X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
נורמות ואיכות מהצבא [צילום: אייל מרגולין, פלאש 90]
תקציב הביטחון אינו נטל אלא נכס
הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי: צה"ל תורם לחברה, למדינה ולכלכלה בצורה שאין לה אח ורע בעולם, ולכן גיוס החובה צריך להימשך חלק שלישי

הביטחון, הכלכלה והחברה בישראל שזורים זה בזה. בתוך כך צה"ל מהווה מנוע צמיחה משמעותי ובעל תרומה גדולה ביותר למשק ולכלכלה: צה"ל מהווה מפעל הכשרות לאומי; צה"ל מהווה מאיץ לתעשיות הביטחוניות; צה"ל מחזק את הפריפריה; צה"ל מעודד חדשנות בישראל.
צה"ל מהווה מפעל הכשרות לאומי. נוסף על העצמת הפרט במגוון כישורים ויכולות, צה"ל מקיים הלכה למעשה מפעל הכשרות לאומי למגוון מקצועות, ובכך מהווה את מרכז הפיתוח הגדול במדינה. בשיטה של הכשרות קצרות ואיכותיות המותאמת לקצב הלימוד בעידן הנוכחי, מכשיר צה"ל את חייליו למאות מקצועות חיוניים בישראל. צה"ל מכשיר מדי שנה אלפי מהנדסים, טכנאים והנדסאים, בוגרי מקצועות סייבר ודיגיטל, תוכניתנים, מנתחי נתונים, נהגים, אנשי חימוש ואחזקה, ועוד ועוד.
אלו מהם המשתחררים מצה"ל משתלבים בקלות בשוק התעסוקה. הם מצטרפים כעובדים מנוסים, וברוב המקרים מביאים נורמות ואיכות שלמדו בצבא. הדבר מקבל משנה תוקף בהיבט של כוח האדם הטכנולוגי האיכותי המשתחרר מצה"ל לאחר הכשרה וצבירת ניסיון רב, ולאור היותו של מגזר ההיי-טק קטר המושך את המשק (56% מהייצוא של ישראל מיוחסים לחברות ההיי-טק, 15% מהתוצר בישראל מיוצרים על-ידי חברות ההיי-טק, 40% משווי החברות במדד תל אביב 35 משויכים לחברות ההיי-טק). מנהלים רבים בתחום ההיי-טק בישראל מציינים פעם אחר פעם את מה שהם אמרו לנו בפורום מטכ"ל: "לא יכולנו לקיים היי-טק בלי צה"ל" (עדי תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל).
היטיב לתאר זאת שלמה דברת (כיום איש עסקים, שותף ומייסד קרן הון סיכון) שהיה בעבר יו"ר ועדת דוברת לרפורמה בחינוך בישראל, שאמר: "מדינת ישראל הפכה למובילה עולמית בתעשיית ההיי-טק. יתרה מזו, ההיי-טק הפך להיות מנוע צמיחה אדיר עבור הכלכלה הישראלית. בליבת התהליך עומד כוח האדם הטכנולוגי שמביא עימו יכולת ליצור חדשנות אמיתית בכל עת. הגורם המכריע שמאפשר את היתרון האיכותי הזה הינו צה"ל, שהפך להיות המוסד המכשיר המרכזי לכוח אדם בישראל. השירות הצבאי בכלל והיחידות הטכנולוגיות בפרט מכשירות לחתירה לחדשנות ולמצוינות טכנולוגית, לחשיבה מחוץ לקופסה ולניסיון יוצא דופן כבר בגיל צעיר מאוד".

תו תקן עולמי לתעשיה הביטחונית
מרכבה. פרנסה לאלפי משפחות [צילום: אלברט צדיקוב, פלאש 90]

