מלחמה באוקראינה מחזקת ומעצימה כמובן את הסנטימנט האנטי אמריקני המשותף לרוסיה, סין, אירן וקוריאה הצפונית. מה שמאוד בולט, ומחייב לדעתי תשומת לב ישראלית גדולה יותר, זו ההתקרבות הדרמטית בין מוסקבה לטהרן. במצוקתה, גם בשל האפקטיביות של הסנקציות נגדה, מגבירה רוסיה את תלותה הצבאית באירנים. ה"וושינגטון פוסט" מדווח, על-פי גורמי ממשל יודעי דבר בוושינגטון, שלא רק שטהרן תגביר את אספקת המל"טים התוקפים לרוסיה ותגוון את האספקה עם דגמים איכותיים יותר, אלא שהיא גם הסכימה בחשאי לשלוח לא רק מל"טים כאלה אלא גם את טק"ק - הראשונים מתוצרת אירן, המיועדים לשימוש נגד ערי אוקראינה ויעדים צבאיים אוקראיניים. מדובר ככל הנראה בטילי "פתח-110" ו"זולפגאר" - שני דגמים של טילים בליסטיים אירנים לטווח קצר בעלי טווח של 300 ו-700 ק"מ בהתאמה. עבור הצבא הרוסי יש פה פתרון מהיר וזמין לבעיית הסד"כ המדלדל שלו בטילי שיוט ואחרים אחרי כמעט שמונה חודשי לחימה. העיתון מדווח שגורמים אירניים רשמיים הגיעו לרוסיה ב-18 בספטמבר כדי לגבש תנאים עבור משלוחי נשק נוספים, כולל אותם טילי קרקע-קרקע אירניים. עוד דווח שמומחים אירניים הגיעו לשטחים הכבושים ע"י רוסיה באוקראינה וסיירו שם עם עמיתיהם הרוסים. מדובר ללא ספק בהתקרבות מאוד משמעותית. במשך שנים התרגלנו למציאות שבה רוסיה היא ספקית נשק ומערכות נ"מ לטהרן, ושמדובר בתלות ברורה. כעת, בצל הנסיבות והתפתחות המלחמה באוקראינה, אנו רואים תמונה הפוכה לחלוטין, שבה רוסיה הופכת להיות תלויה באירנים, ולמעשה מוכנה לנסות את הפיתוחים האירניים בשדה הקרב באופן מבצעי. אין ספק שהתלות הזו מחזקת את הצד האירני במערכת ביחסים בין טהרן למוסקבה, שפועלת כעת ללא ספק מתוך מצוקה בשל המפלות של צבאה בשדה הקרב באוקראינה, שמאלצות אותה לגלות פרגמטיזם שלא ראינו קודם. הזווית הישראלית פה חשובה מאוד - ישראל השתדלה מאוד לקיים עם מוסקבה מערכת יחסים קורקטית וכנה, בעיקר בגלל האינטרסים הביטחוניים של ישראל בצפון והצורך לפעול בזירה הסורית. הגישה הזו הייתה במקומה, וסייעה לקיום דיאלוג פתוח ורציף שסייע לצמצום הסכנה של אי-הבנה או תקלות מסוכנות בין הצדדים. הפלת מטוס הביון הרוסי בלטקייה בספטמבר 2018 ע"י הנ"מ הסורי בעת תקיפה ישראלית באזור חשפה את הבעיות במערך הזה, שכן רוסיה האשימה בבוטות את ישראל בתקרית, וכל ניסיונות השכנוע שלנו, כולל משלחת בהולה עם מפקד חיל-האוויר בזמנו למוסקבה, לא הזיזה אותם מדעתם, שהתבססה על נתונים שקריים. כעת נראה ששיתוף הפעולה הצבאי המתהדק בין מוסקבה לטהרן באוקראינה מחייב את ישראל לפקוח עיניים ולעשות הערכה מחודשת באשר לאינטרס הישראלי הכולל. אירן תעקוב בשבע עיניים אחרי הלקחים המבצעיים מהשימוש הרוסי במל"טים ובטילים שלה בזירת אוקראינה, כדי ללמוד מהם ולשפר יכולות שמיועדות לפגוע גם (לא רק) במדינת ישראל. ברור גם שבכל הקשור למצב בסוריה, התלות הרוסית באירן משמעה ביטול מוחלט של האפשרות, שהייתה קלושה ממילא, שרוסיה תוכל להשפיע איכשהו על הנוכחות האירנית בסוריה ולהגבילה. טענתי תמיד שהרעיון שרוסיה יכולה/מעוניינת להגביל את פעילות האירנית בסוריה - לא מציאותי. כעת זה ברור יותר מתמיד.