שנה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, המלחמה רחוקה מלהסתיים. עם כל האומץ האוקראיני והכשלים הרוסיים, אוקראינה לא יכולה להחזיק מעמד בשל סיוע מערבי מתמשך ומשמעותי – קובע ניו-יורק טיימס במאמר המערכת שלו (19.2.23). ארה"ב ובעלות בריתה הזרימו סיוע ב-150 מיליארד דולר ועמיהן הסכימו בגדול לשאת בנטל. אבל שאלות יעלו ככל שהמלחמה תימשך. "זה לא יכול להיות שיק פתוח לכל דבר", אמר יו"ר בית הנבחרים, קווין מק'ארתי – והוא צודק, סבור הטיימס.
התמיכה באוקראינה מחוץ לארה"ב ואירופה הרבה פחות מוצקה, מה שפוגע במאמצים להעניש את רוסיה. שר החוץ, אנתוני בלינקן, אמר בסוף השבוע, כי סין מסייעת לרוסיה בתחומים שאינם קטלניים ושוקלת ברצינות לסייע גם בציוד קטלני. כדי לחזק את התמיכה המערבית באוקראינה, יש להסביר מדוע היא כדאית גם מבחינה כספית וגם במחיר של סכנת עימות עם מעצמה גרעינית.
הסיבה הראשונה והמיידית היא המחויבות המוסרית והאתית של הדמוקרטיות להגנתה של מדינה שעצמאותה מאוימת בידי מעצמה סמכותנית. הגדרה עצמית היא עקרון עתיק יומין של מדיניות החוץ האמריקנית, וולדימיר פוטין הפר אותו בצורה בוטה. הוא איים להחזיר את אירופה לחוסר היציבות של ימים עברו, כאשר מדינות פלשו זו לזו ועיצבו בחוק את הגבולות ביבשת.
אכן, אפשר למתוח ביקורת על התנהגותה של ארה"ב עצמה – למשל בפלישה לעירק בטענות שווא או בחתרנותה נגד ממשלות בזמן המלחמה הקרה. יש גם הטוענים, כי ארה"ב גירתה את פוטין לפלוש לאוקראינה בכך שלא כיבדה את האינטרסים הלאומיים של רוסיה והרחיבה את נאט"ו מזרחה תוך שאיפה לצרף לברית את אוקראינה. אבל – מזכיר הטיימס – לצד המחלוקת בין היסטוריונים על התבונה שבהרחבת נאט"ו, יש לזכור שלא הברית יזמה זאת. היו אלו מדינות רבות אשר סבלו תחת המגף הסובייטי וביקשו להצטרף לנאט"ו כהגנה מפני השאיפות הרוסיות. ואילו הצטרפות אוקראינה לנאט"ו כלל לא נראתה באופק לפני שנה.
הייתה זו אוקראינה שהתקוממה ב"מהפכה הכתומה" נגד הבחירות המזויפות הפרו-רוסיות ב-2004, והיו אלו האוקראינים שיצאו לרחובות עשור מאוחר יותר נגד נסיגתו ברגע האחרון של הנשיא ויקטור יבוצ'נקוביץ מהידוק הקשרים עם האיחוד האירופי. הסכנה בה הבחין פוטין לא הייתה להשפעה הרוסית אלא לגורלו האישי: אוקראינה דמוקרטית ופרו-מערבית עלולה הייתה להכניס רעיונות לראשיהם של הרוסים. אין זה מקרה שתוקפנותו של פוטין כלפי המערב גדלה במקביל להקשחת סמכותנותו מבית, כאשר חיפש "הצדקה" בדמות "איום מערבי" לצעדי הדיכוי הגוברים.