ביום שלישי 27.12.22 תכונס אסיפה כללית של בעלי המניות בחברת כלל אחזקות עסקי ביטוח (כלל ביטוח). על הפרק: חידוש/מינוי שמונה דירקטורים לחברה ואישור סופי של עסקת רכישת חברת כרטיסי האשראי מקס. אקירוב, המחזיק באמצעות קבוצת אל-רוב שבשליטתו ב-15% ממניות החברה שאותן רכש בהדרגה, מציע לחדש את מינוי נציגו דוד גרנות, וכן למנות מטעמו את אהרון פוגל. אקירוב מנסה באחרונה להגדיל אחיזתו ולהשתלט על כלל ביטוח. במסגרת זו הגיש בקשה לרשות שוק ההון לאשר לו להגדיל חלקו ל-30%. אחד המתנגדים העיקריים לכניסתו: יושב-ראש כלל ביטוח, חיים סאמט. אקירוב מגלה מעורבות גדולה בעסקי כלל ביטוח. הוא מופסד עשרות אחוזים על השקעתו. זו הסיבה, בין היתר, להתנגדותו הנחרצת לחידוש מינויו של חיים סאמט, המכהן כדירקטור וכיושב-ראש החברה. אקירוב מאשים את סאמט ואת הנהלת החברה בביצועים נחותים ביותר ביחס למתחרותיה בפרמטרים החשובים לבעלי מניות (ראו טבלה בהמשך). במסמך מפורט ששיגר הוא טוען לתשואה נמוכה במניות החברה (המנכ"ל מונה ביוני 2018, יושב הראש מונה בפברואר 2021), רווחיות נמוכה ביותר, אי-חלוקת דיבידנדים, ואי-ניצול הזדמנויות לרכישה עצמית של מניות החברה. בהסתמכו על סמי מועלם, דירקטור חיצוני שהתפטר והגיש תצהיר, הוא מאשים את החברה "בליקויים חריפים בממשל התאגידי ובדבר 'שלטון מנהלים' וקיומה של קבוצת שליטה המנסה לבצר מעמדה על חשבון בעלי המניות." אקירוב טוען עוד, במסמך שהגיש לאסיפה הכללית, כי "נוכח הודעות העמדה ותצהיר הדח"צ, אלרוב סבורה שכדי לחמוק מביקורת משקיעים על ביצועי חסר, הנהלת החברה הובילה מהלכים שמטרתם לבצר משרות מנהלים. היו״ר סאמט בחר לתמוך במהלכים, ותוך מעילה בחובתו לפקח על ההנהלה, הקים ״מטבחון״ חשאי בו קיבץ דירקטורים שמוכנים לתמוך בביצור ההנהלה ומשרותיהם. אקירוב מאשים את המנכ"ל ואת סאמט בניהול מו"מ על עסקה לרכישת חברת מקס ואף בסיכום העסקה ללא ידיעה ואישור מוקדם של הדירקטוריון את מחיר העסקה. הרכישה מבוצעת מידי קרן ורבורג פינקוס (WPI) תמורת 2.47 מיליארד ש"ח. לטענת אקירוב, מדובר במחיר מופקע וחסר הצדקה כלכלית, וזאת למרות מידע שהיה בידי הדירקטוריון שהראה זאת. "למרות זאת, היו"ר סאמט בתמיכת חברי 'המטבחון' גרמו לאישור העסקה במחיר זה (ועוד טרם קבלת הערכת שווי עצמאית, אשר ניתנה בדיעבד לצורך הגנה על שווי העסקה)". עסקת מקס מסוכנת, יקרה ומנוגדת לאמור בתיאור "סיכוני האשראי" של כלל וחורגת משמעותית מחזון החברה יעדיה והאסטרטגיה העסקית שלה כמדווח", טוען אקירוב בהסתמכו כאמור על תצהירו של הדירקטור החיצוני שהתפטר. אקירוב יוצא בחריפות נגד עסקת מקס, גם בשל החשיפה הנדרשת ממנו - אם אכן תאושר רכישת מקס. על-פי החוק, ובשל היותו בעל עניין מוכרז בכלל ביטוח (15%), הוא יחויב להתפשט בפני בנק ישראל ולעמוד בבדיקות הדקדקניות ביותר. אקירוב מתנגד לכך נחרצות - גם בשל הזמן והמשאבים הכספיים שיידרש להשקיע, לשם כך, וגם מחמת זאת שעד כה לא אושרה בקשתו לרכוש מניות נוספות ולהגיע לגרעין שליטה.

