השופטת: אחינועם צוריאל, בית משפט השלום בבאר שבע המועד: יום חמישי, 20.10.2022, שעה 11:30 הנושא: תיקים פליליים (יום מוקד) המדור הצביע שוב ושוב על הליקויים המבניים והבסיסיים באולמות פליליים, בין אם מדובר בדיוני מעצרים ובין אם מדובר בימי מוקד: מהומה בין הדיונים ולעיתים במהלכם, נאשמים ולעיתים גם סניגורים שאינם מגיעים בזמן ואפילו בכלל לא, תובעים שאינם בקיאים בתיקים. ביקור באולמה של השופטת אחינועם צוריאל מציף בעיה נוספת: כאשר הסניגורים נדחפים, הנאשמים נדחקים.
שורש הרע הוא בקביעת מספר רב של דיונים לאותה שעה. כבר ראינו שישה-שבעה-שמונה-תשעה תיקים הנקבעים ל-08:30, מספר דומה ל-09:00, עוד ערימה ל-09:30 וכך הלאה. הסיבה, מן הסתם, היא התופעה החמורה של אי-הגעת נאשמים וסניגורים, והרצון לנצל את הזמן בצורה מיטבית למרות זאת. אך מאחר שהסניגורים יודעים היטב שלא כולם יתקבלו בזמן שנקבע, חלקם מרשים לעצמם לאחר - ואז נוצר פקק הנמשך לאורך כל היום.
במצב זה, השופטים נתונים במידה רבה בידי הצדדים ובעיקר בידי הסניגורים. במקום לנהל את הדיונים על-פי הסדר הקבוע ביומן, הם נאלצים לדון תחילה בתיקים בהם יש התייצבות מלאה. האחרים נדחים להמשך היום, ואז כמובן מתנגשים עם התיקים הקבועים לאותן שעות - וחוזר חלילה.
הסניגורים משתלטים במידה רבה ואף מוחלטת על סדר היום. האחד אומר שיש לו רק משהו להגיש בהסכמה. השני טוען שיש לו בעוד שעה דיון בבית משפט במרחק של 200 ק"מ. השלישי צועק שהוא מחכה כבר שעה. הרביעי מצביע על כך שזו השעה שנקבעה לו. השופטים, הנושאים באחריות המוחלטת למתרחש באולמותיהם, מאבדים שליטה.
תוצאת לוואי של מצב פסול זה היא, שנאשמים שאינם מיוצגים נאלצים להמתין שעות רבות, כי אין מי שיידחף בשמם. נאשם כזה יכול להגיע בדיוק במועד לו הוזמן, נניח השעה 08:30, ואז לראות שהיום מתחיל עם תיקים בהם יש סניגורים, נמשך עם תיקים בהם סניגורים מגיעים באיחור, מתגלגל לתיקים בהם הסניגורים גברו על עמיתיהם בתחרות הצעקות - ואחרי כמה שעות מישהו (לרוב השופט) שם לב אליו. זה בדיוק מה שקרה באולמה של השופטת אחינועם צוריאל.
"ניתן לזה ארבעה חודשים?" המדור היה עד לכך מיד עם הכניסה לאולם. נאשם קם ומבקש לסיים את הדיון בעניינו, כי עליו להוציא את הילדים ממוסדות החינוך. אשתו מוסיפה שהם מחכים מאז 09:30 - והשעה כעת 11:30. האבסורד גדול עוד יותר לנוכח העובדה, שהתובעת אומרת שיש מתווה מוסכם בעניינו של האיש ומבקשת לדחות את הדיון בחודשיים כדי לראות אם הוא יעמוד בו; צוריאל דוחה את הדיון ל-2.1.2023. בשביל זה האיש חיכה שעתיים - כי הוא אינו מיוצג ואיש לא קידם את הדיון שלו. "אתה חייב להתייצב ולעשות מה שאמרו לך. כל טוב, בהצלחה", היא נפרדת ממנו.
בתיק הבא הנאשם איננו אך הסניגורית אומרת שהוא נעדר בהסכמת התביעה והצדדים מבקשים עיכוב הליכים. צוריאל: "ראיתי את ההחלטה. זה בתיק הזה?". היא מעיינת בתיק: "לא היה כלום מאז יוני", ומכתיבה בשם הסניגורית: "העיכוב כפוף להשלמת פיקוח שירות המבחן למשך שנה. התיק נדחה לתזכורת. גבירתי תשלים".
הסניגורית מסבירה שבשל תקלה שירות המבחן טרם זימן את הנאשם, והיא מבקשת דחייה נוספת. צוריאל: "ניתן לזה ארבעה חודשים? ברגע שהוא מתחיל את צו המבחן, אני מחכה שתקופת המבחן תסתיים כדי לעכב את ההליכים. אלא אם כן את סבורה שהדיונים האלה עוזרים מול שירות המבחן. לא צריך להגיע לפה [אם ההליך מתקדם]". היא דוחה את הדיון ל-16.1.2022 ומציינת: "ככל והמועד הנדחה מתייתר, בא-כוח הנאשם תגיש הודעה מתאימה לבית המשפט".
"אני תמיד עמוסה" הלאה. "עם מי אנחנו מתקדמים? רק נשחרר פה מהר לא-מיוצגים". סניגור אחד טוען שעליו להיות במקום אחר בעוד רבע שעה, אבל צוריאל נוטלת את המושכות. התביעה מבקשת להציג הסדר עם נאשם שאינו מיוצג, אך צוריאל צריכה להזכיר ש"אני לא עושה דיונים במוקד עם נאשמים לא-מיוצגים. זה החוק".
