שעות מעטות אחרי בחירתו לראשות הממשלה, בתוך קהל חוגג, נשאל מנחם בגין על-ידי עיתונאי "באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה", ובגין השיב בפשטות "בסגנון יהודי טוב". יש כאלו שנרתעים מסגנון יהודי, ונותנים לכך ביטוי אף בשיח הציבורי. הם מסתכלים על הממשלה הנבחרת בפריזמה חילונית שאינה מכירה את עולם המושגים הדתי, ומכופפת אותו בצורה מעוותת לאוזן החילונית. כאשר פוליטיקאים ממפלגות השמאל עושים כך, ניתן להבין את האינטרס. אבל כאשר עיתונאים עושים זאת במהלך שידורי החדשות והפרשנות שהם משמיעים, מדובר בחוסר מקצועיות וברדידות, שבמקום לשקף את המציאות מסלפת אותה. כך למשל, ב"אולפן שישי" האחרון שוחחו ביניהם דני קושמרו וקרן מרציאנו על הדברים שאמר לכאורה ח"כ בצלאל סמוטריץ' בראיון ליוסי אליטוב ולאריה ארליך בראיון לשבועון החרדי "משפחה". ולמה לכאורה? משום שמה שיוחס אליו לא באמת נאמר, וכל קשר בין הפרשנות שהוצמדה לדברים למה שנאמר היה מקרי בהחלט. רגע לפני שנצלול לניתוח של שני העיתונאים, הבה נקרא מה באמת אמר סמוטריץ': "ניסו הרבה תיאוריות כלכליות - ניסו קפיטליזם, ניסו סוציאליזם. אבל דבר אחד לא ניסו - תפישה כלכלית שנקראת 'והיה אם שמוע תשמעו'. הרי התורה אומרת לנו (שאם יש והיה אם שמוע תשמעו') יש שפע כלכלי ויש ברכה גדולה. "אני לא נשאר ב-30 אלף רגל; כשר אוצר תאמין לי שאכנס למקרו, למיקרו ולנתונים ולשפה הכי מקצועית בעולם. אבל שנייה רגע לפני שיורדים למטה, אנחנו יהודים מאמינים. אי-אפשר להיות חילוני חובש כיפה, אי-אפשר להיות אדם שמתפלל בבית כנסת ושם הוא דתי, אבל כשהוא יוצא מבית הכנסת הוא מתנהג כמו חילוני. כלומר מערכת השיקולים שלו שלו היא כמו חילוני. לא! אם אנחנו אנשים מאמינים, אז אנחנו באמת מאמינים - מאמינים שככל שמדינת ישראל תקדם יותר תורה ויותר יהדות, ויותר מצוות יישוב הארץ, ויותר חסד, ויותר ערבות הדדית, אז הקדוש ברוך הוא ישפיע עלינו שפע גדול. אגב, וגם יהיה לנו ביטחון". זה לא מנע מדני קושמרו לומר: "שר האוצר המיועד אומר שאם נשמור כולנו את חוקי התורה הכלכלה תצמח ותפרח". האמנם זה מה שאמר השר המיועד? האם הוא דיבר על כולנו? ממש לא. סמוטריץ' כלל לא דיבר על אנשים פרטיים, על היחידים. הוא דיבר על המדינה - על הכלל. לתפישתו הדתית, אין מקום להתערבות בחיי הפרט בנושאים שכאלה, וכל עניינו הוא שגם המדיניות הכלכלית של המדינה תתנהל, כפי שהטיב לתאר זאת בגין - "בסגנון יהודי". "מה זה אומר מבחינת המדיניות שלך כשר האוצר?", תהתה קרן מרציאנו. האם לא קראה את הדברים שאמר סמוטריץ'? הרי הוא פירט מהו אותו "והיה אם שמוע תשמעו" שיביא לדידו לרווחה ולשגשוג כלכלי - 1. יותר תורה ויותר יהדות, 2. יותר מצוות יישוב הארץ, 3. יותר חסד, 4. יותר ערבות הדדית. האם זה אומר שמדינת ישראל תתנהל בשיטה כלכלית מלפני אלפי שנים? ממש לא. סמוטריץ' הרי מבהיר במפורש סאותו ראיון כי הוא לא זונח את הכלים ואת המונחים הכלכליים. רק מי שלא צפה בהשתתפותו הפעילה בדיוני ועדת הכספים יכול לטעון כזו שטות. במאמר מוסגר ייאמר כי הכלכלן אולי הכי מוצלח בהיסטוריה, היה יוסף, מבני עמנו, שמבית המלוכה של פרעה הצליח להשביר ולכלכל יבשת שלמה אם לא יותר מכך. אין ביהדות רק שיטה אחת לניהול הכלכלה, אך חוט אחד חורז בין כולן חסד וחמלה מצד אחד וייחוס השפע הכלכלי למתת האל. לכן בהשקפה זו ריבוי תורה אינו מדכא צמיחה אלא מעודד צמיחה, גם אם הנושא קשה להכלה בעיניים חילוניות. מרציאנו מקבלת את ההנחה שמדובר ב"עניין של אמונה", אך אומרת כי "יש הבדל אם אתה מדבר על זה כמנהיג ציבור בבית הכנסת לעומת אם אתה מדבר על זה כשר אוצר מיועד". במילים אחרות - הייה יהודי בביתך ואדם בצאתך. סמוטריץ', שרואה עצמו כשר אוצר של מדינה יהודית ולא של מדינה שבה היהדות היא סרח עודף, חלוק על גישה זו. כאשר שני עיתונאים חילונים יושבים באולפן בליל שבת ומחככים דעות שנחצבות מאותו מקור רעיוני מבלי שבאולפן יהיה איזה יאיר שרקי לאיזון, קשה לצפות להוגנות ומקבלים תמונת משובשת של המציאות. עוד סיבה להפוך את "אולפן שישי" ל"אולפן חמישי". הפרשנית הכלכלית נתפסת ל"מה יגידו בסוכנויות הדירוג הבינלאומיות". היא מניחה כי הללו עלולות לתפוס באופן בעייתי את דבריו של שר האוצר הישראלי. אולם את הסוכנויות הללו פחות מעניינות הצהרות ומעניינים יותר מעשים, הן מתמקדות יותר במספרים ופחות במילים, ובאלגוריה לדברי בן-גוריון - לא חשוב מה יגידו הגויים - חשוב מה יעשו היהודים.