זו לא התקופה של רוני לוי והירוקים של מכבי חיפה. לא רק בגלל שבית"ר ירושלים לקחה את ההגמוניה בכדורגל בצורה קלה להכעיס מרופדת בדולרים של גאידמק.
זה נראה כאילו מישהו מלמעלה החליט ששום דבר לא יילך השנה לירוקים. אם תשאלו את ראשי "הקופים הירוקים" תשמעו תיאוריות והסברים יותר מסובכים מסודות הגרעין האירני.
האוהדים מאוכזבים, השחקנים כבויים ורוני לוי נמצא בעין הסערה, לא מבין מאיפה זה בא לו ומנסה לצוף איכשהו עד סוף העונה. ההדחה השבוע מהגביע הוציאה את כל השדים החוצה. ג'ובאני רוסו טוען כי המצב לא הגיוני ושום דבר לא הולך, שחקנים אחרים מייחלים לסיום העונה כשכמעט לא נשאר על מה להיאבק העונה.
העניין הוא שלרצף הכישלונות של מכבי חיפה יש מחיר כלכלי כבד. הקבוצה לא מעפילה לשלבים הגבוהים בגביע, לא נאבקת על האליפות, התרחקה מהצ'מפיונס ליג ולא בטוח כלל שתגיע העונה לאירופה כאשר כרגע היא במקום החמישי. מילא הדירוג אחרי נתניה, אבל גם אחרי שתי העולות החדשות והמפתיעות מסכנין וקרית שמונה?
קחו לדוגמה את ההדחה ממפעל גביע המדינה. מכבי חיפה לא תהיה ברבע גמר הגביע. עד השלב הזה - ההכנסות מועברות ברובן לקבוצות. 90 אחוזים מההכנסות אחרי הוצאות המשחק מועבר לקבוצות. לחיפה היו נשארים 45% מהסכום. בהנחה שלמשחק שלה ברבע גמר היו מגיעים לפחות 5500 צופים (הממוצע של חיפה בליגה הוא כ-9000 צופים) - מדובר בהפסד הכנסה מיידי של כ-250,000 ₪ רק מהכנסות ממכירת כרטיסים.
אם חיפה היתה מצליחה להגיע למקום שאוהדיה היו בטוחים כי היא ראויה להיות בו, ערב חצי הגמר המסורתי ברמת גן, היא היתה רושמת הכנסות נאות נוספות. ערב כזה, עם עוד קבוצה או שתיים אטרקטיבות, נניח בית"ר ירושלים והפועל תל אביב, שווה 40,000 צופים באיצטדיון.
בחצי הגמר ההתאחדות לוקחת 33.3% מההכנסות אחרי ההוצאות, והקבוצות מתחלקות ביניהן בשאר 66.6% בצורה שווה. גם כאן ניתן להעריך כי ההפסד של מכבי חיפה מאי הגעה לשלב הזה הוא חור רציני בקופה. מדובר בלפחות כ-700,000 ₪ הכנסה בערב חצי גמר מלא ולפני הכנסות מיוחדות מספונסרים ומבצעי שיווק.
אם אוהדי חיפה פינטזו גם על משחק הגמר - הרי ששם לקבוצות נשארים 50% מההכנסות אחרי הוצאות (25% לכל קבוצה בגמר). הנה לכם עוד כ-750,000 ₪ לפחות כשרמת גן לא בתפוסה מלאה.
לוי הוא המאמן המעוטר ביותר של מכבי חיפה. יותר משרף, שפיגל וגרנט. אי אפשר לקחת ממנו את שלוש האליפויות שלקח ברצף. את העובדה שעלה ממשרת מאמן הנוער וכבש את הליגה בסערה. אגב גם בקבוצת הנוער הוא לקח דאבל. הוא הוסיף לארון של מכבי חיפה עוד שני תארי גביע הטוטו אבל בחיפה לא מתנחמים בפרסים מסוג זה.
משהו אצל לוי לא עובר משום מה לא בתקשורת ולא בקרב האוהדים. מדובר במאמן משקיע, רציני, קפדן. מעודכן בשיטות האימון המודרניות, רותם את הטכנולוגיה לטובתו עם ניתוחים מדויקים. למרות הכל, נדמה שהוא לא מספיק מוערך. מתנגדיו טענו בתוקף כי עם ההרכב של חיפה אפשר היה לקחת אליפות ללא מאמן, אכזרי כמה שזה יישמע.
