X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עו"ד יצחק בורובסקי במשרדו [צילום: יגאל יששכרוב]
אסירת אושוויץ 31119
כיצד מדינת ישראל פגעה ונישלה את זכויות הקניין של שורדי מחנות ההשמדה והפקירה אותם ואת הדור השני לאורך שנים בטיפול רשלני, בחוסר ידע בסיסי ובחוסר רגישות אנושית כשכל שורדי מחנות ההשמדה לא פוצו על מחלתם העיקרית שהיא פוסט-טראומה חמורה

עו"ד יצחק בורובסקי נחשב בעיני אנשים כ"ילד הרע" של המדינה. בספרו "אסירת אושויץ 31119", שיצא עתה לאור באמזון בשפה האנגלית ומופץ בחו"ל הוא חושף, בנוסף לקורותיה של אמו בשואה, ובאופן משפטי, על בסיס אסמכתאות, את השערורייה הלאומית הגדולה ביותר שביצעה מדינת ישראל כלפי שורדי מחנות ההשמדה.
כיצד מדינת ישראל פגעה ונישלה את זכויות הקניין של שורדי מחנות ההשמדה והפקירה אותם ואת הדור השני לאורך שנים בטיפול רשלני, בחוסר ידע בסיסי ובחוסר רגישות אנושית כשכל שורדי מחנות ההשמדה לא פוצו על מחלתם העיקרית שהיא פוסט-טראומה חמורה, ואף ילדיהם לוקים בה בירושה כמוכח במחקרים בינלאומיים בעשרים השנה האחרונות בתחום הפסיכיאטריה.
בימים אלה, הוא נתבקש לסייע בייצוג משפטי, לגוף ציבורי גדול השם לפניו מטרה להעלאת קצבאות הזקנה של אזרחים רבים, שהמדינה השתלטה על חסכונותיהם בביטוח הלאומי. "קצבת אזרח ותיק היא דוגמה בולטת לשחיתות השלטון וסיאובו", אומר בורובסקי ומוסיף: "קצבאות הזקנה, כמו גם קצבאות הנכים, הינן נושא משפטי טהור, שיש לטפל בו בבית המשפט הגבוה לצדק בצורה נכונה עם עילות מבוססות".
יצחק בורובסקי הינו עו"ד ותיק מזה 46 שנים. במשך עשר שנים שימש בתפקיד סגן בכיר לפרקליט מחוז תל אביב בנושאים אזרחיים ומיסוי וכלכלה וב-36 השנים הבאות נלחם ומייצג עד היום אנשים בבתי משפט.

המשפחה השורשית
הסב יצחק תנחום נוסע ב-1924 לארה"ב כדי למצוא שם את אחיו הצעיר ממנו צבי, שברח לארה"ב כדי לחמוק מגיוס לצבא הרוסי
▪  ▪  ▪

יצחק בורובסקי, בן לשורדי שואה, נולד ב-1948 בתל אביב, להוריו חנן בורובסקי שנולד ב-1911 ןלבלומה לבית פלסקובסקי, שנולדה ב-1925. 14 שנים הפרידו ביניהם. ההורים נולדו באותה עיירה: סופוצקין, הנמצאת 17 ק"מ מצפון מערב לעיר גרודנו, שהייתה בזמנו שייכת לפולין על גבולות ליטא ורוסיה הלבנה.
האב חנן, עבד מגיל 14 עם אביו יצחק תנחום (סבו של יצחק בורובסקי) שבבעלותו היה בית מלאכה ומסגריה לתיקון מכונות חקלאיות. הסב שירת בצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפן במנצוריה בשנת 1904.
הסב יצחק תנחום נוסע ב-1924 לארה"ב כדי למצוא שם את אחיו הצעיר ממנו צבי, שברח לארה"ב כדי לחמוק מגיוס לצבא הרוסי. מטרת הנסיעה לפגוש באח ולבקש ממנו עזרה בחילוץ כל המשפחה שהייתה בסופוצקין לארה"ב.
האח הצעיר הקים בארה"ב מפעל גדול לציוד תעשייתי בעיר הלנה במדינת מונטנה.
כשהסב חזר לפולין, חלה מאוד ונפטר בגיל 41. מאז מותו, כל פרנסת המשפחה נפלה על כתפיו של האב חנן, שהיה אז בן 14 וחצי. הוא המשיך לנהל את בית המלאכה של אביו, שירת בבית ספר לקצינים בצבא הפולני, נישא, נולדה לו בת והוא נקלע עם אשתו, בתו וכל משפחתו לתוך השואה.

