נגיד בנק ישראל בדימוס הפרופסור יעקב פרנקל ניצב בשורה הראשונה של כלכלני העולם. היכרותנו ארוכת שנים. הוא ידען, בקיא בפרטים, מתון, שקול, מתהלך בפסגת העולם המשקי בארץ ובחו"ל כבתוך שלו.
הלילה צפיתי בו בראיון עם דני קושמרו בערוץ-12 כפי שלא ראיתיו מעולם. הוא נסער מחקיקת הזוועה של העבריינים המוסריים בנימין נתניהו ויריב לוין ושמחה רוטמן המכשכש (ומקשקש) אחריהם בזנבו הפוליטי.
המשק הישראלי ידע שנים מרהיבות, הסביר פרנקל, ועלה מעלה מעלה כבסולם יעקב, והנה באו אלה והטילו אותו אל בור תחתיות. לא באשמת האינפלציה העולמית. לא בגלל התנכלות זרים. זה משבר Home made, התבטא, דרדור כחול-לבן מתוצרת ביבי ולוין.
עוד אפשר לעצור, קרא פרנקל, לא מאוחר. אך מי יאזין? הממשלה במרוץ אמוק אל בור תחתיות. להידבר איתם? כל אחד יודע כי זה בבחינת "דבר אל העצים ואל האבנים".
היכן העמיד ביבי את ישראל המשגשגת? רעש האדמה החזק ביותר בטורקיה מוכת אסונות הטבע אירע ב-2016. לא באדמה. בבנק ובשוק ובית המשפט ובתקשורת. במה שעושה ביבי עתה ליתומים ולאלמנות ולעסקים ולביטחון הלאומי ולשער השקל הקדימו הנשיא טאיפ רג'פ ארדואן. הביביסטים צריכים רק לפקוח עיניים ולהבין. זו טרגדיה כלכלית וחברתית, ואולי גם ביטחונית.
בשעת חצות קיבלתי וידאו מאת עמיתיו של יואב קיש לטייסת הקרב בחיל-האוויר. הם זעקו אליו בשם הריעות. הוא סירב להאזין. "וישמן ישורון (יואב) ויבעט".
לפיכך נחבוש במוצאי שבת את הסוסים וניפגש ברחוב קפלן. כה חיוני שנגיע רבים ככל האפשר. לבל יחשבו אנשי הזדון בממשלה כי עלה בידם לייאש אותנו, לגרום לנו לרפיון ידיים וברכיים.
ברור שנחריף את המאבק. אך "הלחם והחמאה" הייתה ונותרת ההפגנה. הדגל הכחול-לבן. הנאום הקולח. עוד צעדים לא אלימים שמוקדם עדיין לחשוף אותם. הלחן העברי. "והעיקר, והעיקר, לא לפחד כלל".
אנו יודעים מאבותינו כי "ארץ ישראל נקנית בייסורים". בתוך כך גם להתבונן בשפלות הרוח של טייס הקרב יואב קיש ובלוחם סיירת מטכ"ל אבי דיכטר, ששחה רוחם. הם הייסורים. ועליהם נתגבר.
