כאשר התמנה ג'ון רוברטס לנשיא בית המשפט העליון של ארה"ב, בשנת 2005, עזבה רעייתו, ג'יין סליבאן-רוברטס, את עבודתה כשותפה במשרד עורכי דין כדי למנוע ניגודי עניינים. היא עברה לתחום השמת עורכי דין בכירים, אך כעת טוען עמית לשעבר שלה, שגם שם התעורר חשש לניגודי עניינים – מדווח ניו-יורק טיימס. קנדל פרייס, עורך דין מבוסטון, העביר מסמכים למשרד המשפטים ולקונגרס ודורש חקירה. לטענתו, סליבאן-רוברטס קיבלה מיליוני דולרים תמורת גיוס עורכי דין למשרדים שאנשיהם מופיעים בפני בית המשפט העליון [אשר תמיד יושב בהרכב של כל תשעת חבריו בראשות הנשיא]. בתלונתו אומר פרייס, כי מן הראוי ששופטי העליון יחשפו את עסקיהם של בני/בנות זוגם, כדי שהצדדים והציבור יידעו האם הללו מקבלים מאות אלפי דולרים ממשרדי עורכי דין. דוברת בית המשפט העליון אמרה בתגובה, כי כל שופטיו מחויבים למגבלות אתיות ומצייתים לכללי הגילוי הכספי. בני הזוג רוברטס בדקו גם את כללי ההתנהגות לשופטים פדרליים, ובהם חוות דעת משנת 2009 ולפיה שופט אינו רשאי לפסול את עצמו רק משום שבן/בת זוגו עובדים בחברת השמה הקשורה למשרדי עורכי דין המופיעים בפני אותו בית משפט. בעבר אמרה סליבאן-רוברטס, כי היא בוחנת כל מקרה לגופו ונמנעת מעיסוק בכל עניין הקשור לעבודתו של בעלה ולעורכי דין המנהלים תיקים פעילים בפני בית המשפט העליון. יו"ר ועדת המשפטים של הסנאט, ריצ'רד דרבין הדמוקרט, סירב לומר כיצד תטפל הוועדה בפנייתו של פרייס. לדבריו, מדובר ב"עניינים מטרידים המדגימים שוב את הצורך ברפורמות אתיות כדי להתחיל ולשקם את האמון בבית המשפט העליון" [בו יש כיום רוב של שישה מול שלושה לשופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים, כולל רוברטס]. סקרים מלמדים שהאמון בבית המשפט נמצא בשפל חסר תקדים, והדמוקרטים בקונגרס קוראים ליותר שקיפות, כולל בענייני כספים ופסלות. משרד המשפטים סירב להגיב. פרייס וסליבאן-רוברטס עבדו בחברה הבינלאומית מייג'ור-לינדסי-אפריקה; פרייס פוטר ב-2013, תבע את החברה ואת סליבאן-רוברטס והפסיד. ההליך המשפטי הניב את המסמכים המהווים את הבסיס לתלונתו, כולל העמלות שקיבלה סליבאן-רוברטס בשנים 2014-2007. הטיימס מציין, כי שותפים במשרדי עורכי דין מובילים בוושינגטון משתכרים מעל מיליון דולר בשנה, עד לשיא של 7 מיליון דולר; חברות השמה מקבלות נתח משמעותי, המגיע עד לרבע משכרו של עורך הדין בשנתו הראשונה במשרד. על-פי הנתונים, סליבאן-רוברטס קיבלה מאות אלפי דולרים על השמות, כולל 690,000 דולר בשנת 2012 על עורך דין יחיד. פרייס טוען, שהיא גייסה את קן סלזאר, שהיה שר הפנים בממשל אובמה, למשרד הבינלאומי וילמר-היילר שהופיע 125 פעמים בבית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון, שבגדול מפקחים על עצמם, חייבים לפרסם דוח כספי שנתי הכולל את הכנסות בני/בנות זוגם. רוברטס – אשר מעולם לא פסל את עצמו בשל קשריה של רעייתו – ציין את מקומות עבודתה, אך לא את שמות הלקוחות ואת התשלומים שקיבלה בגינם, אלא כתב "ייעוץ באיתור עורכי דין – משכורת". פרייס טוען שזהו תיאור מטעה, שכן מדובר בעמלות משתנות ולא במשכורת קבועה. לתלונה מצורפת חוות דעת אתית של פרופ' בנט גרשמן מאוניברסיטת פייס, ולפיה ייתכן שסליבאן-רוברטס השתמשה ב"יוקרתה של המשרה השיפוטית" כדי להעלות את הכנסותיהם המשותפות של בני הזוג. אפשרות זו, לצד העדר גילוי מספק מצידו של רוברטס על ניגודי עניינים אפשריים, "מאיים על אמון הציבור במערכת המשפט הפדרלית ובבית המשפט העליון", טוען גרשמן. לעומתו טוענת פרופ' אמנדה פרוסט מאוניברסיטת וירג'יניה, מומחית לאתיקה, כי רוברטס עמד בחובות הגילוי. לדבריה, בני/בנות הזוג זכאים לקריירות משלהם ורוברטס אינו צריך לפסול את עצמו בשל טיב עבודתה של רעייתו. "קשה לדמיין כיצד זה יכול להשפיע על הכרעותיו", אומרת פרוסט.