האב מצטיין כצלף במכונת יריה
[צילום: אלבום משפחתי]

בתמונה
תמונת ההורים משנת 1947 בגרמניה לפני עלותם לפלשתינה ארץ ישראל.

האם רצתה לנסוע למשפחתה בארה"ב, ובין בני הזוג התנהל ויכוח לגבי היעד
▪  ▪  ▪

בשל ההתקפה של גרמניה על פולין, ב-1 בספטמבר 1939 גויס למילואים בבית הספר לקצינים של הצבא הפולני ששכן בעיירה זמברוב (עיירת מוצאו של הרב הראשי שלמה גורן ז"ל). בצבא, הצטיין כצלף במכונת ירייה, הפוגע במקצוענות במטרה.
לחנן ובלומה בורובסקי נולדו בישראל שני בנים: הבכור יצחק, שנקרא על שם סבו יצחק תנחום ואחיו הצעיר עמנואל-דיויד, מתמטיקאי במקצועו ומהנדס תוכנה בכיר. לפני מספר שנים נבחר כמורה למתמטיקה הטוב ביותר באזור סן פרנציסקו צפונה. בשירותו הצבאי בישראל, שירת בחיל התותחנים ובכישוריו המתמטיים כיוון את תותחי צה"ל לרמת דיוק יוצאת דופן. בעת מלחמת ההתשה הוא כיוון ממרומי מעבר המיתלה בסיני את הכיסוי הארטילרי לסיורי צה"ל בגיזרת התעלה.
ההורים הגיעו לארץ בחודש מאי 1947 באונייה הצרפתית פרובידנס, שיצאה מנמל מרסיי והגיעה לנמל חיפה כשרוב הנוסעים עליה היו שורדי מחנות ההשמדה, אך מזלם היה שקיבלו אשרות כניסה מהמנדט הבריטי להיכנס לארץ.
לחנן האב הייתה אחות שהגיעה לארץ ב-1925. היא השתקעה בעכו ולאחר מכן עברה עם משפחתה לתל אביב והיחסים ביניהם היו הדוקים ביותר. המשפחות נפגשו מדי מוצאי שבת כל השנים.
"כשהוריי נפגשו בגרמניה, לאחר המלחמה, מספר בורובסקי, "כל משפחתה של אימי שנותרה בחיים, היו דודים ובני דודים שהיגרו לפני עליית הנאצים לארה"ב. אימי איבדה בשואה את אביה, את אמה, את שני אחיה ונותרה לבדה". על אדמת גרמניה, הוריו של יצחק הפכו לזוג. האם רצתה לנסוע למשפחתה בארה"ב, ובין בני הזוג התנהל ויכוח לגבי היעד. האב עמד על שלו, שהוא נוסע רק לפלשתינה ארץ ישראל.

על אופי חזק וגיבוש עמדה
"כך לא מנהלים מדינה", נוהג היה אבא לומר ב-1966 כשלוי אשכול היה ראש ממשלה
▪  ▪  ▪

יצחק למד בבית הספר היסודי גרץ ובבית הספר התיכון עירוני ד' ואת לימודי המשפטים סיים באוניברסיטת תל אביב. בנוסף בפרקליטות עבר השתלמויות רבות. "כשמלאו לי 16 וחצי שנה, הזמינה אותי משפחתה של אימי לארה"ב. אבי יעץ לי לעשות כל מאמץ להישאר שם, שכן לדבריו, מדינת ישראל מנוהלת לא נכון כמדינה ועתידה לקרוס בשל ניהולה הפנימי.
"כך לא מנהלים מדינה", נוהג היה אבא לומר ב-1966 כשלוי אשכול היה ראש ממשלה. אבי, שהיה לדעתי חכם, שראה את הנולד, לימד אותי דברים רבים, אך הדבר העיקרי שלמדתי ממנו מקורו בפתגם שנהג לחזור עליו ומקורו גרמני: "הו' אלוהים יקירי, כמה גדול הוא גן החיות שלך" (הכוונה לבני אדם).
פתגם זה הוכח כנכון ומדויק במגעיי הרבים עם בני אדם במצבים שונים לאורך השנים, כתוצאה מעבודתי ועל עד כמה מדויק הפתגם אני יכול לכתוב ספרים. למדתי מאבי לכבד אנשים, במיוחד זקנים וילדים והעיקר, הוא אמר, שיהיה לך אופי חזק ואם גיבשת עמדה כלשהי אל תתפשר עליה".

