הימין בהנהגת ביבי קיוו והתפללו לנצח בבחירות כדי להקים "ממשלת ימין מלא מלא". למרבה הצער של רבים וטובים תפילתם של חורשי הרעות נענתה. גאים ושיכורי ניצחון ניגשו לממש את החלום. בתחילה הייתה התחושה כי בטרם יחלוף שבוע כבר תהיה בידיו של רב האומן ממשלת חלומות אותה רקם עם אריה דרעי, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ. אך מה רבה וגדולה הייתה האכזבה, חלפו שבועיים ועוד שבוע, כבר נסגר חודש ואחריו אורכה-הנשיא וממשלה איין. מומחי האוב והעוסקים בנבואות הזדרזו לבשר שזו תהיה "ממשלת כשלים" שלא תוציא את שנתה.
שותפי הקואליציה ובמיוחד חברי הליכוד חייבים לשאול עצמן הכיצד זה שהקים ועמד בראש חמש ממשלות כשל הפעם כישלון חרוץ בהקמת ממשלת החלומות "ימין על מלא"? הן ניתן היה לצפות שרב האמן שצבר ניסיון בהקמת קואליציות וניהול ממשלות, יצליח להעמיד במהרה ממשלה אשר תתפקד בהרמוניה ותוכיח "לממשלת הכשלים" הקודמת כיצד פועלת ממשלה מגובשת ויעילה. כיצד לאחר עבודת מטה מקצועית שיגבשו השרים, הם יכנסו למשרדיהם ויחלו בעבודה סדורה שתיטיב מיד עם אזרחי המדינה כפי שהבטיחו להיות "של כולם".
במקום כל אלו ובלי כל התראה החלו ניחתות מכות וגזירות מכל עבר, כל שר שלף את הרשימות שהכין מראש וללא כל בחינה או התראה התחיל במלאכת היישום. השר יריב לוין לקח על עצמו להיות החלוץ והמנטור לשרים, כיצד לנהל את מלאכת היישום בכל הנוגע לקצב, לעומק ולעוצמת השינויים. לשיטתו הצלחת יישום המדיניות והתוכניות מחייבת לאטום אוזניים ולב, להיות נחרצים וממוקדים במשימה ולא לשעות לכל מחאה וזעקה שתעלה מהציבור.
ביבי, אדריכל המהפכה, יושב בצד, משפשף ידיים, רואה את מלאכת ההרס את השסע ההולך ומעמיק בחברה כתוצאה מהשתוללות השרים ובכל זאת אומר לעצמו ימשיכו ו"ישחקו הנערים לפנינו". לדידו הרס המשרדים ומוסדות המדינה אינו הכול, יש להשלים את התוהו ובוהו ו"לטפל" בעוד גופים וארגונים שלא סרו למרותו. בניגוד לכישלונו הקולוסאלי בהרכבת הממשלה, הוא מגלה "תושייה" ומקיף עצמו בבעלי תפקידים מיוחדים להשלים המלאכה, כמו:
- את קרעי - לקרוע את תאגיד השידור הציבורי הסורר ולהטיל אימה על שאר ערוצי התקשורת.
- את זוהר - להחשיך את התרבות שצמחה ופרחה עם השנים, ליטול את זוהרה בשל היותה "זרה" לתרבות ולערכי היהדות.
- את עו"ד גוטליב הצווחנית - לתקוף מעל כל במה בבוטות ובשפה גסה את היועמ"שית תחת אצטלה של "המומחית לענייני משפט".
- את בועז ביסמוט - העיתונאי, להצביע על "הפרצות" בתקשורת כדי לכבול את ידי העיתונאים ולהדריכם כללי התנהגות.
- את הגב' דיסטל - לקדמה "יש מאין" לדרגת שר כדי להראות לסביבה, מה יקר וגדולה יש לנאמנים ההולכים כעיוורים אחרי המנהיג.
- את הנסיך יאיר - "המובטל הניצחי" להראות לחרדים שהוא שותף ומבין למצבם, לכן יזכו ממנו לתמיכה ולקיום בכבוד.
בשל ריצת האמוק וגישת הנקם שהדריכה והניעה את ביבי ואת שריו, תוך זמן קצר נקלעה החברה והמדינה למציאות של תוהו ובוהו. שר מפרסם הוראה, ומיד יוצאת הוראה סותרת או הודעת ביטול. שר אחר מוציא הנחייה ומשרד ראש הממשלה מבטלה. המשרדים משותקים היות שעיקר הפעילות של הממשלה והשרים סובבת סביב עצמם וסביב מאבקי הכוח בין סיעות הקואליציה. לנוכח כישלון "המוטציה הייחודית" שיצר, ראש הממשלה נותר בודד וחסר אונים כשלצידו לא נמצא עוזרו ויועצו הנאמן אריה דרעי.
גם אם כלפי חוץ ביבי מפגין ביטחון ושלוות נפש, הרי שמבחינתו השמש דעכה והעלטה השתלטה על ממשלתו ומסכנת את עתידו. הוא יודע כי התנופה המאפיינת את המחאה הציבורית, העיצומים וההפגנות ההולכות וטופחות ומתפשטות לכל עבר, עוצמת הרוח והנחישות המפעמים בלב המפגינים עשויים להחריף את הוויכוח וההתבצרות של הצדדים בעמדותיהם. הדבר יעצים את תחושת השיתוק והקיפאון של המשק ואין איש שיודע לאן ולמה זה מוביל. בכל מקרה ניתן לקבוע במידה רבה של ודאות כי המהפכה שזמם הוא וממשלתו הפכה לשיתוק וסופה להתהפך עליהם ולזרז את קיצם.
