באחד הערבים בראשית החודש חזרנו נכדתי אלינור ואני מסימפוזיון באוניברסיטת תל אביב בנושא: "האם השמועות על מותה של הטלוויזיה מוגזמות"? - נושא מרתק לעצמו. אלא שלא על כך היה הוויכוח בין אלינור לבין הנהג שהחזיר אותנו הביתה ומצד נכדתי בטונים די גבוהים ובהתרגשות. הנושא היה "משילות". הנהג טען - כי ממשלה מוקמת כדי למשול. חד וחלק. כל הדקויות שנכדתי ניסתה לשלב בדו שיח לא היו נהירות לנהג. הרי ממשלה נבחרת כדי למשול - לא?
ואם אני מנסה לרדת לעומק העניין, עומק די שטוח, אני די מבין אותו. האם למשל נהג המונית יהיה מוכן למסור את ההגה למישהו אחר בעודו מסיע לקוחות? המונית היא על שמו. היא שלו. ככה עובדת התעמולה. אם לכך תוסיפו עוד מילים ומונחים חדים כמו "אויב", "ביטחון פנים", "מדינה יהודית", מסורת יהודית" ואולי עוד מונח קליט, תקבלו את הממסד הקיים שנבחר בבחירת דמוקרטיות. הענין הוא פשוט בתכלית. אשר לוויכוח, אילו נתקלנו בנהג כזה שמוכן להסביר את עצמו, היינו מקבלים דיאלוג מסוג כזה:
הנהג: היו בחירות?
אלינור: היו.
הנהג: הכנסת הנבחרת בחרה בממשלה?
אלינור: בחרה.
הנהג: יש שר לביטחון פנים?
אלינור: יש
הנהג: הוא צריך לדאוג לסדר ולביטחון התושבים?
אלינור: כן
הנהג: יש שר המשפטים?
אלינור: יש
הנהג: אז הוא אחראי על המערכת המשפטית?
אלינור: הוא אחראי.
הנהג: יש ראש הממשלה שממונה על הממשלה?
אלינור: יש
הנהג: אז מדוע באים בטענות, אם כל אחד מאלה רוצה למלא את תקפקידו על הצד הטוב ביותר. מעליהם יש ראש ממשלה שהוא אחלה גבר.
הנה קבלתם את התמונה כיצד אובדת דמוקרטיה. מסרים של תנועות קיצוניות הן קומפטים, פשוטים, תפיסים, חדים וחלקים. הם באים מצד תועמלנים מתוחכמים אל ציבור לא מתוחכם. הסברת תהליכים דמוקרטיים היא מערכת דקויות ששיייכת לטונים הרמוניים מעודנים ולקשת של תת-דעות,והסברים ומונחים משפטיים. לכן קל להסביר לעמך, או לחלק ממנו, מהו שלטון, וקשה להסביר לו מה הם גבולות השלטון ומהי החלוקה בין הרשויות. הוא לא אוהב בלבולים.
האופוזיציה כשלה בהסברה גם כאשר שלטה
"הסברה" כפי שאני מציין לא פעם היא מונח "תוצרת כחול לבן". אין חיה כזאת בשם הזה בשום מקום בעולם. היא נוצרה אצלנו כשהמדינה הייתה צעירה וצריך היה להסביר לציבור, שהדמוקרטיה לא הייתה שורשית אצלו, אי-אלה דברים לא נהירים או דברים שנהירים למפלגת השלטון ולשותפיה. שרי ההסברה היו שרים חזקים בשלטון כמו שמעון פרס וישראל גלילי. אלוף (מיל) אהרון יריב נתמנה כשר בממשלה בתקופת מלחמת יום הכיפורים בעקבות המפלות שנחתו על המדינה ועל ממשלת גולדה מאיר הסמכותית.
מעבר לזה, בדרך כלל, יש משרדים למידע ולתעמולה, האחרונה בעיקר במדינות טוטליטריות ששם אמצעי התקשורת אף הם בידי הממשלה, בפועל, ולא בעקיפין כמו במדינות אחרות. אצלנו הם לא בידי הממשלה במישרין אלא בידיי טייקונים בשרות הממשלה אשר מממנים את הערוצים המסחריים. ישנו התאגיד הציבורי שאותו שר התקשורת החדש בהשראת אדמו"רו, בנימין נתניהו, רוצה לחסל.
דומני שכבר הזכרתי את הסיפור לאחר שהתמניתי לדובר "רשות השידור וממונה על קשרי ציבור". בדברי, בהופעה הראשונה בפני הוועד המנהל של הרשות, ביקשתי לעשות רושם. פתחתי ואמרתי כי במקורות שלנו ה"דובר" הראשון היה אהרון, אחיו של משה. זאת מפני שמשה היה "כבד פה". אם לא תגמגמו לא יהיה צורך בדובר שיסביר אתכם, וזה המצב הטוב ביותר. אמרתי להם. אך לא זה אופי ההסברה שביבי מכוון אליה.