הגילוי לאחר מותו של האב
[צילום: אלבום משפחתי]

בתמונה
יצחק וצופיה ביום נישואיהם באוקטובר 1974 עם ההורים והאח עמנואל.

רק לאחר מותו של האב "אימא סיפרה לנו לראשונה, שהייתה לו אישה וילדה, שנרצחו על-ידי הנאצים"
▪  ▪  ▪

ב-1967 יצחק התגייס לצה"ל, שירת בחי"ר ואחר כך ביחידת שירותים בשלישות ברמת גן. במילואים - שימש חלק מהזמן כתובע צבאי והופיע רבות בבתי משפט צבאיים באינתיפאדה הראשונה בעזה, שכם וג'נין.
ב-1974 נישא לצופיה, בעלת תואר שני בהוראה כללית ופדגוגיה, שהייתה סגנית מנהלת תיכון אילון בחולון ולזוג שני ילדים: פרופ' אבינועם בורובסקי, בן 47 מדען ומרצה בפקולטה להנדסה תעשיה וניהול והתמחות בגורמי אנוש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחני בת 44, שפית מומחית ועל סף קבלת תעודת הוראה באנגלית לתלמידי תיכון. במסגרת מקצועה כשפית, פיתחה שיטת לימוד באמצעות בישול לילדים עם הפרעות קשב. יצחק סב לארבעה נכדים, שתי בנות ושני בנים.
ב-1978, בערב ראש השנה, נפטר אביו והוא בן 67. "רק לאחר מותו של האב", מספר לי היום עו"ד בורובסקי, "אימא סיפרה לנו לראשונה, שהייתה לו אישה וילדה, שנרצחו על-ידי הנאצים, בחפירות קלבסין במבואות הדרומיים של העיר גרודנו. בנוסף, גם נספו בשואה אחיותיו, אחיו ואמו. אחיו הצעיר שמריהו בורובסקי, הי"ד, היה מוסמך לרבנות מישיבת וולוזין. באותה הזדמנות סיפרה לנו על קורותיה היא בשואה".
"בגישתי, עו"ד צריך לנהוג בלקוח שלו כמו רופא. אם בא אליו אדם עם מחלה משפטית - חייב לטפל בו ביסודיות, בנאמנות ובמקצועיות כמיטב יכולתו. יש לצערי עורכי דין שרואים את הלקוח שלהם כמטמון כספי".

השערורייה הלאומית הגדולה ביותר
כריכת הספר [צילום: יגאל יששכרוב]

פוסט-טראומה
כל שורדי מחנות ההשמדה שהגיעו לישראל ובגינם גבתה ממשלת ישראל בשנת 1952 פיצויים לעצמה בשווי של שלושה מיליארד מארק ועוד התפתחויות בהמשך - לא פוצו על מחלתם העיקרית שהיא פוסט-טראומה חמורה ביותר על-פי כל אמת מידה פסיכיאטרית בינלאומית.

נושא הפיצוי הפוסט-טראומה לא הועלה על-ידי ממשלות ישראל במיוחד על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממשלותיו לא העלו בדעתם לטפל בנושא קריטי זה להתפתחות עם ישראל וזאת בשל בורות ויהירות
▪  ▪  ▪

