שר התקשורת יועז הנדל פנה לוועדת הכלכלה, בבקשה לקיים דיון דחוף בשבוע הבא (יום א', 30.10.22), שבו מבקש השר לבטל את פיקוח על תעריפי בנק הדואר. המשמעות תהיה, למעשה, ביטול בנק הדואר כפי שהוא מוכר לנו היום, דהיינו: בנק חברתי המכוון לאוכלוסיות המוחלשות ומספק שירותים בתעריפים זולים ולעיתים אף ללא תשלום, כגון פטור מעמלת ניהול חשבון סילוקין.
מבלי להתעלם מהקשיים הכספיים עימם מתמודדים בימים אלה בנק הדואר וחברת הדואר, ביטול הפיקוח על תעריפי בנק הדואר כאור, צפוי להביא לעליית תעריפים ולפגיעה אנושה בציבור - בדגש על ציבור החלש ביותר.
בנק הדואר פועל כחברת בת של חברת דואר ישראל, ומהווה חלופה זולה וזמינה עבור לקוחות עסקיים ולקוחות פרטיים מהשכבות הנמוכות, המבקשים להימנע מתשלומי עמלות "מפלצתיות" לבנקים המסחריים. יתרה מכך, חלק מלקוחות בנק הדואר הם מסורבי שירות בבנקים המסחריים, כך שבנק הדואר משמש כאפשרות היחידה עבורם לניהול חשבון.
בנק הדואר הוא מנוע צמיחה חשוב של חברת הדואר. הוא כולל כ-350 אלף לקוחות, יתרות עו"ש של כמיליארד שקלים ואחראי לייצור של כ-20% מהכנסות החברה. על-אף השימוש בתואר "בנק", בנק הדואר איננו באמת בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי). הוא אינו כפוף להוראות בנק ישראל ואינו נתון לפיקוח המפקח על הבנקים, אלא כפוף למשרד התקשורת.
המבנה הנוכחי של בנק הדואר מטיל עליו מגבלות באספקת שירותים בנקאיים. לדוגמה, נאסר עליו לספק הלוואות באמצעות כספי הפיקדונות של הלקוחות, או לאפשר ללקוח להיכנס ליתרת חובה. במגבלות אלה משווקת חברת בנק הדואר שירותים בנקאיים שונים עבור גופים אחרים כגון "
בנק ירושלים" מבלי להיחשף לעיקר הסיכון הפיננסי.
במהלך השנים ניסו שרי התקשורת והאוצר השונים, להגביר את עצמאות בנק הדואר ולהגדיל את היצע השירותים הפיננסים שהוא מספק, תוך הפרדתו מחברת הדואר והפיכתו לבנק מסחרי, אולם כל הניסיונות הללו נכשלו.
ברגע שבנק הדואר אינו מופרד מהחברה-האם שלו ואין לו רישיון מסחרי, למעשה הפעילות שהוא מבצע כיום היא הפעילות החברתית שמצופה מבנק בבעלות ממשלתית. דהיינו: מתן שירותים מסובסדים, חלקם חינם, חובת פריסה אוניברסלית בכל המדינה כאשר בנקים מסחריים סוגרים סניפים, פיקוח תעריפים וטיב שירות.
יש לומר בקול ברור וצלול: בנק הדואר לא יכול ולא אמור להתחרות בבנקים המסחריים ולכן כל ניסיון להפוך אותו לבנק מסחרי, נועד לכישלון. יתרונותיו של בנק הדואר הם דווקא בכך שהוא אינו מנסה להתחרות בבנקים המסחריים ולא משתתף ב"חגיגת העמלות" על גב הציבור.
כעת מתברר שחרף כשלון המדינה להפריד את בנק הדואר מחברת הדואר, היא לא אמרה נואש מלבטל את בנק הדואר החברתי אשר, כאמור, מעניק שירותים בתעריף מוזל ולעיתים אף חינם לאוכלוסיות המוחלשות, וכעת היא מנסה לבטל את פיקוח התעריפים על בנק הדואר, אשר יוביל מייד לעליית תעריפי בנק הדואר לציבור, שכל כך נזקק לשירותיו.
נראה כי הממשלה מודעת לזעם הציבורי העלול להיווצר כתוצאה מהמהלך הנ"ל של ביטול הפיקוח על תעריפי בנק הדואר ולכן היא אינה מייחצנת אותו.
עוד יש לציין, כי הממשלה הקדימה רפואה למכה וקבעה סייג, לפיו בעל חשבון אשר מקבל קצבת הכנסה, קצבת נכות, או קצבת זקנה, ישלם מחצית התשלום אותו גובה חברת הדואר ממי שאינו מקבל קצבה. אולם אין די בכך. הדבר מזכיר את העסקים המציעים מבצע של מוצר שני ב"חצי המחיר", אך שוכחים לספר על עליית תעריף המוצר הראשון.
ביטול פיקוח התעריפים של בנק הדואר ומתן אפשרות לבנק הדואר לגבות "תשלום סביר" עבור שירותיו, יביאו לביטול היתרונות החברתיים הטמונים בו ולפגיעה אנושה בשכבות המוחלשות, אותן הוא אמור לשרת.
אנא, אל תגעו בכבשת הרש.
