חכמים התקשו לעמוד על אופיה של האומה. עולים? עד לכוכבים. יורדים? עד עפר. מחצית האומה התומכת בכינון הממשלה בראשות בנימין נתניהו מצויה עתה בירידה, בעפר. עיניה טחו מראות. זו הממשלה הפלילית בתולדות האומה. כבר כתבתי, ואחזור: ביבי נאשם בפלילים; אריה דרעי - מורשע כפול בפלילים; איתמר בן-גביר - לא ברור אם יספיקו אצבעות יד אחת כדי למנות כמה פעמים הורשע בפלילים. (בערוץ-12 נערך סקר בו נקבע כי 63% מבוחרי בני גנץ מצדדים בהצטרפות סיעתו לממשלה. הבל, ביבי אינו רוצה את גנץ בממשלה. הוא כפוי וכפוף לסמוך רק על שותפים קואליציוניים כבצלאל סמוטריץ' ובן-גביר ודרעי, שיניחו לו לבטל את המשפט המתנהל נגדו). ביבי הורס את שלטון החוק ומתנכל לתקשורת הציבורית ושוחק סדרי שלטון בהעברת תפקידים ממשרד למשנהו כדי לשרת את היעד האחד והיחיד החשוב לו: שיבוש משפטו עד למחיקתו. ומחצית האומה "רואים את הקולות"ולוקים בעיוורון ובחירשות, ומתעלמים מן העובדות, ומצדיקים כל בזבוז ונגיסה של הנתניהאו'ז בקופה הציבורית. עד שבא עניין מינויו של איש החושך אבי מעוז לאבי תוכנית הלימודים במערכת החינוך. כמה עלובים הם ביבי ויריב לווין שהסכימו להפקידה בידיו. ואז, לפתע, ניצת הניצוץ. באחת החלו אזרחים-מן-השורה במחנה של ביבי להבין כי נאורות הלימוד הופקדה בידי האיש החשוך מכל בציבור הישראלי. לא מרד יזם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי נגד מעוז אלא הגנה כחוק על זכויות האזרח מפני הסחי הרוחני שמציע בן-בריתו של ביבי לדור הבא של הישראלים. אולי, רק אולי, ובכל זאת אולי - יש קצה חוט המעיד על תחילת ההבנה גם בשורות הליכוד, שאסור להפקיד תינוקות של בית רבן בידי איש החושך. מצד אחד חיוני לבלום אותו ולהדיחו. אך מצד אחר אולי ראוי להשאירו על מכונו. כי האיש הזה, עם העמדות המוצגות על ידו, ראוי גם ראוי לייצג את מהותה של הממשלה העומדת לקום. עמדותיו הן קלון אחד גדול, ולא הייתה בתולדות ישראל ממשלה אשר כה ראויה להתהלך עם אות כזה על מצחה יומם ולילה.