"אמא שלי", אומר היום יצחק בורובסקי, "חלתה ב-2006 במחלת האלצהיימר ובשל עובדה זו, החבר שגר איתה, עזב אותה ונאלצתי לעבור דירה מחולון, שם גרתי במשך 30 שנה, ולהתגורר בדירה שכורה בתל אביב בסמיכות לאם, כדי שאוכל להשגיח ולטפל בה ובכל מחסורה. הבנתי, שלא אוכל להחזיקה זמן רב בבית ואאלץ לאשפזה במוסד לתשושי נפש. הרנטה שקיבלה מגרמניה הייתה נמוכה מאוד וידעתי גם, שהמוסד שאליו תיכנס יעלה הון תועפות.
פתחתי במאבקים משפטיים להגדלת הרנטות שלה בגרמניה במאבק עם משרד השילומים בהנובר להעלאת אחוזי הנכות ובמשרד השילומים של אבי בעיר ויסבאדן, לפתרון תקלה רצינית שאירעה. תוך כדי המאבקים הללו בגרמניה ואף בבג"ץ בישראל-חשפה בפניי השערורייה הלאומית הגדולה ביותר שביצעה מדינת ישראל כלפי שורדי מחנות ההשמדה.
הגילויים שהעליתי", מדגיש בורובסקי, "הנתמכים בפסקי דין ובמחקרים שנעשו בישראל ובגרמניה, הביאו אותי למסקנה שכל שורדי מחנות ההשמדה שהגיעו לישראל ובגינם גבתה ממשלת ישראל בשנת 1952 פיצויים לעצמה בשווי של שלושה מיליארד מארק ועוד התפתחויות בהמשך - לא פוצו על מחלתם העיקרית שהיא פוסט-טראומה חמורה ביותר על-פי כל אמת מידה פסיכיאטרית בינלאומית, מן הסיבה, כי מועד ההתיישנות להגשת תביעותיהם של שורדי מחנות ההשמדה בישראל למשרדי השילומים בגרמניה נקבע ל-1969 בעוד שמחלת הפוסט-טראומה הוגדרה לראשונה ב-1980, לאחר מחקרים שבוצעו על כ-160 אלף חיילים אמריקנים שחזרו משדות הקרב בויטנאם".
המחקרים הללו הביאו לחשיפתה והגדרתה של מחלת הפוסט-טראומה בספרות הרפואית הפסיכיאטרית העולמית. ספרות זו, מדגישה במיוחד כי המקרים החמורים ביותר של פוסט-טראומה הם בשורדי מחנות ההשמדה.
בשל פקיעת מועד הגשת התביעות ממשלות ישראל הזניחו את הנושא, לא הכירו אותו, לא הבינו אותו ולא טיפלו בו עוד. יתר על כן, ממשלות ישראל חשבו שהן יוצאות ידי חובתן בהעלאת זיכרון הנרצחים מדי שנה, אך הן שכחו והתעלמו מכך שבתוך העם היושב בישראל קיימים מאות אלפי שורדי מחנות השמדה, חולים בפוסט-טראומה ושילדיהם חולים בפוסט-טראומה משנית אף הם.
הצער הגדול ביותר הוא, שבימי כהונתה של הקנצלר אנגלה מרקל, שכיהנה 16 שנה ברציפות בגרמניה, לא הועלה נושא הפיצוי הפוסט-טראומה על-ידי ממשלות ישראל במיוחד על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממשלותיו לא העלו בדעתם לטפל בנושא קריטי זה להתפתחות עם ישראל וזאת בשל בורות ויהירות.
אילו היו מפצים את 550 אלף שורדי מחנות ההשמדה - מצבם האישי בקבלת פיצויים תמורת הפוסט-טראומה היה מצוין ומצבה הכלכלי של מדינת ישראל היה מעולה. כך היו מונעים מאיתנו את הידיעה "המרעישה" מדי שנה ביום השואה, על מצבם הכלכלי העגום של ניצולי השואה בישראל.

