בשנת 1923 צץ רעיון במוחם של מנהלי חברת הנדל"ן וודרוף-שולץ: בסיוע שיירה של פרדות הם העלו 13 אותיות ענק, בגובה 15 מטר כל אחת, במעלה גבעה כדי לפרסם את הפרויקט החדש שלהם. המילה שיצרו הייתה Hollywoodland. מאה שנה מאוחר יותר, השלט עודנו עומד שם, אם כי המילה "land" הושמטה ב-1949. אבל תעשיית הסרטים שבצילו עוברת מהפכה. התוכן שאנשים רואים והדרך בה הם צופים בו, ישתנו בשנים הקרובות יותר מאשר בכל מאה השנים הקודמות – סבור טום ווינרייט, עורך הטכנולוגיה והמדיה של אקונומיסט, ב-The World Ahead 2023. לא מעט ממה שנוצר לפני מאה שנה עודנו מוכר היום. סמליהם של אולפנים כמו יוניברסל ופראמונט הופיעו אז ומופיעים אז בכמה מן הסרטים המצליחים ביותר. דיסני והאחים וורנר יחגגו בשנה הבאה את ימי הולדתם ה-100. גם החוויה הקולנועית דומה: התמונה והקול השתפרו משמעותית, אך פריצות דרך מהפכניות כמו תלת-מימד נכשלו לחלוטין. קשה לקיים מה שאיננו יכול להתאים למסך ביתי, משום שהענף אינו יכול לשרוד ללא שוק הטלוויזיה. אבל הרבה דברים אחרים השתנו וצפויים להשתנות עוד יותר, ממשיך וויינרייט. בשנת 1930 הלכו שני שלישים מהאמריקנים לקולנוע לפחות פעם בשבוע, כדי לראות לא רק סרטים אלא גם חדשות, אופרות סבון וסרטים מצוירים. בשנים הבאות הכל פרט לסרטים עלילתיים עבר לטלוויזיה; ב-2019, ערב הקורונה, אמריקני ממוצע הלך לקולנוע 3.5 פעמים בשנה. הקורונה גרמה לקריסה של 82% במכירת כרטיסים ברחבי העולם ב-2020 והשינוי לא יהיה זמני. אחד ממנהלי האולפנים מודה, כי ייתכן שהמצב לעולם לא ישוב לקדמותו ומאשים את סגירתם של בתי קולנוע בזמן הסגר והתגברות השימוש בסטרימינג. משמעותה של המגמה האחרונה היא שחלק ניכר מן התפוקה של הוליווד מנוהל כעת בידי חברות טכנולוגיה כמו אפל ואמזון השוכנות הרחק ממנה. האמריקני הממוצע מבלה 50 דקות ביום בצפייה בווידאו במכשירים שבכף ידו, במסכים הגדולים רק במעט מזה של ה"קיינוסקופ" – מבשר הקולנוע, פרי המצאתו של תומס אדיסון. 60% מהילדים צופים מדי שבוע לפחות סרט מלא אחד במכשירים ניידים. בני 34-16 בבריטניה מבלים למעלה משעה ביום באפליקציה של יוטיוב. זאת ועוד: הקהל גם נוטש הפקות במיליוני דולרים רבים לטובת תוכן תוצרת בית שעלותם הנומינלית נמוכה מאלו של שנות ה-1920. המגמות הללו יימשכו ויתחזקו.