X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
[צילום: קובי גדעון/לע"מ]
המאבק על הנרטיב - הפיכה, מהפכה, רפורמה
ערבוב המושגים - הפיכה, מהפכה, רפורמה - שנוהגים מארגני המחאה נגד הרפורמה המשפטית מיועד לקבּעַ בתודעת הציבור מושגים מעוותים או שקריים ולהפכם ל"אמת - מסתגלת". בעיקרה מושתתת המחאה על גניבת-דעת והטעיה, ועושה שימוש נרחב בל"פ תקשורתי אינטנסיבי. תומכי הרפורמה הם רוב בציבור אך עמדותיהם אינן נשמעות כהלכה; חובה להתעשת! יעד הרפורמה הוא ביטול ההשלכות השליליות של ההפיכה השיפוטית של השופט העליון בדימוס ברק וחזרה לדמוקרטיה הנשלטת ומנוהלת ע"י העם

על מה הוויכוח

"מגילת העצמאות" היא מסמך שהגדיר את אופיה ומהותה של מדינת ישראל שעה שראש הממשלה הראשון בן-גוריון הכריז על עצמאותה. המגילה הייתה הצהרת כוונות אבל בהחלט לא חוק ולא חוקה. הדבר עולה מעצם העובדה שהמגילה מדברת על הקמת אסיפה מכוננת תוך ששה חודשים מהכרזת העצמאות שתכין חוקה אשר תובא לאישור המוסדות הנבחרים והעם, כמקובל בדמוקרטיה1. עניין זה מעולם לא מומש. מה שנעשה מאז ועד עתה היו ניסיונות לעצב מציאות שרוח השקפת עולמם של הגורמים ששלטו במדינה לפחות עד למהפך 1977 תישתקף בהם באופן דומיננטי.
אחרי המהפך הובהר לכולם שקיימת אפשרות מעשית2 לשינוי ההגמוניה השלטונית במדינה בבחירות נורמטיביות. הכרה זו הייתה להערכתי המקור האמיתי ליוזמה ליצירת "גדר הפרדה משפטית" בין רצון העם לבין הסכנה, כביכול, שרצון זה יקח ברצינות רבה מדי את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית (הדתה שיטתית של החיים בה). גם אנשים נבונים נתפשים לעיתים לחשיבה שגויה ומחוללים בלחצה שינויים בלתי חוקיים, שלהם השפעה הרסנית על כלל הציבור. היתרון של הפיכה שיפוטית שקטה שמנוהלת כהתפתחות טבעית ומעוצבת במעשי הונאה כלגיטימית - גדול מאוד - רוב הציבור אינו מעורב תודעתית ונורמטיבית בתהליך ולאלה שמעורבים בו יש אינטרס סקטוריאלי וגם עניין אישי, כלכלי או אחר בשינוי. במשך כ-25 שנים התנהל תהליך זה עד אשר רוב הציבור הבין שבכך ניטלה הריבונות מידיו ומשליטתו וכי חייבים לתקן זאת.

ההפיכה השיפוטית היא "אם כל חטאת"

הפיכה מטבעה היא הליך המתבשל בהדרגה ובשקט עד אשר מתפרץ הוא והופך לגל המבקש לשטוף במחי-יד כל מה שאינו לרוחו או עומד בדרכו. חוק כבוד האדם וחירותו הוא חוק נכון, אולם השימוש הנוסף והחריג שנעשה בו להשלטת מיעוט אליטיסטי ואינטרסנטי על המדינה בדרכי עקיפין – הוא בלתי חוקי ונכלולי. הרעש הציבורי של הפגנות המתנגדים לרפורמת לוין-רוטמן נגזר משלושה צרכים:
  • הכחשת ההפיכה השיפוטית ומכאן דחייה על הסף של הדרישה לשינויים.
  • ניסיון לתאר את ההפיכה השיפוטית של אהרן ברק כפירוש לגיטימי של "מגילת העצמאות", כאשר בין השתיים אין שום קשר, ומגילת העצמאות איננה אסמכתא חוקתית.
  • תיאור הרפורמה כמהפכה משטרית - משקל-נגד להפיכה השיפוטית; גם זו הטעיה. תפקיד הרפורמה הוא להחזיר את רכבת התפתחות הדמוקרטיה הישראלית למסלולה התקין, כלומר לשימור יחסי הגומלין הנכונים בין זרועות הממשל כאשר חקיקה היא פררוגטיבה של הכנסת ולא של שום גורם אחר. בית המשפט איננו מחוקק אלא שופט ופרשנות משפטית איננה תחליף לחוק. מערכת אכיפת החוק חייבת בבקרה ופיקוח בדיוק כמו כל מערכת ממשלית אחרת. את אופיה של המדינה לא מעצבים התנ"ך (הוא בהחלט משפיע) ולא "מגילת העצמאות" בפירושים מועדפים של אבירי האוליגרכיה השלטת הישנה, אלא חוקי-יסוד עדכניים שמחוקקת הכנסת. ברור שלשם כך נדרשת הדברות מועילה ויעילה שאינה מתקיימת תחת איומים, סרבנות וחרמות.

