אם נרצה לתאר עוד יותר בקצרה את קיצור תולדות האנושות נוכל להיווכח במאבק איתנים הניטש מקדמת דנא בין מיעוט הקיצוניים המפלג את הרוב המתון בכל אומה בצורה שווה בדרך כלל, כאשר מי שנותן את הטון הם 20% הקיצוניים, בעוד 80% המתונים נגררים אחריהם והאומה חצויה במצב של תיקו או עם רוב קטן ברוב המשטרים. יש הרבה משיכה בקיצוניות, פונדמנטליזם, הקריאה אל הרגש, טיפוח השנאה, הכל בשבילנו וכלום בשביל האחרים, לעומת דרך הביניים השקולה, הקידמה, הקריאה אל השכל, טיפוח אהבת הזולת, שלהם יהיה טוב וגם לנו. את הפלגנות מובילים מנהיגים פופוליסטים עם כריזמה והשיא הוא בפשיזם, נאציזם, רודנות, תאוקרטיה, קומוניזם. היקום מתקיים בהרמוניה שמימית, שיווי משקל, שמופרעת לעיתים בתופעות קיצוניות, אך לא היה יכול להתקיים מיליארדי שנים במצבי קיצון תכופים. אנו מניחים שמדי יום השמש תזרח ותשקע וליקויי החמה הם למזלנו נדירים. כך אנו מניחים שבחברה קיים חוק וסדר, שלאורך זמן לא יגברו האלימים, מושחתים, קיצונים, גזענים, פאנאטים. אומה לא יכולה לשרוד כשלרובה יש אתוסים מנוגדים, שבטים השונאים זה את זה, משטרים לא יציבים, אי-שוויון קיצוני, עושק המיעוט, כוחות צנטריפוגלים הקורעים אותה לגזרים ומביאים אותה למלחמת אזרחים. זה קרה בארה"ב, צרפת, ספרד, יוון, רוסיה, ברוב מדינות ערב והעולם השלישי. כי מאבקים אלה מונעים שגשוג וקידמה. לעומת זאת משטרים נאורים, כמו בסקנדינביה, הולנד, שווייץ, ניו-זילנד, קנדה ואוסטרליה, הם המשטרים הכי משגשגים כמותית וערכית, המעלים על נס אתיקה ומניעת שחיתות, מונעים מכוחות צנטריפטלים, מושתתתים על אתוס אחד, מערכת חינוך הרמונית, ערכים משותפים, אי-שוויון ועוני מינימלים, ערכי שיתוף ודאגה לרווחת הכלל.

מאבקים חסרי תוחלת

ישראל צועדת בקצב הולך וגובר לעבר המדינות החשוכות ומתרחקת מהמשטרים הנאורים. היא שוקעת במאבקים חסרי תוחלת, בשנאה המטופחת על-ידי מנהיגים חסרי אחריות ועכבות, מושחתים ורדופי אגו. תופעות אלה הגיעו לשיא בממשלת הסיוט שתקום בקרוב, שעלולה להפוך לממשלת הסיום, עם בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן-גביר, אריה דרעי ואבי מעוז. הדרך להתעורר מהסיוט היא לא בהפגנות חסרות תוחלת מבית מדרשם של איזנקוט, דפני ליף, ביבי לך, מושחתים נמאסתם, שלום עכשיו, הלאה הכיבוש. עצומות, הפגנות, הצגות ומאמרים הם הוצאת קיטור ותו לא. קיימת רק דרך אחת לנצח בקרב בין בני האור לבני החושך, בין הפונדמנטליזם לקידמה, בין סומליה לדנמרק, אירן ואוסטרליה. את הדרך הזאת התוו דה גול בשנת 1958 כהשקים את הרפובליקה החמישית בתמיכה של 80% המתונים שגברו על 20% הקיצונים, FDR עם הניו דיל, אירופה וארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה עם משטרי הרווחה, וכמובן עשר המדינות הנאורות. הפונדמנטליסטים יעשו הכל לשסע ולפלג, בגיבוי טייקונים והאלפיון העליון בפלוטוקרטיה. על ישראל להתאחד סביב מצע אחד, כדוגמת מצע הרפובליקה השנייה שהצעתי, המגובה באלפי עמודי מחקר, שהוא שביל הביניים המאחד את רוב האומה: מדינת רווחה, אתוס אחד, מערכת חינוך אחידה, איזון בין 3 הרשויות, שתי מדינות לשני עמים בא"י המנדטורית, עם ישראל מחד ופלשתין/ירדן, שבה רוב פלשתיני, יחד עם עזה וערביי הגדה. 80% מהאומה עשויים להסכים למצע מרכזי זה, חילונים ודתיים מתונים, חרדים וערבים הרוצים להשתלב, למעט 20% קיצונים פוסט ציונים, ערבים הדבקים באג'נדה הפלשתינית של זכות השיבה, המנהיגות החרדית האשכנזית והספרדית, כהניסטים ומשיחיים, ניאו ליברלים וטייקונים שהם נגד מדינת רווחה וקיימות, ימין ושמאל קיצוניים.

