האם רובוטים יתפסו את מקומות העבודה שלנו? השאלה הזו נשאלת מזה 200 שנה, וברמת המשק בכללותו התשובה נכון לעכשיו חדה וחלקה: המכונות לא ביטלו את הצורך בבני אדם. עם זאת – מדגיש פרופ' פול קרוגמן בניו-יורק טיימס – מכונות יכולות לחסל סוגים מסוימים של משרות. בשנת 1948 הועסקו חצי מיליון אמריקנים בכריית פחם, וכיום כמעט ולא נותרו כאלה לא רק בשל הירידה בצריכת הפחם, אלא גם משום שהטכנולוגיה מאפשרת לכרותו בעזרת מעט מאוד עובדים. נכון שמשרות הנעלמות בשל התקדמות טכנולוגיות מוחלפות לרוב בידי משרות אחרות, אבל אין זה אומר שהתהליך הוא נטול כאבים. עובדים כפרטים עלולים לגלות שאין זה קל להחליף משרה, במיוחד אם המשרות החדשות מצויות במקומות אחרים. ייתכן שהכישורים שלהם הופכים לבלתי רלוונטיים; יש מקרים, כמו בענף הפחם, בהם השינוי יכול לעקור משורשיהן קהילות שלמות. ייתכן שכעת קורה משהו חדש, מדגיש קרוגמן. בעבר המכונות החליפו שרירים. רובוטים תעשייתיים באו במקום עובדים בפס הייצור, אך במקביל חדלה הדרישה לעובדי ידע – אלו הפותרים את הבעיות בהן נתקלות המכונות. רבים אמרו, שארה"ב הופכת לכלכלת ידע. אבל האם כעת יכולות מכונות לתפוס מקום גם בעבודת הידע? בשבוע שעבר השיקה חברת המחקר OpenAI תוכנית הקרויה ChatGPT, המסוגלת לבצע משימות כמו ניהול שיחות בשפות מרובות. אתם יכולים לשאול שאלות ולקבל תשובות ברורות שאף נראות כמבוססות על ידע רב. זוהי רק הדוגמה האחרונה לטכנולוגיה שנדמה שביכולתה לבצע משימות שעד לאחרונה דומה היה שהן מצריכות בני אדם בעלי השכלה משמעותית. למשל: תרגום ממוכן היה בדיחה. כך למשל מסופר על תוכנה אשר תרגמה את המונח האנגלי "the spirit was willing, but the flesh was weak" (מילולית: היה רצון נפשי אך לא הייתה יכולה פיזית) לרוסית בצורה הזאת: "הוודקה הייתה טובה, אך הבשר היה מקולקל". ואילו כיום תוכנות תרגום אולי אינן מפיקות ספרות משובחת, אך הן עושות את העבודה ללא מעט צרכים. אותו דבר נכון בתחומים רבים. אפשר לטעון, שמה שמכונה "בינה מלאכותית" הוא לא באמת "בינה". ואמנם, ייתכן שיחלוף זמן רב עד שמכונות יצליחו להיות באמת יצירתיות או בעלות מבט מעמיק. אך לצד זאת, כמה בני אדם הם באמת יצירתיים או מעמיקי ראות? וקרוגמן אף מוסיף הערה עוקצנית לעמיתיו: כמה מהפרסומים האקדמיים עונים על הגדרות אלו? לכן, מכונות יכולות להחליף במלואן לא מעט עבודות ידע. מה המשמעות של זה למשק? קשה לחזות כיצד בדיוק תשפיע הבינה המלאכותית על הדרישה לעובדי ידע, והתשובה תשתנה בין הענפים והמשרות. ייתכן שבכמה מקרים, בינה מלאכותית ואוטומטיזציה יוכלו לבצע משימות ידע טוב יותר מאשר בני אדם ובכך להפחית את הדרישה לעובדים. מדובר למשל בניתוח נתונים, מחקר וכתיבת דוחות. לצד זאת, הן עשויות ליצור משרות חדשות לעובדי ידע, במיוחד בתחומים הקשורים לפיתוח ויישום של בינה מלאכותית. את הפסקה הזאת כתבה ChatGPT בתשובה לשאלתו של קרוגמן "כיצד בינה מלאכותית תשפיע על הביקוש לעובדי ידע". התשובה איננה מושלמת, אך אין ספק שהיא טובה מזו שהיו כותבים לא מעט בני אדם. בטווח הארוך, ההתקדמות בתחום ענפי הידע – כמו ההתקדמות בעבר בענפים מסורתיים – תעשיר את החברה ותשפר את חייהם של החיים בה. אבל בטווח הארוך, כאשר כולנו כבר לא נהיה בין החיים – ואפילו לפני כן – חלק מאיתנו ימצאו את עצמם מובטלים או משתכרים פחות מכפי שציפו בהתחשב בחינוך היקר שרכשו, מסיים קרוגמן.