אדוני ראש הממשלה, אני ורבים אחרים, כאלה שהצביעו בעדך ואחרים שמתנגדים לך, מאוחדים בשאלה ובתמיהה מה ולמה אחז בך חיפזון בלתי נשלט לאפשר ליריב לוין לבצע מחטף והפיכה במערכת המשפט. גם אם נניח כי המניע המרכזי שלך ושל שותפיך היה לממש את הנקמה בממשלה היוצאת, שכידוע היא אינה לכם צר ואויב. זאת ועוד, ודאי ידועה לך האמרה כי את הנקמה יש להגיש כשהיא קרה, לכן יש להתפלא למה אתה ושותפיך בלהט של טירוף הדעת החלטתם לפעול מיד וללא הבחנה להגישה לוהטת. ראוי לדעת שכשהמניע המרכזי הוא "נקמה" חזקה שדבר לא יצלח. מהלך הבזק והנמהר הזה מלכד ומאחד סביבו תנועות ואוכלוסיות נרחבות הגדלות ומתרבות מיום ליום, כי הן רואות בו סכנה לחורבן החברה. הסימנים לכך כבר ניכרים בשטח: הניכור, השנאה והמדון הפכו למציאות יום יומית בכל פינת רחוב. אי-אפשר לנו להשתחרר מהמחשבה כי ביצוע המהפכה במערכת המשפט שהבשילה במוחו של יריב לוין במשך 20 שנה לא נשקלה ולא תוכננה לפרטיה בוודאי לא בהרכב של "צוות חשיבה" מקצועי, כנדרש בכלל האומר "סוף מעשה במחשבה תחילה". לכן אין להתפלא לתוצאה ולמשבר הקשה בחברה כי "הזורע רוח יקצור סופה". כמה שונה היה מבחינה ציבורית לו לאחר השבעת הממשלה הייתם נכנסים למשרדים, מתחילים בלימוד התפקידים כדי לתת מענה תחילה לנושאים הבוערים המציקים לכל אזרחי המדינה: הביטחון האישי, יוקר המחיה, האלימות ברחובות ובכבישים, התחבורה הציבורית ופקקי התנועה, עושק ומצוקת הקשישים, תוכניות הלימודים בבתי הספר. בהמשך לאחר מספר חודשים להתחיל במימוש "ההפיכה" המשפטית, זה היה מתקבל (אולי) ביתר הבנה. כל זה כמובן לצד ניהול הפעילות הביטחונית השוטפת. אך אתם בחרתם במחטף כגנבים בלילה. לאמיתו של דבר למניע הנקמה שהוביל אתכם היה משקל מה בגיבוי ובמתן ההיתר ליריב לוין להניע ולקדם את תוכנית ההרס שלו, אך לאמיתו של דבר המניעים האמיתיים שלך ביבי ושל שותפיך בקואליציה ובליכוד היו והינם: התאווה, הכבוד והקנאה.

• התאווה - לעמדות ולשררה, ולא הרצון והאחריות לתפוש עמדות השפעה כדי להיטיב עם העם.

• הכבוד - הכבוד והכיבודים לשאת תארים ולהתבשם בתנאים הנלווים להם כמו לשכה, רכב שרד, מאבטחים וצוות עוזרים שכל דאגתם סביב הלשכה והיושב בה.

• הקינאה - בחבר או בעמית שקיבל תפקיד רם משלך, קנאה שאינה דועכת ולו לרגע.