צה"ל מהווה מאיץ לתעשיות הביטחוניות. המציאות הביטחונית המאתגרת והדרישה שצה"ל מציב לעצמו להשתנות, להשתכלל ולהתפתח, מהווים מאיץ לפיתוח התעשיות הביטחוניות בישראל. לאורך שנים, הקשר בין צה"ל והתעשיות הביטחוניות האיץ וקידם תהליכי פיתוח וייצור בקצב מהיר יותר ואיכותי יותר ביחס לכל מדינה אחרת. ברמה המוסדית צה"ל הוא הקרקע שעליה צומחות התעשיות הביטחוניות בישראל. צה"ל הוא אבי הצורך בטכנולוגיות המפותחות בתעשיות הביטחוניות, ובמקרים רבים הוא המחולל של הפיתוחים ושותף מלא לתהליך. נוסף על כך, צה"ל רוכש אמצעי לחימה ומערכות אחרות מן התעשיות הביטחוניות, ובכך הוא מספק להן תו תקן עולמי לייצוא המוצרים הביטחוניים.
התעשיות הביטחוניות נהנות מפרי הפיתוח המשותף עם צה"ל ומהרכש שהוא מבצע, אשר נאמד ביותר מ-12 מיליארד שקל בשנה ומהווה מאיץ ליצוא מוצרים איכותיים לשוקי העולם. שיעור הייצוא של התעשיות הביטחוניות הישראליות עומד על יותר מ-70% ביחס להיקף המכירות הכולל (מהשיעורים הגבוהים בעולם). מעבר לכך, קרוב לשליש מהתעשיות שאליהן מופנה הרכש מצה"ל ממוקמות בפריפריה, והן מעסיקות מעל 80,000 עובדים בתעסוקה ישירה ועקיפה. לדוגמה, פרויקט הטנקים (מרכבה) והנגמ"שים (נמר ואיתן) של צה"ל מקושר לכ-200 חברות ומפעלים המפרנסים 10,000 בתי אב בכל רחבי המדינה.
לא רק זאת, פרויקטי הפיתוח והייצור הצה"ליים מהווים כר נרחב לפיתוחים טכנולוגיים בשוק האזרחי (Dual Use). אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל הרשות לחדשנות והמנכ"ל הישראלי הראשון של אפל ישראל אמר בעבר: "מספר היחידות העוסקות בטכנולוגיה בצה"ל ומספר החיילים בהן הולך וגדל. התוצאה הינה התרחבות השוק הפרטי ליתרון ישראלי איכותי בכל התחומים: ברחפנים, בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים וסייבר. לא ניתן להפריז בחשיבות היקפי אזרוח טכנולוגיות אלו לאזרחות, חיסכון בעלויות ההכשרה של המדינה ותשלום נדיב של מיסי החברות המצליחות לקופת המדינה".
אמירה זו מקבלת משנה תוקף בהינתן העובדה ש-25% ממס הכנסה בישראל משולמים על-ידי היי-טקיסטים (נתוני 2020). כך ובאמצעות ממשקים נוספים משמש צה"ל קטר לתעשיות בישראל, להיי-טק הישראלי ולמשק כולו.
צה"ל מעודד ומפתח תרבות של חדשנות. אחדות מן העוצמות המרכזיות של המשק הישראלי הן החדשנות, היוזמה ויכולת ההשתנות המאפיינות אותו. צה"ל הוא ארגון דינמי, מתפתח ומתחדש, עם תרבות של השתנות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות בקצב מהיר. כזה הוא צה"ל וכך הוא גם נתפס בעולם – כצבא וכארגון יעיל, רלוונטי וחדשני.
חדשנות קיימת בצה"ל במקומות רבים: בזרועות, באגפים ובפיקודים, ביחידות השדה ובמטה. קצב הפיתוח של שיטות לחימה, יכולות ואמצעי מודיעין, אמצעי לחימה, יכולות למידה ועוד הוא מהגבוהים בעולם. התרבות והאווירה בצה"ל מעודדות שינוי, התאמה והשתנות הן ברמה הטקטית והן ברמה הבכירה, בסוגיות מבצעיות ובסוגיות מנהלתיות. זוהי תרבות שמחלחלת לכל הרמות והיא הולכת ומתבססת בעוצמה בשנים האחרונות.
הצורך לחדש ולהשתנות על-מנת להיות מותאמים לשינויים בזירות הלחימה, לשינויים במתארי האיומים ולשינויים הגלובליים, תוך מציאת מענה לאתגרים השונים, מוטמע אצל רבים מהמשרתים בצה"ל לאורך שירותם, ועם צאתם לחיים האזרחיים הם מביאים את החדשנות הזאת לסביבת פעולתם, בין במגזר הפרטי ובין במגזר הציבורי.