כדרכו ביבי מרסק נושאים, או מאחה אותם, כדי לשלוט בהם. בדיוק כמו שריסוק נושאים בעשרות ערוצי תקשורת הוא לתועלתו. פעם קראו לזה "הפרד ומשול". העיקרון הוא אותו עיקרון רק האמצעים מגוונים ומתוחכמים הרבה יותר. להלכה, משרד החוץ הוא העוסק בהסברת חוץ, למשרד הביטחון יש מערכת מידע משלו, כמו למשרד התיירות. לשכת העיתונות הממשלתית, שבעיקר משרתת את עיתונאי החוץ, הייתה בשליטה של משרד ראש הממשלה. לכן במצבים רגילים נושא ההסברה היה לא רק מורכב אלא נתון למאבק ביורוקרטי מתמיד בין הזרועות השונים של השלטון. לא כך בעידן נתניהו. יש שר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שהיה שגריר ישראל בארה"ב ואיש אמונו של ביבי, שבפועל הוא שר החוץ, ויש שר חוץ מפוצל לשתי חצאי קדנציות, ואת מדיניות החוץ קובע ביבי. ויש משרד הסברה ועוד כהנה וכהנה, וכל המרבה בכובעים אלה הריהו משובח אבל הכובע של הקוסם הוא הקובע. זה ביבי.
הוא מושך בחוטים ולא השר-תים שלו. הוא גם מושך בחוטי ענפי המדיה, בכולם אולי למעט בתאגיד הציבורי. באותו סימפוזיון בנושא "השמועות על מותה של הטלוויזיה" אמרתי ב"סוף פסוק" כי הטלוויזיה מזכירה לי לי בין היתר תיאטרון בובות - puppet show אלא שלא היא מושכת בחוטים אלא נמשכת בהם על-ידי דמויות כמו בן-גביר ה-puppetier. איתמר בן-גביר הוא תלמידו הנאמן של ביבי והוא, מה שחשוב, "עובר את המסך". וכול אימת שמוזכר "הר-הבית", גם אם רה"מ ומלך ירדן מסכמים על סטאטוס קוו, פונים לבן-גביר. בן-גביר הוא רייטינג.
הסברה תוקפת והסברה מתגוננת
באותו מפגש עם הוועד המנהל של רשות השידור מה שאמרתי בעצם הוא שאם צריך להסביר איזו מציאות שלא ברורה לציבור או ברורה בצורה שלילית - זה כמו הביטוי ביידיש "גוּט שפעֶהט" - מאוחר מדי. אילו יאיר לפיד שמצוי היטב בנבכי ה"הסברה" היה במערכת הבחירות מציג לציבור מה פרושן האולטימטיבי של הרפורמות שהממשלה הלאומנית-קלריקאלית מכינה לנו באופן שהוא יראה בו משום שיבוש רציני באורח החיים שלו, אפשר והמצב היה שונה.
בהקשר זה אהבתי שני ביטויים שהסופר דוד גורסמן שילב בדבריו בפני המוניי המפגינים במוצ"ש האחרון. "אנו רואים בית בוער" ו"אני מסרב להיות גולה בארצי". לשניהם ביחד קונוקציה חזקה לפולקלור של הגלות. לי זה מזכיר את השיר הידוע "עֶס ברעֶנט יידן עֶס ברעֶנט אונדזער שטעטל ברענט"" - יהודים העיירה שלנו בוערת.
וחזרה לתעמולה. זאת יעילה בצד נושאים כמו "ביטחון"", מדינה יהודית", "אויב בשער" וכיו"ב והיא תמיד מלווה בהפחדה. מסיבה זאת גם המחנה הדמוקרטי יואיל בטובו ויוציא מארגז הכלים האנטי דמוקרטי כמה כלי זין מן הסוג הזה. בחרתי כמה פריטים כאלה מן הסל של הפחדות שאולי בסופו של יום אינן כל כך מופרכות. ראשית חכמה הוא למלא אחר העצה של "משלי": "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו"... והנה כותרות לכמה מרשמים כאלה.
באין שופטי צדק בישראל - הביטחון האישי שהממסד מרבה לנפנף בו, יהיה בסכנה. מי שממונה על הביטחון האישי, השוטרים בהוראות שלו יעשו ככול העולם על רוחם. ישדדו אותך ולא יהיה מי שיגן עליך, ילבישו עליך האשמת שווא ולא היה בפני מי להתלונן, יאנסו ויעשו מעשים מגונים ואין מושיע. לא תוכל ללכת בשבת למשחקי כדורגל, לא יהיו משחקים. לא תוכל לנסוע בשבת לחוף הים, יפרידו בין גברים לנשים בתחבורה ציבורית, יפרידו בין המינים בשפת הים בימי חול, יאסרו על שביתות, על הפגנות, וכל ביטוי שיהיה לצנינים בעיניי השלטון. במקום גנון יפתחו "חדר", עם רבי. למי שלא מאמין יקרא את המשנה הסדורה שיש לח"כ אבי מעוז מ"עוצמה יהודית".
אין ספק שיבואו הכחשות נמרצות, גם מצד הפוליטרוקים החרדלים, אבל הכחשות הן הסברה מתגוננת והסברה מתגוננת היא נפל. הכותרות הראשיות הן של הסברה תוקפת והסברה מתגוננת מקומה בכותרות קטנות בעמודים האחוריים. הראשיים עסוקים כבר בהסברה תוקפת אחרת. תסבירו בכוח - ובעיקר - תפחידו. זאת השפה שמבינים הבריונים הלאומניים הגזעניים ובה הם מפטמים את הציבור.
