בטור שכן בעיתון שאתם מחזיקים בידכם, של הכותב אבי בן זקרי, כתב ידידי על דירות במבצע. על דירת שלושה חדרים בדימונה במחיר של כ-950 אלף שקל. הוא שאל שאלה נוקבת האם מדובר באמת במחיר שפוי או מחיר מבצע? מכר שלי, המשמש כעורך דין באחד מהמשרדים בארץ ואינו גר בעיר, מצא שלט גדול המוצב בכניסה הצפונית לבאר שבע המכריז על המבצע ושאל אותי מה דעתי - האם לרכוש או לא? הוא לא מתכוון לעבור לעיר חלילה, אבל הוא מחפש אופציות להשקעה וחשב על דימונה כהשקעה נדלנ"ית. מזה זמן לא מועט אני מקבל ידיעות שונות המדברות על דימונה כהשקעה נדלנ"ית. זה התחיל אז לפני עשר שנים כשעיר הבהד"ים עברה לדרום. דמיינו כאן מאות משפחות אנשי קבע שעוברים לעיר ומציפים אותה בביקוש הולך ועולה. ואז גילינו שלא מאות ואפילו לא עשרות. חלום ושברו. עכשיו מבטיחים את זה עם קריית התקשוב שמוקמת סמוך לבית הלוחם בבאר שבע. אנשי היי-טק וסייבר יציפו את דימונה. יש רק עניין קטן. הקריה הולכת לקום סמוך לרכבת. אנשי קבע יעלו ברכבת מרכז מידי בוקר בשמונה (בכל זאת שעות עבודה של אנשי היי-טק) ויהיו כאן כבר בתשע. להעתיק את המגורים ולשלוח את האישה לחפש כאן עבודה, לשלוח את הילדים לחפש מסגרות, ועוד מסגרות שנחשבות טובות באזור המרכז, ולהתחיל כאן חיים חדשים? לא נראה לי. גם הטבות המס שאפיינו את העיר הולכות ונעלמות. היו לנו עשרים אחוזי הטבה לפני עשרים שנה, כמה שוטים שיחצנו את העיר כעיר עם בריכה בכל בית ושני ג'יפים בחניה הורידו אותנו לשישה עשר אחוז הטבה במס, וכמתנת פרידה מיאיר לפיד ואביגדור ליברמן ירדנו לשלושה עשר אחוזי הטבה במס. אז מה בדיוק ימשוך לכאן מישהו? כולנו זוכרים את הימים בהם בתים בתשלו"ז ובנווה חורש עלו 30 אלף דולר (אז עבדו בדולרים) בתי פטיו בנווה דוד עלו 100 אלף דולר כמו דירות ארבעה חדרים בשכונת רמות בבאר שבע, ובתי קרקע סגרו במאתיים אלף דולר. דירות בשכונות נווה דוד או במרחבים נמכרו בשישים או שבעים אלף דולר, ומי בכלל דיבר אז על דירות להשקעה בשכונת הערבה או חסידות גור? תתרגמו לשקלים ותבינו מה קרה כאן בעשרים שנה האחרונות.

מטבע וירטואלי

לפני עשרים ומשהו שנה כשהייתי סטודנט צעיר, אנשים סביבי דיברו על הזדמנות נד"לניות ואני חשבתי לעצמי כמה יאשרו לי השנה במלגת משרד החינוך? זה הייתי אני גם, שלפני ארבע עשרה שנה הציעו לו להשקיע במטבע מעניין שהוא לא באמת מטבע אלא משהו וירטואלי - ביטקוין. "תקנה כמה יחידות בכמה עשרות אלפי שקלים ותמתין", המליצו. אני מצידי העדפתי להשקיע בבורסה הישראלית את מעט הכספים שהגיעו אליי מתביעה ישנה, והיו אמורים להיות הכספים שאיתם אתחתן. התוצאה הייתה כמו שרק אני יודע לעשות. כמה חודשים לאחר מכן קרסה הבורסה הישראלית יחד עם כל הבורסות בעולם, ואני עם המעט שלי נמלטתי בעור שיניי, ומצאתי עצמי מחשב מסלול מחדש. זה היה יכול להיות גם סוף עגום לכל רעיון החתונה. הביטקווין לעומת הבורסה, זינק בפי חמישים אלף כמה שנים לאחר מכן. הוא חזר למחצית מערכו בשנה האחרונה אבל רק להבין באיזה סכום מדובר, אם הייתי משקיע אז עשרים אלף שקל בשנת 2008 חמש שנים לאחר מכן היה בידי כמאה מיליון שקלים. תורידו סוגיות מיסוי והנה לכן ילד בן שלושים וחמש שיכול לקנות כמה בתים טובים באזור המרכז. כותב לכם עוד טור על טיול נוסף שעשיתי מסביב לעולם. והנה אני כאן. לאותו מכר ששאל אותי אודות בית בדימונה לא ידעתי מה לענות. אני לא מבין גדול בנדל"ן. ויעידו על כך כמה וכמה עסקות שבאו לידי והחמצתי אותן. על פני יג' שנות נישואיי, הן באו עד לפתח דלתי והחמצתי או דחיתי אותן שוב ושוב. לא האמנתי שבית קרקע בדימונה יכול לעלות מיליון שקלים. הנה למשל הווילות הסמוכות לקיר בית העלמין, או "וילות טוסקנה". חלפו שנתיים וגיליתי שאפשר גם אפשר. לא חשבתי שדירה בדימונה תעלה במחיר של מיליון שקלים, וכעבור שנתיים גיליתי שאפשר גם אפשר. לא האמנתי שבית קרקע יגיע לשני מיליון שקלים וגיליתי שאפשר גם אפשר. אפילו שלושה. אז אני לא הכתובת לענות איפה להשקיע ומה כדאי. לא הכתובת להמליץ על נדל"ן או בורסה. דירת שלושה חדרים כאן בכמעט מיליון שקלים. אפשרי? לא יודע. אולי בעוד שנתיים אכתוב כאן שאפשר גם אפשר. ובינתיים אני לא מייעץ לאף אחד בתחומים שאני לא מבין בהם. אחד מהם הוא בורסה והשני נדל"ן. ימים יגידו.