שאלת הלגיטימיות

קל מאוד לטעון שארגון האופוזיציה אינו לגיטימי בדמוקרטיה מפני שקונספטואלית סותרת היא אותה בכך שהיא נעדרת כלים ותהליכים דמוקרטיים יסודיים. האופוזיציה המנהלת את המאבק בשם הדמוקרטיה, מורכבת למעשה משלושה אנשים המובילים אחריהם בדרך מוזרה ובאמצעים שמידת לגיטימיותם אינה מובנת מאליה כ-43 מנדטים (35.8%) מתוך 120 הח"כים שבכנסת ומהווים בה קבוצת כוח שניה בגודלה רק לקואליציה. בדמוקרטיה נורמטיבית נבחרים נציגי הציבור ע"י הציבור בבחירות דמוקרטיות ראשיות או משניות, המשניות נערכות במוסדות המפלגה ועל-פי תקנון ידוע ומוכר והראשיות בקלפי לפי חוקי המדינה. סדר זה אינו קיים במפלגות אלה, שאת מועמדיהן בוחרים ראשי המפלגה אישית ובנסתר מעין הציבור. הנבחרים לכנסת הם למעשה נציגים ממונים ע"י ראשי המפלגות כשלתומכי המפלגות אין שום "עמידה" או "אמירה" בשאלת זהותם, קשריהם והמנדט שקיבלו ממנה. בפועל זהו 'צבא מגויס' של אומרי "הן" המתחזה לדמוקרטי מדבר גבוהה-גבוהה בשמה אולם למעשה מייצג אוליגרכיה אליטיסטית. מפלגות אלה, ובמיוחד "יש עתיד", (24 מנדטים) לא ראו שום פסול בהשתלטות האסכולה של ברק על מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית ללא שום מנדט ציבורי - הכיצד?! פשוט: זו השיטה האוליגרכית. לדעתי תופעת מפלגות אלה ודרכי התנהלותן היא חלק מהמהפכה השיפוטית, וכיום מתחוור מדוע.

הפרדת הרשויות וביקורת שיפוטית

ההפיכה השיפוטית נבנתה ופותחה בהדרגה במשך כ-25 שנים. המצב אליו הגיע אי-האיזון בין הרשויות בשנים האחרונות מחייב להפסיק עיוות תהליכים זה בהקדם ולחזור לתהליך דמוקרטי נורמטיבי, בו לכל רשות שלטונית מרחב הקיום שלה אשר באין חוקה מוגדר היטב בחוקי-יסוד. הסיסמאות הנשמעות בדבר הצורך באיזונים ובלמים הן סיסמאות סרק, מפני שבמצב הקיים, הרשות היחידה ללא איזונים ובלמים היא הרשות המשפטית. המהפכה המשפטית סגרה את עצמה הרמטית מפני השפעות מבחוץ והותירה את "חבריה הנאמנים" כאדונים לעצמם, הלוקים, כפי שמתברר בשני העשורים האחרונים, באפתיה מוחלטת כמעט, נוכח דעת הציבור על דעותיהם ותפקודם.
לסגירות זו כוונת מכוון, במונעה אפשרות להשפיע על התנהלות הרשות השופטת, הרכבה, נורמות עבודתה ומידת התאמתה לצרכי ורצונות הריבון. זו איננה דמוקרטיה אלא אוליגרכיה אליטיסטית שיש לחנכה מחדש למשמעות המושגים דמוקרטיה והפרדת-רשויות.
במציאות של הפרדת רשויות לכל אחת דרכי בחירה, דרכי פעולה, תחומי אחריות וגורמי בקרה. כולן פועלות (ללא פטור) על-פי חוק חד וברור ובמסגרתו. גם במקרים פרטניים בהם קיים מרווח תמרון לפרשנות אישית, אלה חייבים להישאר בתחום הפרט. התחום הציבורי מנוהל ע"י הממשלה, ואין שום גורם אחר שאחראי לתחום זה - ואחריות מחייבת סמכות, שהרי אחרת אין לה משמעות. כך הדבר בצבא, כאשר המבנה האירגוני והסמכותי הוא הירארכי וכך גם בחיים האזרחיים כאשר המבנה האירגוני והסמכותי הוא מטריציוני. מערכת המשפט אינה אמורה לנהל את הכנסת או הממשלה.
לפיכך, אם בקורת שיפוטית משמעה שבית המשפט או נציגיו יכולים וצריכים להעיר על לקונות קיימות או אפשריות בדרכי מימוש אחריות וסמכות זולתם, אין פירושו שהם יכולים להטיל וטו על הרשויות האחרות. בקורת שיפוטית כן – וטו - לא! ביטול חוק הוא מעשה חקיקה ואסור שתהיה לגורם אחר מלבד הכנסת סמכות כזו . מניעת כניסתו של חוק לתוקף (עצירה) כאשר יש בו משום סתירה עם חוק-יסוד, היא המירב שיש להתיר לביקורת השיפוטית, ובלבד שתהיה מנומקת בלשון חדה וברורה וברוח החוק. לאחר שיתוקן החוק ברוח הערות הביקורת השיפוטית, אין עוד סיבה לעכבו. מכאן ומאותן סיבות עצמן נגזרות המיגבלות גם על תפקידם של היועצים המשפטיים.

