קריאה מדוקדקת של "שימוע הדואר" מלמדת על פגיעה כמעט בכל שירותי הדואר, עד כי מדובר בחשש ממשי לחיסול של שירותי הדואר בארץ, תוך הבטחה עמומה, כי בעתיד המדינה וחברת הדואר ידאגו לשירותים דיגיטליים וייעשה שימוש במכונות אוטומטיות.
דהיינו: המדינה מבקשת לחסל "כאן ועכשיו" את שירותי הדואר בארץ, לרבות: פיטורים המוניים של עובדים, סגירת עשרות רבות של יחידות דואר, ריקון חברת הדואר מנכסי הנדל"ן שלה, העלאת תעריפי הדואר וצמצום דרסטי של שירותי הדואר לציבור - וזאת תוך שהמדינה מבטיחה לציבור שבהמשך "יהיה בסדר".
נקודה מטרידה נוספת ב"רפורמת הדואר" היא "ניגוד הענייניים" בין תפקידה של המדינה כבעלים של חברת הדואר, המעוניין למקסם את רווחיו, לבין תפקיד המדינה כמאסדר של הענף, אשר אמון על שמירת טיב השירות לציבור. מסתבר, כי במסגרת הכוונה "להפריט" את חברת הדואר, רוצה המדינה תחילה "להלאים" לידיה את נכסי הנדל"ן של החברה, כנגד תמיכתה הכספית בה. "במקרה" העברת נכסי חברת הדואר לידי המדינה, מתאפשרת כאשר המאסדר מאשר לחברה לסגור עשרות יחידות דואר.
במסגרת "רפורמת הדואר", הוסכם, בין היתר, כי כנגד העברת נדל"ן רב של חברת הדואר לבעלות המדינה, תממן המדינה פרישה של כ-1,600 עובדים, 500 עובדים נוספים יהיה רשאי רוכש החברה לפטר בתנאים זהים וכן, בוטלה מכסת העובדים המינימלית שהחברה מחויבת להעסיק.
העובדה שנציגות עובדי הדואר הסכימה לפרישה המונית של עובדי הדואר, כמו גם לריקון החברה מנכסי הנדל"ן שלה, מלמדת אף היא, כי העובדים עצמם מבינים שמדובר ב"מכירת חיסול" ועדיף גם להם לעשות "אקזיט" ולברוח מהספינה, שנייה לפני שהיא טובעת.
התנהלות המדינה כנ"ל, מצביעה על כך שפקידי האוצר לקחו לידיהם את הובלת "רפורמת הדואר" באופן בלעדי, ועוד בתקופת בחירות שבה ידוע, כי שר התקשורת הנוכחי, לא ימשיך בתפקידו. כך שכעת השיקול הכמעט יחיד ב"רפורמת הדואר" הינו רווח כספי לקופת המדינה ולא השירות לציבור.
אחרי שאמרנו כל זאת, כמובן שאסור לשכוח, כי ענף הדואר עבר בשנים האחרונות שינוי דרמטי, כאשר שוק המכתבים הולך ודועך, הענף נפתח לתחרות ומנגד שוק החבילות צומח מהר כתוצאה מהסחר המקוון. בנוסף, גם בפעילות בנק הדואר (חברת בת של חברת הדואר) חלו שינויים רבים ובמרכזם צמצום שירותי התשלום באמצעות בנק הדואר. שינויים אלה בענף, חייבו (ועדיין מחייבים) התאמה בפעילות חברת הדואר, אולם החברה לא השכילה להתאים עצמה לסביבה העסקית המשתנה.
כעת חייבת המדינה להתערב ולסייע בפעילות חברת הדואר הקורסת כלכלית, אולם "התערבות וסיוע" אין פרושם חיסול של החברה ושל השירות לציבור.
ניתן לקבוע, כי במידה רבה, כשלון חברת הדואר לספק שירות איכותי לציבור תרם לא מעט לדימוי השלילי של החברה ולכך שהפוליטיקאים הבינו בחושיהם, כי כותרת ה"מבשרת" על פיטורים המוניים בחברת הדואר, די בה כדי שהציבור יתמוך ב"רפורמת הדואר" ולא יתעניין "בזוטות" כגון חיסול שירותי הדואר.
עוד חשוב לציין, כי ל"רפורמת הדואר" קדמה עבודה של ועדה, אשר בחנה את השינויים הנדרשים בענף הדואר ("ועדת רוזן"). אולם באופן תמוה, הדיון אשר נערך בוועדת הכלכלה על "רפורמת הדואר", לא כלל את נושא הפגיעה הקשה בשירותי הדואר לציבור. פגיעה אשר, כאמור, "צצה" לפתע כעת במסגרת השימוע הנוכחי.