תקציב הביטחון ירד בצורה חדה
אימון מילואים בנגב [צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90]

צה"ל מחזק את הפריפריה. צה"ל נמצא בתהליך מתמשך של מעבר לנגב. יותר משליש מצה"ל כבר נמצא בנגב באופן שמחזק את האזור ויוצר אקו-סיסטם כלכלי, חברתי, תרבותי ותעסוקתי. המעבר לנגב טומן בחובו ערך כפול ומכופל לחברה ולצה"ל. המעבר נושא עימו רוח של השתנות והתחדשות לצה"ל, יחד עם הזדמנות לחזק את הנגב ואת הקהילה.
צה"ל כבר מימש צעדים רבים בכיוון זה: העברה של בסיסי חיל-האוויר, אגפי המודיעין והתקשוב וכמובן ההקמה של קריית ההדרכה. זהו מעבר שיגרום לרבים לעבור להתגורר בדרום, יאיץ פיתוח של חינוך, תרבות ותעשיה, ומעל הכל יאיץ את תעשיית ההיי-טק בדרום. כל אלו יחוללו צרכים בתחומי התעשיה המתקדמת ויובילו לשיתופי פעולה ולהאצה כלכלית. נוסף על כך, פינוי מחנות צה"ל משחרר עתודות קרקע נרחבות באזורי ביקוש, וניתן יהיה לנצל אותן באופן מיטבי לצרכים לאומיים.
תקציב הביטחון אינו נטל. תרומתו של צה"ל לשגשוגו ולצמיחתו של המשק הישראלי היא מהותית. בד-בבד, לנוכח האיומים הרב-זירתיים והרב-ממדיים שעימם מתמודד צה"ל, ההוצאה הביטחונית בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות (אם כי בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה ניכרת בהוצאה הביטחונית במדינות המערב, ואף במדינות האזור). אף על-פי כן, לאורך השנים חלקו היחסי של תקציב הביטחון פוחת, הן ביחס לתקציב המדינה והן ביחס לתוצר המקומי הגולמי, באמצעות מיצוי משאבים יעיל וניהוג וניווט אחראי של המטה הכללי.
לראיה, לפני ארבעה עשורים עמד שיעור תקציב הביטחון על יותר מ-30% מכלל תקציב המדינה, לפני שלושה עשורים על יותר מ-20%, וכיום הוא פחות מ-12%. תהליך זה אִפשר להסיט תקציבים לשירותים האזרחיים ובראשם החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה. זאת ועוד, צה"ל נמצא בתהליך מתמיד של התייעלות פנימית במגוון תחומים, כגון ההתייעלות האנרגטית, מעבר לסימולטורים המדמים אימונים וחוסכים משאבים יקרים, ועוד. רק בחומש האחרון חסך צה"ל כ-10 מיליארד שקל – נתון שהופיע בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2022.
כשצה"ל מספק ביטחון – המשק צומח. יציבות ביטחונית ורמת ביטחון נאותה תורמים לחיזוק מעמדה הכלכלי של מדינת ישראל. לרמת הביטחון שמייצר צה"ל יש השפעה רבה על מעמדנו הכלכלי הבינלאומי. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מייחסות חשיבות רבה ליציבות הביטחונית של מדינת ישראל, וחברת הדירוג S&P כבר קבעה ש"פעולות דירוג חיוביות עשויות לנבוע משיפור בסביבת הביטחון במזרח התיכון". כאשר הפעילות המבצעית מובילה ליציבות ביטחונית, חברות ועסקים משגשגים והשקעות מכל העולם זורמות למדינת ישראל. הכלכלה מרוויחה ואזרחי ישראל מרוויחים. דוגמאות יש למכביר, ובראשן חברות בינלאומיות אשר נוטעות את המרכזים שלהן בצפון ובדרום, למרות איום הטילים והרקטות. הן עושות זאת מתוך ידיעה שצה"ל ידע לספק הגנה ברמה גבוהה.
היכולת של צה"ל להגן למשל על מרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל מאפשרת לחברות השונות להשקיע כספים ולחתום על חוזים, לספק את הגז הדרוש למשק המקומי ולאפשר ייצוא רווחי למדינה. מערכת "כיפת ברזל", המהווה הישג טכנולוגי בקנה מידה עולמי והיסטורי, מעניקה הגנה וביטחון לאזרחי המדינה, אבל גם מספקת "תעודת ביטוח" שמאפשרת להמשיך לבנות ולפתח את הכלכלה ואת התעשיה (ובכלל זה השקעות ומפעלים של חברות ישראליות וזרות). יותר מכך, יקרה ככל שהייתה, ההשקעה התקציבית ב"כיפת ברזל" החזירה את עצמה עשרות מונים, כפי שקבע בנק ישראל.
בכל המבצעים ברצועת עזה יירטה מערכת כיפת ברזל רקטות רבות מאוד שכוונו ליישובי מדינת ישראל. מלבד ההגנה והשמירה על חיי אדם, נחסכו לקופת המדינה תשלומים בהיקף של מאות מיליוני שקלים עבור פיצויים על פגיעה ברכוש. היקפי החיסכון עולים עשרות מונים על עלות המיירטים. במבצע "שומר החומות", לדוגמה, היקף החיסכון נאמד ב-500 מיליון שקל.
מחיר הביטחון גבוה והעלויות הנדרשות להשקעה בצה"ל עצומות, אך מעבר להגנה והביטחון שצה"ל מספק, הוא מחזיר למשק את ההשקעה בריבית דריבית.

