כלת פרס ישראל, הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי, גילה אלמגור, מהשפיץ של האליטה, בקודקוד של העשירון העליון, שחקנית אהובה ומוכשרת שלא נותר עוד זר אחד להניח לראשה. אלמגור שברה כל תקרת זכוכית. בימים אלה הגשימה חלום, שיר משותף לה ולחתן פרס ישראל, הזמר-שחקן, יהורם גאון "בשביל המוכר". לרגל ההופעה המשותפת ניאותה אלמגור להתראיין על חווית יצירת השיר. היא שמחה על שיתוף הפעולה, על השירה עם ידידה, על עוצמת החוויה.
ואז, או אז, נשאלה על הממשלה החדשה, על תוצאות הבחירות, על תחושותיה ביחס לכיוון אליו המדינה צועדת. לראשונה הגברת אלמגור נראתה מתפתלת, נשמעה מתייסרת, מודדת במשורה, שוקלת בכבדות ראש, מגמגמת בתשובותיה, אירוע חריג בכל קנה מידה עבור מי שרהיטות הוא שמה השני.
הבטתי בגברת אלמגור אשר מעולם לא בררה מילותיה, מעולם לא הסתירה את דעותיה הפוליטיות. מעולם לא נצרה את שמה אודות המצב הלאומי, מעולם לא היססה, כשעמדה על הבמות הגדולות בתיאטראות וכשעמדה על הגשרים מפגינה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשנאבקה כלביאה מול שרת התרבות לשעבר, מירי רגב וגם כשנטשה את מרצ וחברה לבני גנץ. והנה, דווקא עכשיו כמעט ונאלם לשונה, דיבררה ובחרה בקפידה את מילותיה ועננה חרושת דאגות ריחפה מעל ראשה.
מה היה לגברת אלמגור, אשר גם אם תהום פעורה מבחינה ערכית פוליטית אמונית ביני ובינה, גמגומה גרם לי לזעזוע, לא פחות. האומנם יראה היא מהטרוריסטים ברשתות החברתיות שמא אם תעז לומר משהו בניגוד לדעתם יערכו בה לינץ בראש חוצות מבלי שיידרשו לתת את -דין? אבוי לנו אם הגברת הראשונה, תהיינה דעותיה, אמונותיה, ערכיה, אשר יהיו, תושתק על-ידי האלימות השקטה, תחשוש מלהביע את דעתה, תתיירא ממתנגדיה, תרד מהבמה חבולה ומכווצת.
אוי לנו אם הגברת הראשונה אכן נוקטת משנה זהירות מלהביע דעתה בעוז ובעוצמה בעקבות מסע שטיפת המוח והנדוס התודעה הציבורי המתנהל בחזיתות רבות בחברה הישראלית מאז היוודע תוצאות הבחירות, כאילו פלוגות הסוקלים, מחלקות הרוגמים, כיתות התליינים עומדות אכן בעקבות קץ הדמוקרטיה להעלות למולך את כל מי שאינו כורע סברך וצועק בגרון ניחר, יחי המלך נתניהו הראשון.
גמגומה וברירת מילותיה של הגברת אלמגור גרמו לי לזעזוע. גרמו לצער גדול והיכו בי כברק. מדינת ישראל היהודית הדמוקרטית, מדינת ישראל החופשית אשר חופש הביטוי הוא נשמת אפה, חייבת לעצור את האגדה המרושעת המופצת באופן שיטתי על-ידי מתנגדי הממשלה החדשה, כאילו הדיקטטורה צועדת בסך בואכה ישראל.
הגברת אלמגור, גם אם דעותיך רחוקות מדעותיי כרחוק מזרח ממערב, אינך זקוקה לאישור מאיש להביע את דעותייך. אל תתני לחשש מטרור הרשתות החברתיות להשתיק אותך, אל תתייראי ממהלכי האימים המפיצים כי החושך שבמערות קומראן מאיר כאורות נוצצים לעומת החושך והאפלה של הממשלה הנוראית שנבחרה על-ידי רוב העם. הגברת אלמגור שאי קולך בכבוד ובעוז.
