בשנים האחרונות פעלו מספר ועדות בניסיון להגביל את השיח הפרוע ברשתות החברתיות בישראל: ועדת ביניש (2017), שבחנה את סוגיית תעמולת הבחירות בעידן הנוכחי; ועדת נהון (2019), שבחנה סוגיות של אתיקה ורגולציה אתיות בהקשרי הבינה המלאכותית; וועדת ארבל (2021), שבחנה אמצעים להגנה מפני פרסומים פוגעניים ברשת. חלק מההמלצות בוצעו, דוגמת הקמתו של מוקד 105 - "מטה לאומי להגנת הילדים ברשת". אולם, מרביתן לא בוצעו עקב קושי גלובלי להשית רגולציה על חברות המדיה החברתית, וכן כתוצאה מאילוצים שמקורם במערכת הפוליטית והממשלתית. לאחרונה התפרסם דוח של הוועדה המייעצת למשרד התקשורת, בראשות מנכ"לית משרד התקשורת ובהשתתפות אישי ציבור ומומחים מהאקדמיה, לגבי בחינת הסדרתן של פלטפורמות תוכן דיגיטליות. הוועדה הוקמה מתוך הבנה, כי הרשתות החברתיות מנוצלות לרעה וכי נדרש לאתר דרכי התמודדות מדינתית עם התופעה, בדומה למתרחש במדינות רבות בעולם. במקביל, פועלת בשנה האחרונה ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ("ועדת דווידי"), שמטרתה להתאים את המשפט הישראלי לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה, כפי שהיא באה לידי ביטוי ברשתות החברתיות. העיקרון המרכזי והחשוב ביותר הוא להטיל אחריות על הפלטפורמות הדיגיטליות לגבי מגוון תכנים: החל בתכנים בלתי חוקיים, דוגמת הסתה לאלימות, ועד לתכנים פוגעניים, שעד כה לא זכו להתייחסות, דוגמת הפצת פייק ניוז. להלן המלצותיה של הוועדה בתחום החקיקה. הטלת אחריות משפטית על הרשתות החברתיות, המחייבת אותן להקים נציגויות בישראל שיהוו כתובת לבתי המשפט בישראל להוציא נגדן צווים, וכן לחייבן לפעול באופן אקטיבי למניעת הפצה של תכנים פוגעניים המדרבנים לאלימות ועוברים על החוק למניעת הסתה. מדובר בתיקון קריטי, שמפתיעה העובדה שלא נעשה עד כה. הייתכן שמי שמספק שירות לאזרחי ישראל יהיה נעדר כתובת, ולפיכך נעדר אחריות? הגברת השקיפות מצד הפלטפורמות החברתיות, וזאת לאור הפער במידע הקיים ברשות המדינה והציבור לעומת המידע המצוי ברשות הפלטפורמות. הרשתות החברתיות מחזיקות בכל המידע ולצד זאת ביכולת הטכנולוגית להשתלט עליו, לנטר מידע לא אותנטי ולאפשר הסרה מהירה של תכנים פוגעניים ושקריים. אלא שהפלטפורמות נעדרות אינטרס – גם אם הן גורסות אחרת - לטפל בבעיה זו. ככל שהתעבורה ברשתות גבוהה, כן עולה היכולת של הפלטפורמה למכור את משתמשי התוכן למפרסמים. רתימת הפלטפורמות לפעולה על-ידי שיקוף המידע שברשותן אמורה להיות אפקטיבי ביותר, שכן אז תרוסן האפשרות להפיץ תוכן בלתי הולם. סיווג תכנים הנדרשים להסרה על-פי השפעותיהם השליליות. המלצה זו מרחיבה את מנעד התכנים שבהם יידרשו הפלטפורמות לטפל (מעבר לתכנים בלתי-חוקיים), ביניהם תכנים פוגעניים, עקב השפעותיהם השליליות על השיח הציבורי. המלצה זו היא המורכבת ביותר ליישום, שכן היא מטילה אחריות לתוכן המופץ על הפלטפורמות. טכנולוגית, יישום ההמלצה אפשרי ואף עומד להיעשות פשוט ביותר עם כניסת כלי בינה מלאכותית מתקדמים לשימוש נרחב. ברם, נדרשת עבודת המשך לקביעת כללי הסיווג. מדובר במערכת שיקולים מורכבת המגבילה את חופש הביטוי על-מנת להגן על ביטחון הפרט והמדינה. ראוי שהדיון בהקשר זה יהיה פומבי וייקחו בו חלק מומחים מתחומי החוק, האתיקה והתקשורת. הוועדה ממליצה לכונן מערך רגולטורי למיסוד הקשר בין חברות המדיה למדינה. תפקידי המערך המוצע יכללו פיקוח ואכיפה, מיפוי הסיכונים הנובעים מפעילות הפלטפורמות בישראל, וכן גוף מחקר וידע בתחום הרגולציה של המרחב המקוון. המערך יגבש המלצות לגורמי החקיקה, ישמש מוקד לפניות הציבור ובנוסף ימסד מנגנון ערעור. עוד מציעה הוועדה, כי הרגולטור יכלול מועצה ציבורית שתגבש מדיניות ויופקדו בידיה סמכויות החלטה בתחומי פיקוח ואכיפה. הוועדה ממליצה לייצר תקשורת ישירה בין הפלטפורמות החברתיות לבין גופים מוסמכים ייעודיים, המכונים "מדווחים אמינים", להסרה אפקטיבית ואמינה של תכנים פוגעניים ומסיתים. המדווחים האמינים יהיו גופי חברה אזרחית, גופי מחקר ורשויות ציבוריות, העוסקים בניטור התכנים במרחב הדיגיטלי כחלק מפעילותם וכן יהיו מחויבים לעמוד בדרישות סף לתפקיד. המלצה זו קוראת לציבור להתגונן ולגלות ערבות הדדית.