טיפוח האנשים: "האדם יקר"
גיבוש טרום-צבאי, פלמחים [צילום: פלאש 90]

צה"ל מקבל לשורותיו את מיטב האנשים, ובזכותם הוא עומד במשימותיו בהצלחה. אך דווקא מסיבה זו אנחנו מחויבים למצות את כוח האדם בצה"ל באופן האיכותי ביותר, לשבץ את החיילים לתפקידים הנכונים ביותר ולטפל באנשים באופן המקצועי והאנושי ביותר.
על כן אנחנו מפתחים כל העת את נושא המנהיגות והטיפול באנשים, ומסיבה זו אנו משכללים את שיטות המיון, השיבוץ והקידום של המשרתים בצה"ל. טבענו את המושג "האדם יקר" ולאורו אנחנו מטפלים בחיילים. אנחנו מניעים מהלכים מעמיקים של שינוי ושיפור בתהליכי ההכנה לצה"ל, בשכלול שיטות המיון, בשיבוץ למקצועות בכלל (ולמקצועות עבור נשים בפרט) ובהרחבת המסגרות לתחומים הטכנולוגיים.
אנחנו משפרים את הנגשת המידע למלש"ב, מגבירים את השקיפות ואת הנגשת המידע האישי, מהדקים את החיבור לרשויות המקומיות ומקיימים פעילות רבה המשלבת את ההורים ואת הקהילה בתהליך ההכנה לצה"ל. זאת ועוד, שינוי ניכר מאוד מתרחש בתהליכי המיון שלנו – יותר ויותר כלי הערכה מפותחים כדי למצות את כלל הכישורים, היכולות והכישרונות של הבאים בשערי הצבא. בין היתר הושוו תהליכי המיון לנשים ולגברים, ונעשה שימוש במידע רב יותר ובכלים מתקדמים של מיצוי מידע. צה"ל מצמצם או מבטל מקצועות ישנים ופותח חדשים. קיצצנו למשל 2,000(!) פקידות והסבנו אותן למקצועות איכותיים, הוספנו מקצועות טכנולוגיים בכלל ולנשים בפרט, ואנו מאפשרים לכל מועמדת ומועמד לגיוס לקיים מבחנים חוזרים לשיפור הנתונים.
צה"ל גם פועל יחד עם מערכת החינוך בתוכניות מיוחדות בתחום הטכנולוגיה, ומגדיל מאוד את מספרם של תוכניות ומיזמים חשובים כדוגמת מיזם "עתידים" לקידום טכנולוגיה בפריפריה, שנמצא בתהליך של הכפלה; תוכניות "מגשימים" ו"ממריאות" – המרחיבות את יכולת הבחירה של נשים בתחום הטכנולוגיה והסייבר, ועוד מיזמים רבים.

נכס ייחודי לישראל
מאפשר למשק לפעול בבטחה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