עדויות ומסמכים מהארכיון הנאצי בגרמניה
בחלקו השלישי של הספר מתואר באופן משפטי על בסיס אסמכתאות, איך מדינת ישראל פגעה בזכויות הקניין של שורדי מחנות ההשמדה והפקירה אותם לאורך השנים בטיפול רשלני
▪  ▪  ▪

"מהניסיון שצברתי", מוסיף עוד בורובסקי, "החלטתי להעלות את סיפורה של אימי בשואה בספר לא שגרתי, המבוסס על עדויות ומסמכים אותנטיים שקיבלתי מהארכיון הנאצי בגרמניה. הספר, שיצא לאור באמזון ב-15 בנובמבר 2022 בשפה האנגלית "אסירת אושויץ 31119", (המספר שחקוק על ידה השמאלית ומשולש מתחתיו, המציין יהודייה. משולש הפוך, מציין צועני), הוא בן 212 עמודים עם תמונות.
הספר נכתב בעברית, אבל רציתי קודם להפיצו בעולם ובקהילות היהודיות הגדולות, כדי שידעו מה שהתרחש כאן בישראל. חלקו השני של הספר עוסק במחלת הפוסט-טראומה והסיבות להיווצרותה ולתופעותיה.
בחלקו השלישי של הספר אני מתאר באופן משפטי על בסיס אסמכתאות, איך מדינת ישראל פגעה בזכויות הקניין של שורדי מחנות ההשמדה והפקירה אותם לאורך השנים בטיפול רשלני בחוסר ידע בסיסי ובחוסר רגישות אנושית.
הספר", מציין עוד יצחק בורובסקי, "נכתב במשך שלוש שנים וכדי להיות שלם עם עצמי, נסעתי לרוסיה הלבנה ולפולין והגעתי לכל המקומות שהוריי שהו בהם, לרבות בלוק 25 מחנה הנשים בירקנאו, בקרמטוריונים ובעיירת הולדתם סופוצקין ובגטו גרודנו שהיה מצוי בחצר בית הכנסת.

החפירות במחנה קילבסין
בחפירות טמונות גופות של בני עמנו שמתו במקום ומונחות כחצי מטר מעל לגופות החיילים הרוסים
▪  ▪  ▪

"מדרום לעיר גרודנו מצאתי את מחנה קילבסין, שבו בחפירות שנעשו על-ידי הצבא האדום נטמנו כ-6000 חיילים רוסים שנטבחו. כשנה וחצי לאחר מכן השתמשו הגרמנים במיקום זה לריכוז יהודי העיירות שבאזור, טרם שילוחם להשמדה בבירקנאו. בתוך חפירות אלו טמונות גופות של בני עמנו שמתו במקום ומונחות כחצי מטר מעל לגופות החיילים הרוסים. המקום נקרא סטלג 324 המהווה קבר אחים משותף ליהודים ולחיילים רוסים.
אחרי המלחמה חיפש אבי את אימי כי היא הייתה זו שעזרה לו בטיפול באשתו הראשונה ובילדה בחפירות קילבסין. אימי", מציין בורובסקי, "שהתה כשנה בגטו בעיירה סופוצקין לאחר מכן הועברו יהודי העיירה לקילבסין ומשם לגטו גרודנו ומגטו גרודנו הובלו ברכבת לחנוכת הבית במחנה בירקנאו ב-18 בינואר 1943.

ניסיון לאונס מצד החייל הגרמני
[צילום: אלבום משפחתי]

בתמונה
נשען על קיר ביתן 25 של קומנדו נשים 105 במחנה בירקנאו בו שהתה אמו במשך שנתיים

חייל גרמני נטפל לאמי וניסה לאנוס אותה, היא נלחמה בו בשארית כוחותיה. למזלה חברותיה היו עדות למעשה, החייל הגרמני הבין שהסתבך וכנקמה ירה באימי בבטן בכדור דום דום
▪  ▪  ▪

