טובי הפעילים בתנועות המחאה טענו מראש כי מאמצי נשיא המדינה יצחק הרצוג להביא להידברות לאומית כוללת בסוגיית ההפיכה המשפטית של הממשלה העבריינית הם אשליה עצמית. בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן שטופי תאווה לכוח, להרס מערכת המשפט, אפילו להסדיר לראשי הערים פטור ממעצר בהיותם חשודים בפלילים.
הייתי שותף לחרדתם, ובכל זאת סברתי כי יש לאפשר לנשיא לנסות את כוחו בהורדת גובה הלהבות. אולי אנו טועים? והן הלוואי ואנו טועים. אך התברר, לצער כולנו, שלא טעינו. אין עם מי לדבר. האנשים הרעים האלה מוכנים לשרוף את החברה הישראלית על כלכלתה ומצבה המדיני והמוסרי, ועושים זאת ללא מעצור. ביבי מתמרן כרגיל, ומתעתע כאילו לא הוא מונע הידברות אלא לוין. לניקולו מקיאוולי יש מה ללמוד ממנו.
ובכן הנשיא הרצוג עשה סיבוב. מנסיונו הוא מבין שרק ביבי וכנופייתו מונעים הידברות. אינם מעמידים אפילו פנים שמוכנים להידבר. ההזדמנות ניתנה והנשיא נדחה על-ידי הביביסטים, ולמרות כל השמועות על קשרים כאלה ואחרים בינו לבין בנימין נתניהו נראה לי כי הגיע רגע האמת. אם יושרה מנחה אותו עליו להתייצב בפני האומה כולה ולהכריז בקול רועם כי ביבי מצית אש ומסרב לכבותה, ואפילו לא להוריד את גובה הלהבות, חד וחלק.
בדיוק כפי שעשה ביל קלינטון אחרי ועידת קמפ דייוויד בה נוכח שיאסר ערפאת שקרן בן שקרן.
הוא הודיע קבל עם ועולם שערפאת חיבל בסיכוי להסדר. על הרצוג להודיע קבל עם ועולם כי ביבי חיבל בסיכוי למנוע משבר חוקתי. זה המזער הנדרש מהרצוג בהנחה כי ניחן, כאמור, ביושרה, אינטגריטי.
מה להודיע? דבר ברור, כותרת בהירה: ממשלת ביבי הכריזה מלחמה על מדינת ישראל. כן, ואנו נתייצב להיאבק בה ונגבר על רשעותה. הגיעה העת להציף את הרחובות ולמלא את הכיכרות, כל אחת ואחד, כבשירו של אברהם (יאיר) שטרן:
"משורה ישחרר רק המוות". ואנו דווקא חפצי חיים.