הנהלת כלל מאשימה את אקירוב בשיקולים זרים

הנהלת כלל דחתה בתוקף את טענותיו של אקירוב. בהודעה שמסרה לבורסה היא מאשימה את אקירוב בניסיונות להטיל עליהם אימה. "אלרוב בחרה לשטוח את טענותיה בארבע הודעות נפרדות, השזורות וחוזרות זו על זו... יצוין כי, חרף היותו נתון בשנתיים האחרונות למתקפה מתלהמת וחסרת תקדים מצד אלרוב ובעל השליטה בה, לרבות בדרך של קמפיין תקשורתי רעיל, מכתבי איום ותביעות, שמר דירקטוריון החברה על איפוק וממלכתיות וזאת, מתוך שיקולים של טובת החברה, בעלי מניותיה ולקוחותיה. דירקטוריון החברה מצר על האופן בו מתנהלים הדברים ועל הצורך להיגרר למסע האיומים וההכפשות של אקירוב, כנגד החברה ונושאי המשרה בה". הנהלת כלל מיחסת לאקירוב שיקולים זרים הנוגדים את טובת החברה. "מלחמתו של אקירוב בכלל, לעיתים באמצעות אלרוב, בכלל לא החלה אגב עסקת מקס. היא לא נועדה לשרת את בעלי המניות של כלל. היא אף לא נועדה לשרת את בעלי המניות של אלרוב עצמה. היא החלה בשנת 2018, משעה שעמיתי כלל, שהיו בעלי מניות מיעוט באלרוב, סרבו לעבור לסדר היום על מה שבעיניהם נתפס כפגמי ממשל תאגידי הנוגעים לבעל השליטה באלרוב. מאז, הכריז אקירוב, לעיתים באמצעות אלרוב, מלחמת חורמה על אנשי ההשקעות שפעלו עבור עמיתי קבוצת כלל ובהמשך גם על נושאי משרה בה וזו אינה פוסקת, הגם שפעולות עמיתי כלל נעשו בידי גופי ההשקעה וועדות ההשקעה בלתי תלויות בכלל, ובוודאי ללא כל מעורבות הדירקטוריון ועוד הרבה לפני מינויו של הדירקטוריון בהרכב העומד היום לבחירה".

שבעה מועמדים לשישה דירקטורים

האסיפה הכללית תכונס כאמור ביום 27.12.22 כדי לאשרר חידוש/מינוי שמונה דירקטורים, בהם חידוש מינויים של שמואל שוורץ ויאיר בר-טוב כדירקטורים חיצוניים. במקביל תבחר האסיפה הכללית בשישה דירקטורים, מתוך שבעה מתמודדים: חיים סאמט, מלי מרגליות, ורדה אלשיך, ומיה ליקוורניק; דוד גרנות ואהרון פוגל (מטעמו של אקירוב); וכן מוקי אברמוביץ' (מטעמו של אייל לפידות המחזיק 4.2% ממניות החברה).

עסקת מקס הפכה לסלע המחלוקת העיקרי בין אקירוב להנהלת כלל ביטוח. סאמט הוא אחד המתנגדים העיקריים לכניסת אקירוב לכלל ביטוח ואחד התומכים הגדולים בעסקת מקס. בפועל, סאמט הוא הקול המכריע בדירקטוריון. אם יצליח אקירוב למנות גם את אהרון פוגל, ולדחוק החוצה את סאמט, עשוי אקירוב להשיג את מבוקשו: דחיית בקשת הנהלת כלל לרכוש את חברת מקס וסילוק מתנגדו המרכזי מהחברה.

אחת המטרות הבלתי מוצהרות של אקירוב היא להפוך את קבוצת אל-רוב, שמניותיה רשומות למסחר בבורסה, לחברה פרטית. אקירוב, בגילו המופלג (81) ועם כאבי גב כרוניים, שמחזיק 78.75% ממניות הקבוצה (במישרין ובעקיפין), מחפש שקט. בלי בעלי מניות זרים ובלי פיקוח הדוק של הרשויות. בימים אלה נקראת בפניו הזדמנות נדירה: 14.8% ממניות קבוצת אל-רוב, המוחזקות בידי קבוצת ישראל קנדה, נמצאות על המדף. 13% שנרכשו במרס 2021 מכלל ביטוח במחיר 128 ש"ח למניה ובתמורה כולל של 382 מיליון ש"ח, משוחררות מדצמבר 2022 למכירה. לעסקה שבוצעה בזמנו הוכנס תנאי מתלה: הנהלת כלל ביטוח, שביקשה להבטיח שחבילת המניות לא תימכר במהירות לאקירוב - עמו הייתה ביריבות, דרשה וקיבלה התחייבות לפיה כלל ביטוח תקבל 50% מהרווח אם יימכרו המניות בפרק זמן של 18 חודשים לאקירוב או לגורם אחר. ישראל קנדה עשתה עשתה עסקה יפה מאוד. כך במבחן התוצאה. מחיר המניה עלה ל-200.3 ש"ח למניה - עלייה של 56.48%. הרווח הכספי בגין העסקה: 215.75 מיליון ש"ח. שווי החבילה הכוללת של המניות המוחזקת בידי ישראל קנדה (14.8%) מסתכם ב-668.7 מיליון ש"ח. זו הכלה וזו ההזדמנות המיוחדת של אקירוב לרכוש את חבילת המניות מישראל קנדה, ולאחר מכן לבצע הצעת רכש לרכישת יתרת המניות המוחזקת בידי הציבור (6.45%).

אם יחמיץ אקירוב את ההזדמנות, ואם אכן ייענו בעלי השליטה בישראל קנדה (ברק רוזן ואסי טוכמאייר) להצעות שהועלו בפניהם באחרונה וימכרו את המניות למשקיעים מוסדיים ו/או לגורמים אחרים, יאלץ אקירוב, 81, לגנוז לזמן רב את חלומו להפוך את קבוצת אל-רוב לחברה פרטית.