"ב-18 בינואר 1945 הוציאו אותם בצעדות המוות על-מנת להמיתם בתוככי גרמניה. אימי שהתה בשלוש מחנות: רוונסברוק, מלכוב, ליד שדה התעופה של ברלין ולאחר מכן במחנה טאוכה, ליד העיר דרזדן. כשהובלה עם חברותיה על-ידי שומר גרמני, החלו להתפוצץ סביבם פגזי ארטילריה רוסית. השומר הגרמני ברח והן מצאו עצמן חופשיות ובודדות.
בעיירת ריסה, הידועה בייצור הפורצלן, מצאו בית נטוש של גרמנים והתמקמו בו. באחד הימים, לכשחזרה לבית בו שהתה עם חברותיה, חייל גרמני נטפל לאמי וניסה לאנוס אותה. היא נלחמה בו בשארית כוחותיה. למזלה חברותיה היו עדות למעשה. החייל הגרמני הבין שהסתבך וכנקמה ירה באימי בבטן בכדור דום דום. פטרול של הצבא הרוסי, שעבר במקום הוזעק על-ידי חברותיה. החיילים הרוסים עקרו דלת, קשרו את אימי לדלת כאלונקה והובילו אותה, כשהיא שותתת דם, לבית חולים שדה של צבא גרמניה בעיירה אושץ על גדות האלבה.
רופא בית החולים הצבאי הגרמני סירב לנתח אותה, אך למזלה שני קצינים רוסים הצמידו אקדחים לרקותיו של הרופא והודיעו לו שאם לא ינתח אותה הוא ייהרג במקום. האם עברה ניתוח בו נכרתו 80 סנטימטר מהמעי הדק. כעבור שבועיים התגלה אצלה זיהום ונאלצה לעבור ניתוח נוסף בבית החולים הצבאי של הוורמכט. האם החלימה ואבי שהיה בעיר ברמן מצא אותה ולאחר מספר ימים החליטו לגור ביחד בעיר הנובר במדינת סכסוניה תחתית שם חיו כשנתיים עד שהגיעו לישראל".

שרידותו של האב
הוא איבד את הראיה באחת מעיניו כתוצאה מחדירת להב של פגיון, שהיה צמוד לרובה של חייל גרמני, שהכה יהודי, שננעץ בעינו
▪  ▪  ▪

"אבי היה אמן במתכות. קציני האס.אסץ, שראשם היה נתון לביזה, צירפו אותו אליהם, שיתקן להם כל מיני מכונות וחלקיהן שמצאו. בשל מעמדו זה, זכה בניגוד לאחרים ליחס טוב יותר ולפינוקים (נקניק, סיגריות). תקופה זו הסתיימה. הוא הובא לאושויץ וכעבור 10 ימים הוצב, במחצבות למפעלי מלט פורטלנד שנקראו גולשאו ליד העיר קטוביץ בשלזיה עילית, כאחראי על הציוד התעשייתי של המחצבות.
בתפקיד זה שימש כשנתיים. עם התקדמות הצבא הרוסי, הועבר להמבורג והוצב לעבודה במספנות הצוללות בנמל אלטונה שליד המבורג. משם הועבר למחנה ברגן בלזן. כאן הוא איבד את הראיה באחת מעיניו כתוצאה מחדירת להב של פגיון, שהיה צמוד לרובה של חייל גרמני, שהכה יהודי, שננעץ בעינו של אבי. בין היתר, חלה גם בטיפוס, ניצל עם שחרור המחנה על-ידי הצבא הבריטי, בו השתתף חיים הרצוג, טופל במסירות רבה בבית חולים שדה של צבא הוד מלכותה והחלים.
בהגיעו לארץ סודרה לו עבודה בחברת חשמל ברידינג. כעבור שבועיים הוא מונה כאחראי משמרת כבעל מקצוע מעולה. בשל מוסר עבודה ירוד בו נכח - לא יכול היה לסבול את המקום, עזב ועבד כמסגר במספר מקומות עד שרכש עם שותף בית מלאכה למסגרות בדרום תל אביב בו עבד עד מותו בספטמבר 1978. מאז עלייתו ארצה לא יצא יום אחד מחוץ לישראל".

קצבת הזקנה היא דוגמה בולטת לשחיתות השלטון וסיאובו

הקמת ועדת חקירה
עדיין לא עלה בדעתו של איש לקרוא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ממה נבע המחסור בתקציב המדינה, שלשמו הפר השומר הנאמן, הביטוח הלאומי, את חובת הזהירות והעביר ללא רשות לאוצר את חסכונות המפקידים לכיסוי גירעונות, שעד רגע זה לא ידוע ממה נבעו גירעונות אלה בתקציב.

