פרק ראשון מהספר: אוניברסיטת קולומביה 2010
חדר המעונות היה סגור לאורך כל חופשת הקיץ. ביום האחרון הגיעה המנקה, הסיטה את הווילונות ופתחה את החלון הגדול שפנה לעבר הדשא המרכזי, ממנו יצאו השבילים שהובילו לעבר ספריית בטלר ההיסטורית. אוויר נקי נכנס אל החדר ונתן לו חיים. היא אהבה את החדרים האלו, אהבה תמיד את הניגוד בין מסגרת החלונות השחורה לווילונות הלבנים. השילוב הזה תמיד יצר בראשה תחושה של נעורים. פנים החדר הנקי, הפשוט, זה שכמו קנבס יקבל את אופיו של מי שעתיד להתגורר בו, היה כל כך שונה מכל מה שהשתקף מחוץ לחלון.
כשהיה לה זמן פנוי היא אהבה להסתובב ברחבי הקמפוס, אהבה לגלות בו פינות חדשות. למרות גודלו העצום וחלוקתו, היא אהבה לחצות אותו כמה שרק יכלה. הוא היה כל כך שונה מהרחובות בהם עברה כל בוקר עד לתחנת הסאבווי בדרך לכאן. חדר המעונות השלו היה ההפך הגמור מהדירה שבה גרה בקווינס. כל בוקר, כשנפלטה מבטן האדמה אל לב הקמפוס, היא הרגישה כאילו מישהו מסיר מעליה חמש שכבות של אבק.
תמיד בשעות הצוהריים כשהייתה יוצאת להפסקה, הייתה בוחרת לא להישאר בחדר צוות הניקיון אלא לצאת החוצה, לטייל בין הסטודנטים ולדמיין את עצמה בגילם. היא אהבה לראות אותם מתגודדים על המדרגות שחיברו בין חלקי הקמפוס. אחד מאותם הנערים היה יכול להיות שלה, אבל היא, לא היה לה מספיק כסף וילדיה שלה לא המשיכו ללמוד אחרי שסיימו תיכון. היא נשמה עמוקות את החדר, נתנה לריח תכשירי הניקוי לחדור עמוק לנחיריה והעבירה מטלית רחבה על שולחנות העץ וגב המיטות. לאורך הקירות לרוחב החדר עמדו שתי מיטות רחבות עשויות עץ מלא, בעלות גב מיטה עבה ומזרן קשיח. היא הזיזה את הכסאות המשרדיים והצמידה אותם לשולחן, כך שיפריעו כמה שפחות לתנועת האנשים בחלל החדר.
כשסיימה עלתה על שרפרף קטן וניקתה את מדפי העץ הרחבים שרק חיכו לספרי לימוד בלי אפילו לדעת באיזה נושא. משמאל לדלת הכניסה עמד מתלה בגדים, כנראה לבגדי החורף הניו-יורקי שעוד יגיע, ובקצה החדר בדרך אל חדר הרחצה, ניצב ארון בגדים גדול מספיק לשניים. היא המשיכה ללכת לכיוון השירותים, מעבירה מגבון על האסלה ושופכת לתוכה אקונומיקה. לאחר כמה דקות חזרה, הורידה את המים וסגרה את המכסה. אב הבית כבר עבר בחדר ובדק את תקינות המשקופים והמדפים, התקין וילון חדש באמבטיה ובדק שצירי הדלת עובדים באופן חלק. היא ארזה את הדלי יחד עם המטאטא והמגב, ויצאה.
ריצ'רד סמית' ואביו רוג'ר כבר הגיעו לראות את המעונות לפני חודש. לאחר שהתרשמו ביקש אביו בשקט ממזכירת הסטודנטים כי השותף של ריצ'רד לחדר יהיה "כמוהו", כלומר אמריקני. בשל תפקידו שלו ועברו של הבן, היה לרוג'ר חשוב לשמור על בנו כמה שיותר. על הקירות שהובילו אל מזכירות האוניברסיטה היו תלויות תמונות של בוגריה, בין היתר תיאודור רוזוולט, מדליין אולברייט ואפילו רוג'רס והמרשטיין. כשהשניים צעדו במסדרונות, עצר רוג'ר לרגע מול תמונתו של הרולד בראון וחייך, "בגיל עשרים ואחת הוא כבר היה דוקטור לפיזיקה, כדאי שתמהר", וקרץ לריצ'רד שמיד הזכיר לאביו שהוא בחר במסלול של לימודי כלכלה ומשפטים. "את הפיזיקה אני אשאיר לפיזיקאים".
