תזונה דלת פחמימות ותזונה קיטוגנית הן שתי דרכים פופולריות לאכילה שהעיקרון המרכזי שלהן הוא הגבלת צריכת הפחמימות היומית. בהתחשב בכך ששתי הדרכים נשענות על אותו עקרון תזונתי, חשוב וכדאי לדעת מה מייחד כל אחת מהן. נעשה מעט סדר בבלגן, ונכיר את ההבדלים, היתרונות והחסרונות.

מהי תזונה דלת פחמימות?

היא קיימת מאות אם לא אלפי שנים, ומככבת כיום כמגמה נפוצה בתעשיית הבריאות העולמית. תזונה שנחשבת לאורח חיים ולא לדיאטה, המבטיחה לרוב יתרונות בריאותיים רבים, ביניהם ירידה משמעותית במשקל וסיוע במניעת סוכרת מסוג 2. מקובל להגדיל בתזונה הזו את צריכת השומנים הבריאים והלא מעובדים. כמו-כן מומלץ להגביר את צריכת החלבון ומגוון מסוים של ירקות ופירות. זאת, כדי להחליף את הפחמימות כמקור האנרגיה העיקרי של הגוף, בשומן וחלבון. התהליך הזה מייצר לרוב אורך חיים תזונתי שנשען על מזונות פחות מתועשים ולא מעובדים ומעבר לערכים התזונתייים שנלווים לכל ארוחה. זו תזונה שמעניקה תחושת שובע שונה וגדולה בהרבה ממה שאנחנו מכירים בתזונה "רגילה", מה שמוביל עם הזמן לירידה בחשקים למאכלים שונים ו"פחות בריאים". בנוסף, מבחר המזונות וחומרי הגלם הכלולים בתזונה מאפשר יצירת תפריט עשיר יותר הכולל אפילו לחמים, עוגות ועוד, כולם נשענים על חומרים גלם "מותרים" ונמדדים בכמות פחמימות וסוכרים מוגבלת. דוגמאות למזונות המומלצים בתזונה דלת פחמימה: עוף, בשר, דגים, ירקות ירוקים, כרובית, כרוב, ברוקולי, אגוזים ושקדים, שמנים (למשל: קוקוס, זית, אבוקדו, אם.סי.טי, חמאה), פירות יער, ביצים, גבינות שמנות קשות ורכות במידה. בנוסף, יש מגוון ממתיקים מסוים שניתן גם כן לצרוך במידה.

ומה פחות מומלץ בתזונה?

לחם, חיטה ודגנים בכללי, פירות שאינם פירות יער, סוכר בכללי וגם ממתיקים טבעיים (מייפל, סילאן, דבש), קטניות, ירקות שורש, אורז, פסטה ושמנים צמחיים מעובדים (כמו למשל: שמן קנולה, תירס, דקלים, חמניות, מרגרינה). בנוסף, גם חלב ניגר ומוצרי חלב שונים שאינם גבינות רכות או קשות ושמנות, אינם מומלצים משום שיש בהם כמות גבוהה יחסית של סוכר. תזונה דלת פחמימה אולי אינה מתאימה לכולם, אך, היא יכולה בהחלט ובקלות יחסית להיות אפשרות נפלאה לאורח חיים תזונתי מאוזן ומודע, לאנשים שמתמודדים עם אתגר בריאותי כזה או אחר, וגם לאנשים שפשוט רוצים לשמור על אורח חיים בריא.

מה זו תזונה קיטוגנית?

תזונה קטגונית (קיטו), היא דרך אכילה דלת פחמימות ועתירה בשומן. מחקרים רבים מבטיחים ומראים כי לתזונה זו תכונות טיפוליות רבות. יתר על כן, משתמשים בה להתמודדות עם מחלת הסוכרת ולירידה במשקל. התזונה הקיטוגנית, התגלתה והוגדרה למעשה כבר לפני כמאה שנים, על-ידי ד"ר ראסל וידלר, כתזונה טיפולית בחולי אפילפסיה, כשהשומנים והחלבונים מחליפים את הפחמימות שהן בד"כ מקור האנרגיה העיקרי של המוח. אורח החיים הקיטוגני כולל למעשה אכילה דלת פחמימות ועתירה בשומן, כשארוחה קיטוגנית כהלכתה מכילה 65% שומן, 30% חלבון ו-5% פחמימות, ויש הגדרה לכמות הפחמימות היומית המומלצת. תזונה קיטוגנית מאפשרת בעיקר אכילה של בשר, שומן, ביצים ומעט גבינות שמנות, כשהמטרה היא להגיע למצב מטאבולי שנקרא קיטוזיס. במצב זה, הגוף מייצר קיטונים ומשתמש בשומן כמקור דלק עיקרי במקום פחמימות (מצב מטאבולי שבו הגוף שורף מאגרי שומן כדי לייצר לעצמו אנרגיה. וזה במקום להשתמש בגליקוגן - אותם סוכרים שאנחנו שורפים בזמן שאנחנו בתזונה עתירת פחמימות). תזונה זו גורמת לירידה ברמת הסוכר והאינסולין שבדם ולכן, יכולה לתרום לאלו הסובלים מאתגר בריאותי שקשור בסוכר. בנוסף, במרבית המקרים המעבר לתזונה קיטוגנית מסייעת גם לירידה במשקל וישנם גם מחקרים שמראים שהתזונה אף עוזרת לשפר בעיות של קשב וריכוז, מצבי דלקת בגוף ואפילו בעיות זיכרון. לצד כל היתרונות הברורים שבתזונה, מדובר באורח חיים שמגביל יחסית במבחר המזונות המומלצים ולכן, ייתכן שהיא אופציה מאתגרת יותר לטווח ארוך.

סיכום

בעוד ששתי שיטות התזונה מייצגות ונשענות על אותו העקרון, הן מגבילות פחמימות בדרגות שונות. ובעוד שתמהיל המזונות בתזונה דלת פחמימה נרחב ומגוון יותר, אורח החיים הקיטוגני מגביל ומאתגר יותר מבחינת מבחר המזונות הכלולים שבו וההיצמדות ליחס השומן/חלבון/פחמימה שנדרשים בו. ולכן, עבור רוב האוכלוסייה, נראה כי תזונה דלת פחמימה היא ידידותית יותר לטווח הארוך. חשוב לזכור כי ההמלצות כאן אינן מתאימות לכל אחד ואחת ולכן, מומלץ להתייעץ עם רופא.ה או אנשי מקצוע מלווים לפני כל שינוי משמעותי באורח החיים התזונתי, על-מנת לעשות זאת בצורה מפוקחת, מלמדת ומדויקת, ובכדי להפחית את הסיכון לסיבוכים.