כל חברי הממשלה ואף חברי האופוזיציה מצויים בניגוד אינטרסים מובהק עם הציבור של מיליון וכמאתיים אלף קשישים
▪  ▪  ▪

"בישראל", מציין עו"ד בורובסקי, "הקריסה של מוסדות המדינה ויציבות השלטון, מקורם מצד אחד במערכת משפט שהוזנחה והוחלשה ולא טופלה כיאות ומצד שני בהחדרת תרבות שוחד בהיקפים גדולים, הן בבחירות והן בתפקוד הממשלה והשלטון המקומי.
ללא חוקה וללא הפרדת הדת מהמדינה אין למדינתנו סיכוי להתקיים לאורך זמן. כך למשל, קצבאות הזקנה שמכונות היום קצבת אזרח וותיק היא דוגמה בולטת לשחיתות השלטון וסיאובו. הקצבאות המשולמות לגמלאים, בין שכירים ובין עצמאיים, עברו הלאמה קשה מהחוק שיצר אותן. דמי הביטוח הלאומי המשולמים מדי חודש בחודשו, כוללים מרכיב של תשלום (הפקדה)לקצבת זקנה שהחוק חייב את הביטוח הלאומי להשקיע סכומים אלה שהם צמודים ונושאי ריבית בקופותיו.
למרבה הצער, בשנת 2003 בעת שנתניהו כיהן כשר האוצר, הוא ביטל את ההצמדה והריבית על מרכיב זה והסכומים שאותם אנשים חסכו בקופות המוסד לביטוח לאומי, שהיה נאמן על שמירתם מכוח דין, התמסמסו בערכם. בטוחני שאם ניקח דוגמאות, נמצא שאדם שהפריש במהלך 47 שנה סכום מרכיב קצבתי לזקנה, שהיה אמור להיות 600 אלף שקל בקופות המוסד, ערך כספו היום קטן בשני שליש.
לדעתי, אסור היה לעשות צעד זה, משום שזאת הפרת נאמנות ופגיעה בזכות קניין של כל פרט ופרט. יתר על כן, הוסיפו חטא על פשע ואז חזר נתניהו לשלטון ב-2009. גם הרזרבות המוקטנות של הביטוח הלאומי שהן חסכונות של הקשישים, הועברו לאוצר בהיקף של 400 מיליארד שקל לכיסוי גירעונות בתקציב.
עדיין לא עלה בדעתו של איש לקרוא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ממה נבע המחסור בתקציב המדינה, שלשמו הפר השומר הנאמן, הביטוח הלאומי, את חובת הזהירות והעביר ללא רשות לאוצר את חסכונות המפקידים לכיסוי גירעונות, שעד רגע זה לא ידוע ממה נבעו גירעונות אלה בתקציב.
הנימוק שאין כסף להעלות את קצבת הזקנה אינו נימוק כלל. לדעתי, יש מקורות נוספים שמסוגלים לממן את הצמדת גמלאות הקשישים לערכי כבוד האדם. ערכי כבוד האדם מצויים בטבלאות של האוצר, אגף מס הכנסה ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן מצביעות על גובה דמי מחיה מינימלים לפרט.
הקצבאות לדעתי, חייבות לעמוד על 6,000 שקלים לחודש ומכך הממשלה אינה יכולה להתחמק, משום שחוק כבוד האדם חל עליה. יתר על כן, סכום זה גם מהווה למפקחי מס הכנסה סכום שעליו מטילים מס. לא ייתכן שלצורך מס זהו הסכום המינימלי ולצורך גמלה אינו קיים.
נושא קצבאות הזקנה, כמו גם קצבאות הנכים הינו נושא משפטי טהור שיש לטפל בו בבית המשפט הגבוה לצדק בצורה נכונה עם עילות מבוססות. מאז קום המדינה לא הוקמה כל ועדה של מהנדסי תעשיה וניהול, שבחנה את היקף הזדקקותם של משרדי ופונקציות הממשלה לכוח אדם ולהרכב וגודל השירותים הציבוריים והשירותים בשלטון המקומי. אינני מוציא מכלל אפשרות שאם תוקם ועדה כזו של מומחים, נראה מסקנות מחרידות של בזבוז 40%-50% מהמשאבים שהוצאו לריק לשירות הציבורי הכולל. ברור לי שלא תקום ועדה כזו, משום שמי שהגדיל את שירות המדינה ללא פרופורציה היה לו אינטרס פוליטי...
נושא קצבאות הזקנה יכול להיפתר רק בבג"ץ והמאבק שם יהיה קשה. כל חברי הממשלה ואף חברי האופוזיציה מצויים בניגוד אינטרסים מובהק עם הציבור של מיליון וכמאתיים אלף קשישים.

