סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. בישראל שיעור חולי סרטן הערמונית נחשב גבוה יחסית בהשוואה לעולם ונפוץ יותר בקרב גברים יהודים לעומת גברים ערבים. סרטן הערמונית אינו קטלני בכל המקרים ולעיתים אף אינו דורש טיפול אלא מעקב בלבד. במצב זה, המכונה סרטן ערמונית "בסיכון נמוך", נדרש מעקב פעיל בלבד, כאשר אם חל שינוי באופי הגידול או דרגתו אזי מטפלים בו. בנוסף, מכיוון שזהו סוג סרטן נפוץ, למרות אחוז השרידות גבוה, מספרית הרבה חולים מתים ממנו. עם הגעתו של חודש נובמבר, חודש המודעות לבריאות הגבר, חשוב לציין ולהדגיש כי בדומה לסוגי סרטן אחרים, היכולת לטפל בצורה מיטבית תלויה בגילוי מוקדם ולכן קיימת חשיבות להעלאת המודעות לאבחון המחלה.

מהו סרטן הערמונית?

הערמונית היא בלוטה הנמצאת באגן, בבסיס כיס השתן, היא חובקת את השופכה (צינור השתן). תפקיד הערמונית לייצר את נוזל הערמונית, שהוא חלק מנוזל הזרע של הגבר. סרטן הערמונית הוא גידול סרטני המתפתח מבלוטה זו, ונגרם עקב שיבוש של החומר הגנטי בתא בבלוטה הגורם לו להתחלק ללא שליטה. עם הגדילה וההתפשטות של התאים, נוצר גידול סרטני שעלול לשלוח גרורות לאיברים ואיזורים סמוכים, כמו לעצמות ולבלוטות לימפה סמוכות, ולעיתים אף לאיברים רחוקים בגוף, כמו לריאות ולמוח.

כיצד מאבחנים את סרטן הערמונית?

גברים מעל לגיל 50 מומלץ שיתייעצו עם אורולוג לגבי מצבם הכללי ועל הצורך בברור לסרטן ערמונית. במקרים של היסטוריה של מחלת הסרטן בקרוב ממשפחה מדרגה ראשונה, יש אף להקדים ברור לגיל 40. האבחון של סרטן הערמונית כולל בדיקות סקר שגרתיות לצד בדיקות לאנשים המציגים תסמינים עם חשד להופעת מחלה בערמונית. במרבית המקרים גילוי סרטן הערמונית נעשה במסגרת הבדיקות השגרתיות ואינו מלווה בתסמינים הקשורים ישירות לגידול. תסמינים המיוחסים לגידול, המקושרים לרוב בחסימה בזרם השתן, גם הם אינם ייחודיים ועלולים לנבוע מערמונית מוגדלת (שפירה), דלקת בערמונית או במערכת השתן, היצרות בשופכה, שלפוחית רגיזה או גידולים אחרים במערכת השתן. בדיקת הסקר העיקרית לאבחון סרטן הערמונית היא בדיקת ה-PSA. בעבר, העריכו יתר על המידה את דיוק הבדיקה. עם הזמן וצבירת המידע בנושא, נמצא כי הבדיקה אינה מדויקת לחלוטין ומתאימה בעיקר כבדיקת סקר להעלות חשד למחלה בלבד. בדיקת אצבע רקטלית על-ידי אורולוג היא גם כן בדיקה ראשונית לבירור מצב הערמונית. הבדיקה כוללת החדרת אצבע דרך פי הטבעת לרקטום של המטופל, שם האורולוג חש בערמונית הבולטת לכיוון הרקטום - בגודלה ובמרקמה. במקרים בהם בדיקת ה-PSA או הבדיקה הרקטלית אינן תקינות או כשיש סימפטומים המחשידים לסרטן הערמונית, יש לבצע בדיקת הדמיה של הערמונית וביופסיה על-מנת לאשר/לשלול סרטן בערמונית. הביופסיה כוללת הגעה לאזור הערמונית בעזרת כלי דימות - MRI או אולטרסאונד ולקיחת דגימות מרקמת הערמונית בעזרת מחט דקה.