צוריאל פונה לנאשם: "צריך לוודא שההסכמות שהם הגיעו איתך הן הכי טובות בשבילך". הנאשם: "הם נגדי?". צוריאל: "חלילה, אבל הם מייצגים את האינטרסים של המדינה ואתה צריך מישהו שייצג את האינטרסים שלך". הנאשם טוען שזה ההסדר הכי טוב מבחינתו. צוריאל שואלת מהו ההסדר ומהו עברו של הנאשם, אבל למעשה זה לא משנה: "אני לא עושה את זה בדיון מוקד לנאשם לא-מיוצג. נמנה לך סניגור ציבורי ונעשה את זה בדיון הבא. אני רוצה לוודא שאתה לא עושה טעות. ההצעה בתוקף, היא בתיק".
הנאשם: "מתי שנוח לך, את עמוסה". צוריאל: "אני תמיד עמוסה. לא צריך להתחשב בי, בשביל זה משלמים לי. אני מבינה שאתה רוצה לסיים את זה כמה שיותר מהר ולשים את זה מאחוריך". היא מכניסה בשמו שעדיף שיהיה מיוצג לפני שיגיע להסדר". הדיון נקבע ל-27.11.2022 וצוריאל מסבירה לנאשם: "יגיע עורך דין, תהיה איתו בקשר. תתקשר אליו או שהוא יתקשר אליך. תבקש שירשמו לך את ההצעה. הוא אמור להתקשר אליך, אבל יש לך פה גם טלפון שלהם. עדיף שאתה תתקשר אליהם, אם אתה רוצה לקדם את העניינים".
צוריאל מתנצלת בפני סניגור ואומרת שתדון כעת בעניינו של עמיתו לו יש דיון ב-12:00. "מה שמו של הנאשם? מה מספר התיק? הסדר סגור או פתוח? אנחנו צריכים את כתב האישום המתוקן" - אבל שולחן התביעה נטוש. הסניגור הולך לחפש בו את כתב האישום ואז התובעת מופיעה וצוריאל מוודאת איתה את נכונות דבריו של הסניגור.
צוריאל פונה לנאשם בשמו הפרטי (כפי שהיא נוהגת): "הבנת את ההסדר? יש כתב אישום מתוקן, עוד מעט אני אעבור איתך עליו. אחר כך תישלח לתסקיר, תטענו לעונש אצל שופט אחר והוא יחליט מה העונש". היא עוברת עימו על כתב האישום ומוודאת שהוא מודה שהסיע שוהים בלתי חוקיים. צוריאל משתמשת בנוסח מוכן של פסק דין ודוחה את הטיעונים לעונש למרס 2023.
"שתשמע אותי ואני אשמע אותך" הנאשם הבא התייצב באיחור, צוריאל שואלת כיצד איתרו אותו ומבקשת שתחילה יכניס לפרוטוקול את מספר הטלפון שלו. אבל הסניגור אומר שיש הסדר, ולכן אין צורך בכך. הסניגור מוסר את פרטי ההסדר וצוריאל מציעה לנאשם להתקרב "שתשמע אותי ואני אשמע אותך. הבנת את ההסדר? אתה תודה [בהחזקת סכין] ויוטלו עליך העונשים שאמרו, שאתה שמעת" (מאסר על תנאי ו-3,000 שקל קנס).
"בית המשפט הוא לא צד להסדר, הוא בינך לבין המאשימה. בית המשפט יכול להחליט על עונש אחר אם הוא חושב שהעונש המוסכם לא מתאים, אבל בדרך כלל הוא לא מתערב". הטיעונים לעונש נאמרים בקיצור, תוך שצוריאל שמה לב לכל פרט: כאשר הסניגור טוען שהעבירה בוצעה לפני שלוש שנים, היא מתקנת אותו - "כשלוש שנים", כי זה היה בדצמבר 2019.
צוריאל מכתיבה ברהיטות את גזר הדין, תוך שימוש בנוסח מוכן. כאשר היא מגיעה לסעיף ההתחייבות הכספית, צוריאל פונה לנאשם: "אתה מתחייב לא לבצע את העבירה במשך שנתיים, ואם תעשה אותה - יחולטו 2,000 שקל. אתה מבין את ההתחייבות? אתה מתחייב? אז אני רושמת בפרוטוקול".
השעה כעת 12:00 וצוריאל מתפנה לנאשם לא-מיוצג האומר שהוא מחכה מאז שעות הבוקר. "ראית את כתב האישום? נמנה סניגור ציבורי?". הנאשם: "אם צריך". צוריאל: "אפשר וצריך". וכך, האיש המתין שעות רק כדי שיישמע במשך דקה או שתיים והמשך הדיון בעניינו יידחה. "כל מי שנמצא פה זה נאשמים לא-מיוצגים?", שואלת צוריאל את התובעת ונענית בחיוב. וכך ברור, שהם המתינו במשך שעות, בעוד סניגורים דחפו את הדיונים שלהם. לא תקין בעליל ומחייב טיפול רוחבי.
השורה התחתונה: ההקפדה של צוריאל על זכויות הנאשמים ראויה לציון מיוחד. ביום כה עמוס, כחלק משבועות וחודשים כה עמוסים, עלול להתעורר פיתוי לסגור דברים על המקום וקצת לעגל פינות בשמה של היעילות (ולעיתים הנאשמים עצמם רוצים זאת). אבל יש כללים ברורים, וגם אם התביעה מתעלמת מהם - צוריאל עומדת עליהם, ובצדק מוחלט. את בעיית סדר הדיונים צריך לפתור ברמה מערכתית. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9.