מעדיפים מלכות על פני דמוקרטיה
צריך להשקיע שעות חינוך רבות במקצועות המכונים אזרחות, מבנה המדינה, תולדות הציונות ומקצועות מדעיים
▪  ▪  ▪

בורובסקי מודאג מרמתם של התלמידים באזורים המרוחקים מתל אביב ובנותיה. "אני סבור", הוא אומר, "שצריך להשקיע שעות חינוך רבות במקצועות המכונים אזרחות, מבנה המדינה, תולדות הציונות ומקצועות מדעיים". לדבריו, עקרון הדמוקרטיה האמיתי אינו מושרש דיו בקרב הנוער ולגבי האוכלוסייה הוותיקה בארץ העניין אינו ניתן לתיקון. "למעלה מ-50% מתושבי המדינה מעדיפים מלכות על דמוקרטיה"... הוא מסכם.

משמאל לימין האם בלומה ז"ל, יצחק עם שני ילדיו אבינועם וחני [צילום: אלבום משפחתי]
משמאל לימין יצחק, אביו חנן ז"ל, אמו בלומה ז"ל, אחיו עמנואל ולמטה אבינועם הבן הבכור, היום פרופסור [צילום: אלבום משפחתי]
תאריך:  06/02/2023   |   עודכן:  06/02/2023
+ממרום הצמרת
15:28 06/02/23  |  יוסי אחימאיר   |   לרשימה המלאה

טו בשבט עצוב להמוני חבריו של צביקה ז"ל. חג שאהב במיוחד - ראש השנה לאילנות ולהתערות האומה בארץ-ישראל. אדמת מודיעין ספוגת הגשמים קלטה אליה למנוחת עולמים איש רב השראה, עתיר הישגים חינוכיים, אשר הותיר לכולנו צוואה בלתי כתובה: שימרו על הבית הלאומי, על האחדות הפנימית

ד"ר צבי צמרת ז"ל [צילום: יותם פרום]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אסירת אושוויץ 31119
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
נשכחים
איציק רייכר  |  6/02/23 13:12
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שואה וגבורה
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים    והפעם - כיכר לחם, אגדתי, קקפוניה, סוכן כאוס, חלול ומאיים    "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג)    הרבה בריאות, נחת, שלווה, שמחה ואושר    "הגרמנים לא חזרו למוטב, הם רק נחים" (בן הכט)    שבת שלום
עידן יוסף
נולד למשפחה פולנית-יהודית, הוא ניצל על-ידי משפחות אוקראיניות ופולניות במהלך מלחמת העולם השנייה    היה חסיד של שימור זיכרון השואה וקידום הפיוס בין העמים    היה פרופסור באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן חבר כנסת, שגריר ישראל בפולין ונשיא מועצת יד ושם
אורנה מרקוס בן-צבי
מדי בוקר, כשאני עושה את דרכי מביתי הקטן ביד אליהו לעבר התחנה המרכזית בתל אביב, אני מתבוננת בנחל האיילון ונזכרת בנהר הפרוט שזרם במלוא הדרו בשוליה של עיירת הולדתי אונגן, בבסרביה    אני נזכרת בעיירת הולדתי הקטנה שהייתה ואיננה עוד
דן מרגלית
ה"מוכרחים" המליץ על ספרה של ד"ר אדית אווה אגר "הבחירה"    אחרי שרעייתי דנה ואני קראנו מצאנו כי המלצתה של אקרשטיין הייתה מדויקת, מוכרחים
איתמר לוין
הקפדה מוחלטת על ערכי יסוד, שמירה על מערכת משפט עצמאית, התערבות של העולם נגד דיכוי והבעת מחאה מיד כאשר השלטון מתחיל לרדוף את מתנגדיו
רשימות נוספות
חוקרת בתצפית  /  שרון מגנזי
זינובייב  /  מנחם רהט
איש המודיעין הבריטי ש"הפך לציוני"  /  אלי אלון
דניאל בגוב האריות  /  דוד חרמץ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il