שר המשפטים יריב לוין מגן על הרפורמה המשפטית שהוא מוביל ותוך כדי כך מסביר מעל הדוכן שכתב האישום נגד בנימין נתניהו עורר בציבור את הצורך לשנות את מערכת המשפט. הוא עורר זעם מספסלי האופוזיציה וחזר על דבריו. הוא לא טועה, כתבי האישום, עוררו זעם בקרב מצביעי נתניהו. הם רואים בכתבי האישום ניסיון להפליל את המנהיג האהוב עליהם. המנהיג שמדבר אל הרגש שלהם, המנהיג שנותן להם צידוק למצבם הכלכלי. המנהיג שמסביר להם שהם מקופחים בגלל השמאל. שר המשפטים הוא המוציא לפועל של אסטרטגיית התקיפה שמוביל בנימין נתניהו מהרגע שנתפש בקלקלתו. מהרגע שהחלו לדבר על המתנות שקיבל, הוא בחר בהתקפה רבתי. הטיעון הראשון הוא שגם פוליטיקאים אחרים קיבלו ומקבלים מתנות ולעיתים מאותם האנשים. הטיעון הזה חלחל ונספג. אם כי בשולי המחנה, יהיו כאלה שיאמרו שאכן זה לא מוסרי ולא ראוי לקבל מתנות, אבל יתר התיקים הם לא רציניים וצריך לרדת מהעץ. נתניהו ער למצבו הבעייתי, הוא מרוצה עד מאוד מהתחקירים של עיתונאים דורשי טובתו, אך יודע ששופטיו אינם קשובים יותר מדי לעיתונות אלא למה שהם שומעים וקוראים בעת הדיונים. החלטת בג"ץ לפסול את מינויו של אריה דרעי כשר, לא מוסיפה דלק לחיזוק נתניהו אלא להפך. השופטים תמימי דעים, שאריה דרעי אינו יכול להיות שר והכיסא שעליו יושב נתניהו רועד. מכאן אפשר להבין את מרוץ החקיקה, חקיקה שתשחוק את שיני השופטים. תקוותו היא שהשופטים יהיו רכים יותר ועושי דבר השלטון. תקווה ילדותית במעט, ביודעו שבמדינה דמוקרטית שלטון מתחלף בשלב כזה או אחר ואז מחליפך נהנה מפרי עמלך. האם נתניהו רוצה מלוכה ללא בלמים? התשובה היא כן, הוא רוצה לרוץ בדרך שלו. הוא מאמין בכל ליבו שהוא האיש הנכון במקום הנכון. יהיו קרובים אליו שיאמרו שהוא טועה בדרכו, כי הוא עלול לשלם מחיר כבד, כשיסתיים המשפט, אך נתניהו מוכוון משימה. לא ננסה לנחש מה יקרה, כי איננו נביאים, אך נדמה לי שהמצב דומה לשמשון והפלישתים. מי הם הפלישתים, נשאיר לכם לנחש. ספוילר קטן, אנחנו הפלישתים והבית יכול על ימין ועל שמאל. זה חומר למחשבה בעיקר לכל תומכי נתניהו, שחשים בכל לב שנעשה לו עוול משווע ויש לחלצו משם. ייתכן שנתניהו צח כשלג, אך כפי שכל אחד שמגיע לסיטואציה הזו, גם נתניהו חייב להוכיח את חפותו, בבית המשפט ולא בכלי התקשורת. בינתיים מי שמכריע בסוגיות משפטיות אלו בתי המשפט, זו התפישה הרווחת שעלתה שוב לדיון ציבורי. התפישה הרווחת שעלתה שוב על שולחן הדיונים הציבורי היא האם יש לנו שופטים הגונים שיחלצו את נתניהו ואת דרעי מהפלונטר. אז כרגע אין, כי שופטי בית המשפט העליון שרבים מהם מונו על-ידי הימין חושבים שאריה דרעי לא צריך להיות שר. אבל בימין ממשיכים ללחוץ בעיקר הקבוצה של יריב לווין ושמחה רוטמן שצריך לשנות את שיטת מינוי השופטים, כשהחלום שפוליטיקאים יעשו את הדבר, כי הם שליחי הציבור האמיתיים. אז בואו ונניח שרק חברי קואליציה בת 64 חברים וחברות תבחר את השופטים. מבלי להיכנס לסוגיית הפרדת הרשויות, אני שואל האם שופטים בדמותם של חברי הכנסת כמו עורכי הדין, יריב לוין בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, איתמר בן-גביר וטלי גוטליב יקבלו החלטות אחרות, הם יעבדו בצורה אחרת את הראיות? את העובדות? שאלה שהייתי מציג לפני כל אחד ואחת מהם. שאלה נוספת היא מה תעשו כשתהיה קואליציה בת 64 חברי כנסת והשופטים יהיו חברי הכנסת עורכי הדין כמו אפרת רייטן, גלעד קריב, גדעון סער ואורית פרקש הכהן? בקיצור נזכר במשפט של הלל הזקן, מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.