כמה סרטן ערמונית אגרסיבי?

סרטן ערמונית הוא סרטן הטרוגני מאוד - במקרים רבים אין צורך בטיפול אלא במעקב בלבד, ולעיתים יש צורך בטיפול אקטיבי. הביופסיה מספקת מידע על-אודות התאים בערמונית ומה רמת הפעילות הסרטנית שלהם. תשובת הביופסיה יכולה להיות שלילית (שאין סרטן ערמונית) ועלולה להיות חיובית לצד ציון במדד המכונה "מדד גליסון", מדד המסייע בקביעת הערכת רמת האגרסיביות של המחלה. הערכת רמת האגרסיביות של המחלה מבוצעת באמצעות 3 מדדים: "מדד גליסון" כפי שנמדד בביופסיה, רמות ה-PSA בדם ומידת ההתפשטות של הגידול. שילוב של 3 המדדים מאפשר לקבוע את רמת הסיכון של המחלה - סרטן ערמונית ב"סיכון נמוך", ב"סיכון בינוני" או ב"סיכון גבוה". חשוב לציין כי רמת הסיכון מספקת הערכה בלבד לגבי רמת האגרסיביות העתידית הפוטנציאלית של המחלה, ולכן לא תמיד מדייקת בהערכותיה.

מהו סרטן ערמונית בסיכון נמוך?

מטופל שאובחן כבעל סרטן ערמונית ב"סיכון נמוך" לעיתים קרובות יזדקק למעקב פעיל בלבד, מתוך הבנה שבמרבית מקרים אלו המטופל יוכל לחיות שנים רבות עם הגידול ללא סיכון ופגיעה באיכות החיים. זאת בעוד שבמטופלים ברמות סיכון גבוהות יותר דרוש טיפול משמעותי, דוגמת ניתוח או טיפול קרינתי. המעקב הפעיל כולל בדיקת PSA (בדיקת דם) פעם בשלושה חודשים, בדיקה רקטלית חוזרת לאחר כשנה וביופסיה חוזרת. אם בתקופת המעקב אין שינוי, ניתן יהיה להמנע מטיפול בביטחון רב יותר ולהמשיך במעקב בלבד.

כיצד ניתן לדעת מהו הטיפול המתאים ביותר עבורי?

כאמור, המדדים השונים, בהם עושים שימוש להערכת הסיכון, אינם מדויקים בהערכת מידת האגרסיביות של הגידול והסיכון לתמותה מהמחלה. לכן פותחו ונכנסו לשימוש, בשנים האחרונות, בדיקות מולקולריות שונות כגון בדיקת פרולריס, המאבחנת את הגידול ברמה הגנומית שלו ומשמשת כלי עזר מדויק יותר לאפיון רמת האגרסיביות של המחלה. האבחון המולקולרי מאפשר לתת תחזית מדויקת יותר, ביחס למדדים הקליניים הקיימים, אודות הצפי להתפשטות הגידול והסיכון לתמותה כתוצאה מהמחלה ללא טיפול. הבדיקה מספקת תשובה מדויקת יותר לשאלה האם ניתן להמשיך במעקב פעיל או שיש צורך במעבר לטיפול אקטיבי בגידול. במטופלים עם סרטן ערמונית בסיכון ביניים גבוה, המיועדים לטיפול אקטיבי, הבדיקה מאפשרת לבחון יעילות של טיפול משולב, לדוגמה תוספת של טיפול הורמונלי לטיפול בקרינה. הבדיקה המולקולרית הוכחה כבעלת כוח ניבוי משמעותי ומדויק יותר מהמדדים הקליניים שהוזכרו (PSA וגליסון) ומסייעת לרופא ולמטופל להחליט החלטה מושכלת יותר ומותאמת אישית למטופל לגבי המשך ההתנהלות עם המחלה. מקורות מידע: מאיו קליניק NHS