בתחילת השבוע (23.10.22) ביקש וקיבל שי ג'ינפינג, ללא כל בעיה, את הסכמת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית לחמש שנים נוספות כנשיא סין. אבל למחרת היה לו הרבה יותר קשה מול גוף אחר: השווקים הפיננסיים העולמיים. המשקיעים נפטרו מהמניות והמטבע הסיניים בצורה מדהימה. מדד הנג-סנג של בורסת הונג-קונג צנח ב-6%; מדד "הדרקון המוזהב" של מניות סיניות בנאסד"ק התרסק ב-20% לרמות שנראו לאחרונה לפני עלייתו לשלטון של שי. היואן בחו"ל, הנסחר ביתר חופשיות מאשר בבית, ירד לרמתו הנמוכה ביותר ב-12 שנות המסחר בו. אקונומיסט מסביר, שאיש לא הופתע מהקדנציה השלישית של שי, אך הוא אכזב את השווקים בבחירותיו לפוליטביורו ולוועד המנהל רב-העוצמה בן שבעת החברים. השווקים קיוו שגופים אלו יתמכו אישים התומכים בשוק החופשי ובעלי מוניטין לא רק בנאמנותם אלא גם ביכולתם. זה לא קרה. בצמרת הסינית אין כיום איש שנסיונו ומומחיותו יכולים לאזן את האינסטינקטים הכלכליים של שי. האינסטינקטים הללו הלכו והתבהרו לאורך הזמן. כך למשל, המילה "ביטחון" הופיעה 91 פעמים בדיווח שמסר שי לקונגרס המפלגה בשבוע שעבר. הוא נחוש בדעתו להיאבק נגד כוחה הכלכלי של ארה"ב, ופחות אכפת לו שהחברות הזרות יהיו מרוצות ממדיניותו ויתמכו בה. מול "נסיונות חיצוניים לסחוט את סין, להטיל עליה מצור ולהפעיל עליה לחץ מירבי, הפגנו רוח לחימה ונחישות מוחלטת שלא להיכנע לעולם לכוח כופה", אמר. גם קריאותיו של שי ל"שגשוג משותף" מדאיגות משקיעים זרים. הוא שואף להרחיב את חלוקת העושר ולצמצם את הפערים, ויש בכך היגיון כלכלי וחברתי. הגדלת חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית תעזור לאזן את כלכלת סין, המוטה מדי לעבר הצריכה. אך המשקיעים חוששים מפני מיסים על העושר או על רווחי הון. והמילים "שגשוג משותף" מזוהות עם מתקפה עזה ומגושמת על כמה מהחברות המצליחות ביותר בסין. שי גם אינו מעוניין בצמצום חלקן של חברות ממשלתיות כדי להעניק לחברות פרטיות יותר מרחב שגשוג. במקום לקרוא לממשלה לסגת, הוא רוצה שהמפלגה תתקדם. "חברות פרטיות יבואו בעקבות הבנייה בידי המפלגה", אמר בנאומו. עד כה הצליחו חלק מן החברות הפרטיות לשתף פעולה עם גופים מפלגתיים, אך אין כל ערובה שהדבר יימשך – במיוחד בחברות המועדפות על המשקיעים הזרים. בנק ג'יי.פי מורגן טוען, שהשווקים הסיניים מנותקים מנתוני היסוד המשתפרים. למחרת בחירתו של שי פורסמו (באיחור) נתוני הצמיחה לרבעון השלישי: 3.9% לעומת השנה הקודמת. הנתון היה טוב מן הצפוי, ואמנם כמו כל נתון סיני הוא מתקבל בספקנות, אך הוא עולה בקנה אחד עם נתונים אחרים כמו הפקת החשמל שעלתה ברבעון ב-6%. הניעור של ההנהגה הסינית עשוי להוביל לניעור בבסיס המשקיעים של המדינה, סבור אקונומיסט. בהתחשב בכוחו הגדל של שי ובשקיעת הפרגמטיזם, המשקיעים חייבים לשאול את עצמם האם הם יכולים לבלוע את הפילוסופיה שלו. מבחינתו של מי שמשיב בשלילה, הדרך היחידה היא לצאת מסין. מבחינתו של מי שמשיב בחיוב, החברות הסיניות נראות כרגע זולות ביחס לתחזיות הרווח שלהן. עתידם של השווקים הסיניים תלוי בתוצאת המאבק בין ערכים לרווחים.