הידיעה כי שבעים ושתיים אחוזים מהעולים החדשים בשנתיים האחרונות הינם גויים למהדרין ואף לא יהודים בספק, חייבת לעורר את הדיון החשוב והנוקב, האם מדינת ישראל יכולה לייבא עולים גויים במסווה של יהודים, האם "לשרשרת המזון" ומכונת ההפעלה והביצוע, החל מהסוכנות היהודית ועד לפוליטיקאים בעלי אינטרסים מובהקים, יש עדיין זכות קיום, האם לא הגיעה העת לעצור את זרם הנכנסים בשערי ישראל כעולים חדשים על כל המשתמע מכך.
הנתון המדהים והמפתיע של העלייה מחבר העמים בשנתיים האחרונות חייב להדליק פרוז'קטור מהבהב וקריאת השכמה לממשלה החדשה, לעצור את הזרם ממדינות אלה במסווה של יהודים, לבחון לעומק את בעלי האינטרסים הפועלים במלא כוחם ומשרתם להכניס גויים למהדרין למדינת העם היהודי ולהפכם לאזרחי ישראל כשהקשר בינם לבין היהדות הוא סבא עלום שהיה יהודי וזהו, שום קשר לעם היהודי, שום חיבור, שום רסיס או בדל קשר ליהדות.
אזרחי חבר העמים הבאים בשערי ישראל בשנתיים האחרונות יכלו להתקבל בכבוד כמהגרים, כתיירים, כפליטים, בוודאי לא כיהודים. עולי חבר העמים, בעליות הגדולות מאז פתיחת מסך הברזל, בשנת 1990 תשעים ושלושה אחוזים מהעולים היו יהודים, רק שבעה אחוזים מהעולים היו גויים.
היהודים מלפני ארבעים ושתיים שנים אשר עלו לארץ ישראל מחבר העמים עלו ממניעים ציוניים, מהגשמת חלומם לשוב למכורתם, התורמים בגאון להתפתחותה של מדינת ישראל בכל תחומי החיים מהייטק, אקדמיה, חינוך, צבא, ספרות ושירה, רפואה ומשפט, ספורט וצבא.
לעולם לא אשכח את השיחה שקיימה עימי לבקשתה, מנהלת אולפן ללימודי השפה העברית, אשר סיפרה לי בכאב ובצער על כך שמתוך מאה וחמישים הלומדים באולפן, למעלה משמונים אחוזים נהנו מסל הקליטה ועזבו את הארץ. בכאב סיפרה כי אין להם שום קשר ליהדות והדגישה כי לתחושתה למישהו יש אינטרס להעלותם כמעט בכוח למדינת ישראל. הם גוזרים קופון כלכלי וחוזרים למקום הטבעי למולדתם שמחים, שבעים וצוחקים כל הדרך לנתב"ג בכיוון ההפוך, שיתפה בצער.
אמת פשוטה הנתון המטריד של מאות אלפי גויים המסתננים כחוק למדינת ישראל חייבת לעורר כל מי שעתידה וצביונה של מדינת ישראל חשוב להם. בעוד הרוב הישראלי המוחלט, נחרד מהכוונה להפוך את מדינת העם היהודי למדינת כל אזרחיה, הרי שלמדינה מגיעים בלי שירת: "הבאנו שלום עליכם", בלי דגלים, בלי המנון, בלי שמחה ובלי ששון, מאות אלפי בני אדם הנכנסים בשערי ישראל ומערערים את הזהות היהודית עליה עומלים רבות.
אני כבר שומע את המצקצקים אשר בקריאת בשורה הראשונה זעקו: גזענות, בקריאת השורה השנייה נחרדו: אפרטהייד, בקריאת השורה השלישית צווחו: נירנברג, לשורה הרביעית לא הגיעו, גם ליכולת ההכלה יש גבול.
ובכן, אין כאן לא גזענות, לא אפרטהייד, לא חוקי נירנברג, יש כאן אמת פשוטה. האם מדינת ישראל מבקשת להחליף את ייעודה ממדינת העם היהודי למדינת כל אזרחיה? אם התשובה חיובית, מדוע יגרע חלקם של מיליונים באפריקה, מיליונים בהודו, מיליונים באירופה להגיע למדינת ישראל, לא כתיירים, לא כמהגרי עבודה, לא כמסתננים, לא כפליטים אלא כאזרחים שווי זכויות?
כל אדם, בכל מקום תחת השמיים, נברא בצלם וראוי לכבוד, חרות, שוויון וצדק, מדינת ישראל פותחת שעריה לפליטים, למהגרי עבודה, לתיירים, אך לא למתחזים ליהודים ההופכים עם עלייתם כעולים חדשים אזרחים אשר ישפיעו על מדינת ישראל באופן משמעותי, אופיה, צביונה.
תקראו לזה תיקון "חוק הנכד", תקראו לזה בשמות אחרים, זוהי סוגיה עקרונית ומשמעותית, חוצת מפלגות, להתחבר כדי לפתור את העיוות המתרחש לנגד עיננו ומאיים על צביונה של המדינה.