כיום, כשאני מדדה במעלות העשור התשיעי לחיי, זכיתי לשעה של שלווה מרפאת, כשהגיע לידי שיר שכתב צביקה זליקוביץ. צביקה מבוגר ממני, הוא נוגע כבר בקצותיו של העשור התשיעי. השיר הוא שיר של שָׁכֵן לביתי בפתח תקוה שלפני קרוב לשמונים שנה. אני מודה לצביקה, שהחזיר אותי לימים היפים של המושבה פתח תקוה, שאני פשוט מתגעגע אליה.
אני מקליד רשימה זו, כשרעייתי מקריאה לי את השיר "בימים אלה", שכתב צביקה זליקוביץ בעקבות מלחמת ששת הימים, שיר שהלחין יעקב הולנדר ושרה אותו להקת דרום, אני מקליד ורעייתי מקריאה לי גם את שירו "תנו לנו יד ונלך", שגם אותו הלחין יעקב הולנדר, שיר מחאה על הרס תל אביב היפה ועל המרוץ האורבני, שאינו יודע לשמור את היפה של העבר ועל תכניו הערכיים כמו גימנסיה "הרצליה". השיר הזה זכה במקום הראשון בתחרות לבחירת שיר המאה לתל אביב.
אני מודה לצביקה זליקוביץ, שהעניק לי שעה יפה, שעה של שלוות מַרְפֵּא, כשאני חוזר פעם ועוד פעם לשירו של צביקה. אני מודה פעם נוספת לצביקה על שירו, שיר המחזיר אותי עם כל כאבי הגוף שלי היום לעבר מתקתק, שאני מאוד מתגעגע אליו. אני פשוט מתגעגע לחצר ברחוב נורדאו 29 בפתח תקוה שאיננה כבר, וצביקה הצליח להחזיר אותי אליה. על כך נתונה לו תודתי.
צביקה, קבל את תודת גופי, כי שירך עטף את כל כאביו בשלוות מרפא.
בֵּין לְבֵין - שיר של צביקה זליקוביץ
בֵּין רְחוֹב נוֹרְדָאוֹ לְחוֹבְבֵי צִיּוֹן
בֵּין קֻפַּת חוֹלִים לְבֵית הַהִסְתַּדְרוּת
בֵּין קוֹלְנוֹעַ "הֵיכַל" לְ"הָדָר"
בֵּין הַבַּיִת לַ"קֵּן"
בֵּין חָצֵר לְחָצֵר
בֵּין הַקְּיוֹסְק שֶׁל פְרִידְמָן לְקַלְינְסְקִי,
בֵּין הַגָּזוֹז וְהַגְּלִידָה
בֵּין הַלֶּדֶר וְהַפָלָפֶל
בִּין הַשָּׁדֶה לַפַּרְדֵּס
בֵּין הַ"וָאדִי" לַחָרְשָׁה
בֵּין "הַפּוֹעֵל" לְ"מַכַּבִּי"
בֵּין הַבְּרֵיכָה לְמִקְשַׁת הָאֲבָטִיחִים
בֵּין "אִחוּד רֶגֶב"
1 לַחֲצַר הָעֶגְלוֹנִים
בֵּין הַיֶּקֶב לְגַן הַמְּיַסְּדִים
בֵּין מְחַלְּקֵי הַנֶּפְט וְהַקֶּרַח
בֵּין הַשִּׁעוּר לְהַפְסָקָה
בֵּין הָעֹצֶר וְהַ"כַּלָּנִיּוֹת"
2 בֵּין הַחַמְסִין וְהַיּורֶה
בֵּין אָבי שֶׁאֵינוֹ וְאִמִּי שֶׁבּוֹכָה
בֵּין לְבֵינָם וּבֵין לְבֵינִי
בֵּין פֶּתַח-תִקְוָה.