על האור והחושך באותו נאום צ'רצ'יל דיבר על "האור ברמות" אם העולם החופשי יילחם על כך, או "התהום" שצפוי לנו אם הוא יעמוד חדל אונים. סטיפנס קורא לנו לזכור את שתי האמירות האלו כאשר אנו סוגרים את השנה הזאת. לגבי האור הוא מביא את האירועים באירן שבהם נשים צעירות קורעות את החיג'אב כמו שהברלינאים ריסקו את החומה, את האוקראינים שמכים ברוסים האכזריים שניסו לשעבדם, ואת ההמונים הסיניים שהפגינו בהמוניהם נגד שרירות הלב של המנהיג הכל יכול. בקטע המעודד הוא כולל גם את נצחונו של מקרון בצרפת על המפלגה הגזענית של מרי לה פן, את התבוסה שספגו מומלצי טראמפ בבחירות החוזרות בראשית השנה בארה"ב. בתחום המדע והרפואה הוא מזכיר את החיסון נגד הקורונה, את הטלסקופ החדש שהוצב בחלל ומאפשר הצצה ללא תקדים לעומקים של החלל, והניסוי של ביקוע גרעין אשר יאפשר בעתיד הלא רחוק אנרגיה חלופית בלתי נדלית. "אין זאת רק רשימה של הכבסים הנקיים בשנה שחלפה", כותב סטיפנס, אלא דוגמה ליכולת האנשים בכול הנסיבות ומכול התרבויות, לדרוש, להגן, ולהגדיר את החופש, להביס את אלה אשר מתכחשים לו ולהשתמש בחרות להרחבת האופקים של מה שאנו יכולים לדעת ולדמיין". ואשר לקוטב השני - התהום, כותב סטיפנס, כי אנו מוסיפים להביט אל התהום של עידן שחור חדש, עידן שהוא לא רק צופן בחובו את המעשים של אויביי החרות אלא גם המחדלים, והאדישות של הרהורי לב מצד תומכי החופש. כאמור, סטיפנס מכוון את דברין אל הציבור שלו בארה"ב. אבל בלי משים הוא כאילו מופנה אלינו בארץ. ווינסטון צ'רצ'יל נאם את נאומיו הגדולים והבלתי נשכחים בשעות האפלות של אנגליה מכורתו והעולם החופשי. אבל הוא גם ידע להכריז באותה מידה של אסרטיביות מה המחיר של החופש בנאום מפורסם אחר .... whatever the cost may be, we shall fight on the beaches, we shall fight on the landing grounds, we shall fight in the fields and in the streets", יהא המחיר אשר יהיה - אנו נלחם על חופים, אנו נלחם על מסלולי הנחיתה, אנו נלחם בשדות ובחצרות...", אמר מנהיג העולם החופשי. אצלנו אנו לא נאבקים נגד אויב מבחוץ, אלא נגד ממסד מבפנים, על מרכיביו הלאומניים והגזעניים ההרסניים, ולכן גם אם המשל לא דומה, הנמשל לגבינו ברור. עלינו להבהיר, לעצמנו ולאלה בשלטון, כי הרוב שבחר בו, אכן הוא שמנהל את המדינה ובדין, כי הוא זכה לרוב בבחירות. אבל עליו לצרוב בתודעה שלו שני עקרונות חשובים ביותר. אחד שהממשלה היא ממשלה של כולם והיא חייבת לדאוג לאינטרסים הערכיים והחומריים של כל האזרחים תוך שוויון וללא הפליה. ושניים, לא פחות חשוב, בחברה דמוקרטית אסור לרוב לדכא את המיעוט ואת צרכיו השונים, שכן גם המשטרים האכזריים ביותר בהיסטוריה - הנאציים, הפשיסטיים והקומוניסטיים שלטו ב"זכות הרוב" וחוקיהם לא אפשרו לאחרים לשלוט זולתם כפי שזה מקובל במשטר דמוקרטי. ולכן המסקנה המתבקשת היא שעל החופש, על הצדק, ועל זכויות היסוד יש להילחם. לא רק בהפגנות ובעצרות במוצאי שבתות, כאשר נוח לנו אלא לאור היום, בכול אמצעי שבמסגרת החוק ובכול מקום שחורשי הרעה מנסים לשים מכשולים קלים, או מטעני צד - להתריע, לשבות, להאבק בכול צורה אפשרית, ובכול הנסיבות גם אם חומרית זה יפגע בנו. כפי שציינתי באותו פוסט שהזכרתי בראשית המאמר הזה - יש מחיר לחופש ומי שחרד לאבד אותו חייב לשלם בעבורו, בכסף או בשווה כסף, ולעשות זאת לא רק בגדולות אלא גם בקטנות. ואת המאבק הזה חייב להנהיג הדור הצעיר, שכן זאת היא השקעה לעתידו שלו. הצהרות מעודדות נשמעו מן ה"היי-טקיסטים", ממשפטנים, ממפקדים בכירים מאוד בעבר בצה"ל, ממורים וגם מאי אלה רבנים. אך עם כל אותן הכרזות, אם יהיה צורך - חייבים לבוא מעשים. אשר לפוליטיקאים בכנסת ומחוצה לה, ראוי היה שילמדו שיעור מוועדת הקונגרס האמריקני שנקראת "הוועדה של 6 בינואר" שהוציאה מסמך של 1,000 עמודים ובהם פרוט, מילולי, חזותי, קולי של מאמץ הנשיא טרמאפ לחבל בתוצאות הבחירות לנשיאות עד כדי המרדה. הודות למומחים בתחומי המדיה, החברה, והמדינה שהוועדה גייסה -הדוח הזה שכמעט ואין לו תקדים בהיסטוריה המודרנית, ייהפך ל"רב מכר" שמו"לים רבים כבר החלו את ההכנות הלוגיסטיות שלהן לקראת ההפקה וההפצה. ככה ילמד הציבור, גם בקרב הרפובליקאים, על-פי איזו תהום עמדה האומה האמריקנית בעטיה של הזיית הגדלות של שארלטן, על סף הפיכה. לכן גם אצלנו, כל צעד, קטן כגדול שהממשלה החדשה תעשה, בין באמצעות הזרוע המבצעת ובין באמצעות הזרוע המחוקקת, ויהיה בו כדי לפגוע בחופש הכלל והפרט וזכויות היסוד שלו, וברשות השופטת שהיא הרשות המפקחת על יישומם של חוקים במדינה דמוקרטית - כל אלה יתועדו - במילים - חזותית וקולית, כדי שבבוא הזמן הציבור הרחב, גם זה שבחר בממשלה הזאת, ילמד דבר או שניים כיצד הדברים מתנהלים במחשכים ולאור יום. וסטיפנס מסכם ככה את מאמרו: "כמו בשעה שבריטניה לחמה על חייה בשנת 1940, רבים באמריקה עדיין לא היו בטוחים בכל הקשור למעשיהם שלהם ברגעים קריטיים אלה - צ'רצ'יל העמיד בפניהם את הברירה: אור השמש על הרמות או התהום. זאת הבחירה שלנו". גם שלנו כאן.
|