תנאים חומריים שקשורים במסע לפולין. אלמלא ה"קורונה" הוא היה מתקיים לפני שנה.