נכשל מול רוזנבורג ומאלמו
מול הישגי האליפות הנדירים, זוכרים ללוי את הכשלונות הצורמים באירופה. המכה הראשונה היתה עם רוזנבורג הנורבגית. חיפה נוצחה בחוץ 2:1. הגיעה לכאן למשחק ברמת גן באחת הפשלות הגדולות שהיו לנו מבחינת כדורגל ומבחינת לוגיסטיקה.
מישהו החליט לשדרג את מערכת החשמל באיצטדיון בדיוק לפני המשחק הזה. את מה שקרה כולם זוכרים. שתי הפסקות חשמל מביכות במהלך המשחק. חיפה הוליכה 0:2 שתי דקות לסיום. עוד כמה שניות והם שוב בשלב הבתים של הצ'מפיונס כמו בימי יצחק שום העליזים (עם הנצחונות הגדולים 0:3 על אולימפיאקוס ועל מנצ'סטר יונייטד במשחק שהיה בקפריסין עם 7500 אוהדי חיפה ביציעי ניקוסיה).
אבל חיפה ספגה שער מצמק שהכניס את הנורבגים לטירוף, הם כבשו עוד צמד בהארכה ועלו לגביע האלופות. רוני לוי וחיפה ישבו המומים על הדשא, ואנשי הכספים מיהרו לחשב הפסד מאי ההעפלה שכבר היתה ביד. ההערכות דיברו אז על מעל 20 מיליון שקלים הפסד הכנסה ממענקים, משחקים וזכויות שידור.
לאחר מכן הגיעה פרשת מאלמו. כאילו לא למדו הירוקים כלום ממפגש נגד סקנדינביות. חיפה הפסידה בתוצאה "טובה" בחוץ, 3:2 בשבדיה, וסיימה בבית 2:2 עם שער שוויון לקראת הסיום. שוב הלכו חלומות ההעפלה ואיתם גם הכסף הגדול.
אספניול קטעה את חלום אופ"א
בעונה שעברה הצליחה חיפה להראות ניצוצות במפעל גביע אופ"א. זה החל באוגוסט 2006 דווקא, בליגת האלופות מול ליברפול. חיפה נוצחה באנפילד 2:1 והוציאה רק 1:1 במשחק הבית שהיה בקייב. אם חיפה היתה עוברת את ליברפול - שוב היה מדובר בהכנסות של כמה מיליוני דולרים. ככל הנראה כ-5 מיליוני דולר.
חיפה נשרה לאופ"א. היא עברה את ליטקס הבולגרית (1:1 בבית ו-1:3 בחוץ), ניצחה את אוקזר 1:3, הפסידה בגלאזגו 2:0 לריינג'רס, ניצחה בבית את פרטיזן בלגרד 0:1 והוציאה 1:1 בליבורנו במגרש עלוב בלילה מקפיא. הקבוצה עלתה לשלב הבא ועברה את צסק"א הגדולה עם 0:0 בחוץ ו-0:1 בבית משער של קולאוטי.
אבל אז הגיעה אספניול, שהוציאה 0:0 בבלומפילד וכשכל הפרשנים קבעו כי הספרדים כבר לא בשיא, אספניול שחטה בביתה את חיפה 0:4.
בסיכומו של עניין, לכישלונות המקצועיים של חיפה יש מחיר אדיר מבחינה כלכלית - שעם קצת יותר מזל וקצת יותר ווינריות יכול היה להפוך את חיפה לקבוצה קבועה במפעלי הצ'מפיונס, כזו שהכסף מניע אותה וההצלחות משמרות את עצמן. זה לא קרה.
אותו מומנט בטורניר המופלא בעונת 2002/3 נגוז ולא נוצל. חיפה צריכה לבנות עצמה מחדש ובעיקר לשקם את הביטחון העצמי. נכון שהתקופה הזו קשה, מצב הרוח בגובה הדשא, אבל בחיפה חייבים להבין כי העונה לא הסתיימה. יש עוד עניין אחד לנסות לסגור בדמות כרטיס לאופ"א.
אם חיפה לא תגיע השנה לאירופה, באמת שהזמן הפנוי של השחקנים בחוף דדו יהיה משעמם מתמיד, ועוזי מור, האיש החזק של חיפה יהיה חייב למצוא הכנסות חדשות ומקוריות או להכריז על עונה פיננסית.