דרך ביניים

יש לשים בצד מאבקים חסרי תוחלת של כן ביבי לא ביבי, שלום עכשיו, התנחלויות בכל גבעה, אם כי במצע אין פינוי התנחלויות. אבל יש להתעקש על סוגיות של שרות לאומי או צבאי של 3 שנים לגברים ונשים בכל המגזרים, קצבאות ביטוח לאומי רק עד 4 ילדים, לימודי ליבה לכל, הקניית עברית, ערבית ואנגלית ברמת שפת אם לכולם. ארה"ב נקרעת בין קיצוניות טרמאפיסטית לתקינות פוליטית סהרורית, בריטניה נגררה אחרי ג'ונסון לברקזיט אסוני, מחצית מהעם הצרפתי הצביע עבור המפלגות הקיצוניות מימין ומשמאל, פולין, הונגריה, שלא לדבר על רוסיה ובלרוס. בשאר אירופה מתחזק הימין הקיצוני בעקבות מדיניות הגירה לא אחראית ואי השתלבות המהגרים. הפונדמנטליזם האיסלאמי בשיאו, האייטולות נדבקו לאירן כספחת, בכל מדינות ערב אין דמוקרטיה וכך גם ברוב מדינות העולם. סין מקצינה, הודו ופקיסטן מקצינות, קוריאה הצפונית מאתגרת את העולם, הדמוקרטיות הן מיעוט ובמקום קידמה יש נסיגה, בשוויון, בעוני, בקיימות, בזכויות האדם, במעמד האישה. העולם הופך לקיצוני ביותר. אחרי עידן של גלובליזציה וצנטריפטליות העולם חוזר להיות צנטריפוגלי, רוסיה פולשת לאוקראינה, סין מאיימת על טייוואן, מלחמות אחים בסוריה, לבנון, אפגניסטן, מיאנמר, לוב, עירק, תימן, אלג'יריה ועוד. עוני משווע באפריקה ובאסיה, כדור-הארץ בסכנה בגלל ההתחממות הגלובלית, כי לא מוכנים להתאחד, כי הבדלנות גוברת. ישראל הצליחה לשמור עד כה על דרך ביניים המובילה לקידמה. אך סמוטריץ' הליברטריני משיחי, מעוז, בן-גביר, דרעי המושחת, ביבי המסובך בפרשיות, החרדים החיים בעולם משלהם על חשבוננו, עודה וטיבי החיים בטראומה של הנכבה, ליכודניקים החיים בטראומה של אלטלנה, מזרחים החיים בטראומה של קיפוח, פועלים צנטריפוגאלית. הגיע הזמן שהעם הנאור, לפחות 80% ממנו לא יחשוב במונחים שבטיים אלא במונחים של אומה אחת, לא ייצא לרחובות ויוציא קיטור, אלא יקים מסילה עם רכבת בולט/שינקנסן, שיעלו עליה כל הכוחות הנאורים, וישאירו בעבר, שכה אהוב עליהם, את הקיצוניים בצידי הדרך. כי זאת דרכו של עם נאור כישראלים, החפצים חיים!