המועמדים של טראמפ החלישו את הרפובליקנים

לעיתים קרובות קיבלו הדמוקרטים את היריבים להם קיוו, והנהגת המפלגה הרפובליקנית הייתה מתוסכלת בה במידה מחלק מן המועמדים שבחרו חבריה. מנהיגי המפלגה תמכו במועמדים מן המרכז במירוצים לסנאט, אך לרוב – לשווא. טראמם היה ממליך המלכים ודרש שהמועמדים יתייצבו לימין שקריו על בחירות 2020. המצביעים בבחירות המקדימות תמכו במידה רבה בטראמפ, מה שהוביל את מנהיג המיעוט בסנאט, מיץ' מקונל, להתלונן על איכותם של מועמדי המפלגה. בחלק מן המקרים עודדו הדמוקרטים את הרפובליקנים לבחור מועמדים קיצוניים ומכחישי בחירות. ברגע שהללו נבחרו, הפציצו הדמוקרטים את הבוחרים המדינתיים במסרים אשר תיארו את הרפובליקנים כקיצוניים מדי בנושא כמו הזכות להפלות או כמתנגדים לדמוקרטיה עצמה. במקרים רבים השיטה עבדה, כמו למשל בנצחונות בהתמודדות על תפקיד מושל פנסילבניה, סנאטור מניו-המפשייר ומושל ויסקונסין.

האינפלציה הייתה הגורם החשוב ביותר

שוב ושוב אמרו הבוחרים לסוקרים, כי העלייה במחירי הבנזין, מוצרי המכולת והדיור היא הנושא המעסיק אותם ביותר ובגדול. הדמוקרטים לא הצליחו למצוא מענה ברור ושיטתי להתקפות הרפובליקנים. תחילה ניסה הבית הלבן להכחיש, טען שמדובר בתופעה זמנית והטיל את האחריות על רוסיה. לדמוקרטים היה קשה יותר להכיר בבעיה; חלקם גילו יותר הבנה למחיר הנגבה מן האמריקנים, אך ככלל – הציבור הטיל על הדמוקרטים את האחריות בלא קשר למה שאמרו או עשו. אפילו "החוק להפחתת האינפלציה" – חבילת צעדי הענק (בעיקר בנושאי סביבה ובריאות, ללא קשר אמיתי לאינפלציה) – לא עשה רושם. רק אמריקנים בודדים שמו לב לסעיפים בו שהפחיתו את מחיר האינסולין ואפשרו לתוכנית הבריאות הממלכתית מדיקייר לשאת ולתת על מחירי התרופות.

ב-9 בנובמבר כמו ב-7 בנובמבר

הכוח המניע המרכזי בפוליטיקה האמריקנית נותר הקיטוב הקשה, קובע הטיימס. היו פה ושם מקרים של חלוקת הכוח בין המפלגות, אך בגדול – כל צד דבק באנשיו. בשנים קודמות, הפופולריות הנמוכה עד מאוד של ביידן והאינפלציה הגבוהה ביותר מזה 40 שנה היו גובים ממפלגתו מחיר כבד בהרבה. הארי טרומן איבד 55 מושבים בבית הנבחרים בבחירות האמצע, ביל קלינטון איבד 53, וברק אובמה – 63. זה לא קרה לביידן וכמעט ולא היו מהפכים. רוב 435 המושבים בבית הנבחרים לא היו במאבק אמיתי, מה שהותיר את שני הצדדים להתמקד בכמה עשרות מושבי מפתח ולהעמיק את הפילוג. ואילו בסנאט פחות משליש מ-35 המירוצים היו תחרותיים. כך גם בתפקידי המושלים: הרפובליקנים נבחרו מחדש בפלורידה, ג'ורג'יה וטקסס; והדמוקרטים – במרילנד, מסצ'וסטס, מישיגן, מינסוטה, ניו-יורק, ויסקונין ופנסילבניה. למרות סכומי העתק שהושקעו בקמפיינים – 16.7 מיליארד דולר, לפי אחת ההערכות – ארה"ב נמצאת בגדול ב-9 בנובמבר באותו מקום בו הייתה ב-7 בנובמבר: מפולצת לשניים.