מכאן כבר אפשר להבין למה אצל קהלים רבים (ואולי אצל מרבית העם) בישראל מקננת הדאגה והפחד שמה מעשיה של ממשלתך ימיטו עלינו אסון ויביאו עלינו כליה, כמאמר הכתוב בפרקי אבות: רבי אלעזר הקפר אומר, הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. רבי אלעזר הקפר מדבר על טיפוס מיוחד. על המצליחן שמוכן לוותר על הכל כדי לספק את דחפיו שלא יודעים שובע. במקרה זה עלול האדם לאבד את חייו במובן הפיסי, שכן ההנעה הטרופה שלו לספק את אותם דחפים עלולה להוביל אותו אל עבר מעשים בלתי רציונאליים, מסוכנים וחסרי אחריות, שסופם הוא עברי פי פחת. והרמב"ן מוסיף על כך ומפרש זאת: "כי באלה המידות או באחת מהן יפסיד בהכרח אמונת התורה, ולא יגיעו לו לא מעלות שכליות ולא מעלות המידות". אם כך הדבר, הכיצד ייתכן ששותפיך המכריזים יום ולילה על אמונתם ודביקותם בערכי התורה והמסורת לא מקפידים בזה על עצמם ולא מתריעים בפניך על הסכנות הטמונות במהלכים הננקטים על ידכם הנגועים במניעים הפסולים הנ"ל. לכם הם חטא ולנו סכנה גדולה לעם ולמדינה. המסקנה הנלמדת מכך שמזמן שותפיך החרדים זנחו את דרך האמת והישר עליה מצווה התורה, הם הפכו אותה לקרדום לחפור בו. אתה מר בנימין נתניהו, הכיצד זנחת את ערכי הבית שבו גדלת והולך סומא אחריהם? לא הם יוציאו אותך מתוך מלתעות משפטך וגם לא יריב לוין בריצת האמוק לעבר מטרה פסולה ובדרך בזויה. המערבולת שנוצרה בעקבות "הכרזת המהפכה" של השר לוין מחייבת את הממשלה ובעיקר את העומד בראשה לערוך חשבון נפש מהיר. האחריות לגורל החברה, העם והמדינה מוטלת רובה ככולה עליך ראש הממשלה. הטלת ההאשמות ההדדית בשאלה "מי התחיל ראשון"? היא התכתשות חסרת ערך, היא אינה מקדמת למקום טוב, כמו בכל ארגון שבו ראש הארגון נושא באחריות למתרחש בכל תחומי החיים, כך הדבר ברמת המדינה, על ראש המדינה מוטלת האחריות למצוא את הדרך ולפעול לפתרון הבעיות ולמצוא מרפא לתחלואי החברה. ברם עמידתך מהצד כאילו אין זה נוגע לך מקוממת. כאחד ממאות אלפי האזרחים החרדים לגורל המדינה, איני יכול להימנע מהמסקנה כי המשך ניווט הממשלה לפעול במנותק מהמתרחש בחברה, כמאמר "הכלבים ימשיכו לנבוח והשיירה תעבור", מצביע על אטימות ועל הימור מסוכן. הטענה כי 400 אלף אזרחים הצביעו בעד דרעי היא שקר בוטה, הם הצביעו למפלגתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, בלי קשר למי שעומד בראש. זה אותו שקר הנטען יום אחר יום כי 2 מיליון אזרחים הצביעו בעד הרפורמה במערכת המשפט. הם תומכים בעריכת רפורמה ובתיקונים תוך הידברות ושיקול דעת אחראי ולא "בהפיכת בזק" הזורעת הרס בכל הבא ליד. לסיכום אדוני ראש הממשלה, הניסיונות לחפש אשמים למציאות הקשה אליה נקלעה המדינה, או להטיל דופי בשמאל ובארגונים שונים כאילו הם יוצרים את התוהו ובוהו הן ניסיונות שווא. לאחר ההצבעה בקלפי ניטלה מאיתנו כל יכולת להשפיע או לשנות. בידך האמצעים והכלים לעשות זאת אחרת, ראשית להוריד הילוך ולהפסיק את ריצת האמוק, להקים צוותי חשיבה מכל חלקי החברה וגווניה כדי לבחון ולהכין הצעות ותוכנית לתיקון של מערכת המשפט כדי להבטיח את האיזונים והבלמים בין הרשויות כשהמוקד והמטרה יהיו: טובתו ורווחתו של האזרח לצד היכולת של הממשלה למשול ולתפקד. מקווה אני כי השכל יגבר על רגשות הנקם, הקנאה, התאווה והרדיפה אחר הכבוד. אם זה יקרה בטוחני שהמדינה תשוב ותעלה על מסלול הצמיחה והשגשוג ואולי גם בנינו תגבר הרעות ואהבת החנם אמן!