הפער המשמעותי בין הסקר שפרסמנו לבין הסקר שהתפרסם במעריב, הסעיר קצת את הרשת. אז בואו נעשה לכם סדר בראש, עם 6 עובדות ושאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם ביחס לסקרים:
1. מתי בעשורים אחרונים אתם זוכרים 8 מנדטים שקמו בוקר אחד ועברו מגוש לגוש?
2. מדוע 8 מנדטים שלא השתכנעו לחצות את הקווים ארבע שנים וחמש מערכות בחירות, פתאום בגלל קריאה ראשונה של שני סעיפי חוק, שהם לכאורה תומכים בהם, קמים ועושים מעשה?
3. כמה מאותם 8 מנדטים, כרבע מיליון איש, נראה בהפגנות של מוצ"ש?
4. בכל הסקרים, לפחות אחת משלושת המפלגות הערביות לא עוברת את % החסימה והן לא ממצות את כוחן.
5. תבדקו 'טעות נגררת': מי שחזה לגוש הקואליציה 59 מנדטים לפני הבחירות, ובפועל זו קיבלה 64, יש לו סטייה מובנית של 5 מנדטים שמאלה במדגם.
6. ובעניין המוניטין: את מה שחזינו 44 יום לפני הבחירות, יש מדגמים שלא חזו גם 44 שעות לפני. אל תשחקו בראש של הישראלים משמאל או מימין. אף צד לא טיפש ואף צד במפה לא אוהב שחושבים שהוא כזה. דיירקט על המגרש בדיוק בשביל למנוע רגעים מביכים כאלה.
|
|
|
|
עם סיום אחד השבועות הסוערים בין המחנות הפוליטיים בישראל, ערכנו את המדגם הראשון שלנו מאז הקמת הממשלה החדשה: אין שינוי בכוחם של הגושים. מה כן יש? תזוזות מעניינות בתוך הגושים.
גנץ מתחזק על חשבון לפיד, והציונות הדתית מפצלת את 14 המנדטים שלה באופן מפתיע: סמוטריץ' עולה מ-5 ל-7, ובן-גביר נחלש מ-9 ל-7.
אז מי המרוויחים ומי המפסידים עד כה? 'המלחמה על הדמוקרטיה' הפיחה רוח קרב בקרב ציבורים גדולים בישראל שיוצאים להפגין. מולם, יש ציבור נחוש לא פחות, שאומנם יושב בבית אך קורא לנבחריו בכנסת להמשיך ברפורמה ללא פחד.
כמה עובדות חשובות שמוקדם לומר איך ישפיעו על הצדדים ועל המשך העלילה:
- בהפגנות הנוכחיות יש נוכחות גבוהה מהמקובל של אנשים בגיל העמידה והגיל השלישי, רובם ממחנה המרכז שמאל. אומנם יש ניסיון למתג את המחאה כצעירה עם שימוש במילים "הייטקיסטים", "מילואימניקים", "טייסים" או "כלכלנים", אבל בניגוד למחאה החברתית של 2011, בה המנוע העיקרי היה הדור הצעיר, כאן רואים על המסכים בעיקר "לשעברים" עם שיער כסוף, בהם ראשי ממשלה, רמטכ"לים, ביטחוניסטים ואחרים שהגיעו מבית הלורדים הישראלי עם התוספת מיל'. מה זה אומר על המחאה? שווה מחשבה.
רבים מהמארגנים, הפרשנים והמסקרים את המחאה, מנגישים אותה כחלק מהמשך קרב המחנות כן ביבי / לא ביבי, שהוביל את השיח בישראל בארבע השנים האחרונות. אבל אם צוללים למספרים רואים כמה תופעות מעניינות:
- לראשונה, נשברו המחנות המסורתיים. ליוזמה לתמיכה בצורך בשינויים עמוקים במבנה היחסים בין הכנסת ובית המשפט העליון, יש תמיכה של קצת יותר מ-50% מהחברה הישראלית. לא כולם מגיעים ממחנה הימין. חלק מסוים מ'הימין הנוטה למרכז', רובם מתוך הליברלים בליכוד ומהמגזר הדתי לאומי, דווקא נוטים לשמר או להגן על ההגמוניה של בג"ץ, אך מולם יש לא-מעט מבוחרי המחנה הממלכתי, תקווה חדשה ואפילו מבוחרי יש עתיד, שחושבים כי יש לרסן את כוחו של בג"ץ ולבצע שינויים משמעותיים.
- תופעה מעניינת נוספת היא העובדה כי לראשונה אחרי 5 מערכות בחירות, ל"מחנה השינוי" יש דגל ערכי אידאולוגי עליו הוא נלחם, ולא "רק לא ביבי" - הדבק שהדביק את אוסף מפלגות המחנה עד כה.
- אבל התופעה אולי הכי מרתקת היא 'המגזר הנעלם', נציגי המגזר הערבי המייצגים כ-15% מאוכלוסיית המדינה. מכל הסקרים לאורך השנים האחרונות עולה, כי לאוכלוסייה הערבית בישראל אמון נמוך בבית המשפט העליון. הם מצידם חשים כי הם מיעוט - בדומה לתחושת החרדים - שלא זוכה להגנת בג"ץ. חלק מהתחושה הזו בנוי דווקא על הגיבוי של בג"ץ למערכת הביטחון ולמלחמה בטרור.
- הערבים לא משתתפים בהפגנות, במיוחד לאחר שהמארגנים סילקו את דגלי אש"ף מהמחאה, ולא תראו אותם נאבקים ברפורמה בוועדות הכנסת.
- ולבסוף, האם באמת המשקיעים בורחים מהארץ? התשובה מורכבת. משקיעים אכן נוטים להוציא את הכסף ממדינות הנמצאות בחוסר יציבות, אבל האם ישראל נמצאת באמת בחוסר יציבות? אם בודקים את המדדים הכלכליים, ישראל היא אחד השווקים החזקים והצומחים בעולם. אבל אם אנליסטים בלונדון, ציריך או ניו-יורק מתבססים על הכותרות שזורמות מאמצעי התקשורת כאן, הם חייבים להרים דגל אדום למשקיעים שלהם ולהזהיר אותם שמשהו לא ברור קורה בישראל.
בשורה התחתונה, הקרב כעת הוא על הנרטיב, בארץ ובחו"ל. וכמו שפרסמנו בעבר - הישראלים חכמים, קשובים, אוספים מידע גם מהרשתות החברתיות ששוברות את שורת המקהלה התקשורתית, ומגבשים לעצמם עמדה עצמאית ביחס לרפורמה, להצעות הפשרה ולמצב הרצוי.
בסוף, גם האנליסטים בחו"ל יקבלו את התמונה המלאה. בשביל זה נצטרך להמתין לפרקים הבאים.
המדגם נערך על-ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות דיירקט פולס בע"מ בתאריך ה-22 בפברואר 2023, בקרב 806 נדגמים בוגרים (18+) המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 3.5%+- בהסתברות של 95%. |