המציאות הביטחונית שאיתה מתמודדת מדינת ישראל מורכבת ומאתגרת. צה"ל הוא עמוד השדרה של הביטחון. "וגורלה בידי כוחות הביטחון", כתב ביומנו דוד בן-גוריון ביום הקמת המדינה. צה"ל חייב להמשיך להתפתח, להשתכלל ולהצטייד במיטב האמצעים, אבל בראש ובראשונה צה"ל חייב את כוח האדם הטוב ביותר האפשרי בשירות החובה, בקבע ובמילואים. זהו סוד כוחו וזה מה שהפך אותו לאחד הצבאות הבולטים והמובילים בעולם. לשם כך צה"ל חייב להישאר צבא המתבסס על שירות החובה, שמתוכו ימשיכו לצמוח המפקדים ובעלי התפקידים המוכשרים והטובים ביותר.
אבל לצה"ל, כפי שתואר לאורך כל המאמר, יש השפעה החורגת מתפקידו הצבאי והביטחוני. כאמור, צה"ל מהווה מאיץ לפיתוח אישי, חברתי, תרבותי, כלכלי ולאומי – הוא מהווה "חדר כושר אישי" המקנה למשרתים בו כישורים חשובים ורלוונטיים למאה ה-21. צה"ל הוא "חדר כושר לאומי" – הן משום שכל הצעירים ששירתו בו יוצאים לחברה ולמשק כשהם מגובשים יותר ובעלי ביטחון עצמי גבוה יותר והן בשל היותו אמצעי לחיזוק המרקם החברתי ולהעצמת הסולידריות החברתית והלאומית, דרך חוויה ודרך השתתפות פעילה.
יותר מכך, הביטחון וההגנה שצה"ל מספק מאפשרים צמיחה כלכלית, והפיתוחים הצבאיים שבהם צה"ל מתמקד מעודדים את התעשיה המקומית ומאיצים את הכלכלה ואת הייצוא.
לסיכום: צה"ל מספק הגנה וביטחון; צה"ל מפתח ומעצים את הפרט; צה"ל מחזק את הסולידריות החברתית; צה"ל מסייע להתפתחות הכלכלית; צה"ל תורם לסולידריות הלאומית. מכל הסיבות הללו צה"ל הוא נכס – ביטחוני, חברתי, כלכלי ולאומי. יש שורה ארוכה של סיבות להמשיך לדבוק בעיקרון של חובת הגיוס לצבא, ובראשן איכותו של צה"ל והביטחון שהוא מספק כפועל יוצא של איכות המשרתים בו, אך שורה ארוכה של נימוקים נוספים מחזקת את הטענה.
צה"ל הוא ארגון ענק (לא גדול אלא ענק) עם משימות רבות, ויש בו פערים ונושאים רבים שמחייבים שיפור מתמשך. צה"ל מפיק לקחים, קשוב לחברה הישראלית, לכלל הקולות וגם לביקורת, מודע לרוב לכשלים כאשר הם מתרחשים ולבעיות שנוצרות, והוא פועל באופן שיטתי כדי לטפל בהם ולהשתפר. בין התחומים שבהם צה"ל נדרש להמשיך להשתפר נמנים המשך מגמת ההתייעלות ומיצוי המשאבים. עם זאת, צה"ל הוא נכס ייחודי למדינת ישראל והוא אחת ההמצאות החשובות והמניבות ביותר של מדינת ישראל.
אלו המדברים על נטל הביטחון חייבים לראות את התמונה הכוללת. לא רק שצה"ל אינו נטל, צה"ל הוא נכס. צה"ל מאפשר חיים בטוחים במדינת ישראל, אשר ניצבת בפני אתגרים ואיומים צבאיים חסרי תקדים, צה"ל מחזק ומאיץ יכולות אישיות, צה"ל מחזק ומאיץ לכידות חברתית, סולידריות לאומית והתפתחות כלכלית. צה"ל מספק ביטחון לאומי וביטחון עצמי, ביטחון אישי, ביטחון חברתי וביטחון כלכלי. צה"ל הוא נכס – ביטחוני ולאומי.

המאמר פורסם ב"עדכן אסטרטגי", בטאון המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  16/01/2023   |   עודכן:  16/01/2023
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חן מחלב
מומחי מכון התקנים הישראלי בטיפים בטיחותיים שימנעו אסונות ממקורות חימום ביתיים בתקופת החורף הקרה והגשומה
רב-אלוף אביב כוכבי
הרמטכ"ל אביב כוכבי: צה"ל תורם לחברה, למדינה ולכלכלה בצורה שאין לה אח ורע בעולם, ולכן גיוס החובה צריך להימשך    חלק שני
רב-אלוף אביב כוכבי
הרמטכ"ל אביב כוכבי: צה"ל תורם לחברה, למדינה ולכלכלה בצורה שאין לה אח ורע בעולם, ולכן גיוס החובה צריך להימשך    חלק ראשון
פנינה שרביט-ברוך, אורי בארי
בקשת האו"ם לקבל מבית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת על "הכיבוש הישראלי", אינה צפויה להוביל לעיצומים - אך צעדים ישראלים בשטח ופגיעה בבית המשפט העליון עלולים לגרור תגובה בינלאומית משמעותית
איתמר לוין
הציבור מוצף באמירות כוזבות שמטרתן להצדיק את הרפורמה המוצעת במערכת המשפט. האמת מוצגת לפניכם. זה לא ממש ישנה למי ששואפים לרודנות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il