תיקון קילקולים ולא מהפכה

אין ספק שהמשבר הנוכחי נובע מההפיכה המשפטית ומכך שהאחרונה קיבלה תנופה חזקה מאי-השלמת חקיקת חוקי-היסוד אשר בלעדיהם הסדר הציבורי ויחסי הגומלין בין הרשויות ובין הציבור למדינה אינם מוסדרים כראוי. בעיני עדיפה חוקה כמסמך-יסוד המשקף את רצון הריבון, אשר בדמוקרטיה נורמטיבית הוא מעל לכל סמכות אחרת. בלא חוקה, חובה לזרז את השלמת חוקי-היסוד ואין להניח להפיכות משפטיות של "יחידי סגולה" או רודפי כוח ושררה לנהל עבורנו את המדינה.
החקיקה הרצופה והאינטנסיבית שמבצעת ועדת החוקה היא הדרך הנכונה לתיקון, כאשר רוב מכריע של המתנגדים לתהליך אינם מתכוונים לסיימו ולחזור ל”דרך המלך”. מטרתם האמיתית היא לטרפד את הרפורמה ולהמשיך לשריין (או לאתרג) את האוליגרכיה המשפטית הנוכחית; לכן הם גם מסרבים להידברות.3
קלקול מרכזי במצב הקיים הוא מעמדה של פונקציית היועץ המשפטי שהפכה לדיקטטור-ית כל-יכול-ה העוסקת במיוחד בניסיונות לשמר את המערכת הישנה בתוקפה. כך, למשל, איומי הנבצרות על נתניהו כראש ממשלה בעת הזו הם אבסורדים ובלתי נסבלים. העובדה שכל החוקים פועלים במלוא עוצמתם פרט לחוק החפות - אומרת דרשני!! יש להציע בהקדם תיקון לחוק שיקבע רשות מפקחת על פעולות היועץ המשפטי,4 עד אשר נגיע לשלב ההגדרה מחדש של מערכת היחסים בין תפקיד זה לבין מערכת התביעה הכללית ובין היועמ"ש לרשות המבצעת.

הסברה ול"פ

אחת מנקודות העוצמה של המחאה היא הסברה מאורגנת, מקצועית ואפקטיבית, גם אם היא שגוייה; מאידך-גיסא, הממשלה והקואליציה לוקות בעניין זה לקות חמורה. הדבר מגדיל את נזקי "התמות נפשי עם פלישתים" של דמויות כלפיד, ברק, יעלון וחבריהם יוצאי הצבא ומערכת הביטחון, או שופטי העליון בדימוס שהחלו להשמיע את קולם הפוליטי במאבק נגד הרפורמה. על הממשלה להכין בהקדם מענה אפקטיבי למערכת שטיפת המוח (ל"פ) ולהפעילה. (ערוץ 14 הוא צינור מצויין אך אין די בו. לגלוג על הביקורת אינו מזיק אך גם אינו מספיק).
הופעתו של לוין בכנסת בערב ההצבעה, הייתה טובה אך הופרעה רבות ע"י הח"כים ולציבור שאינו מעורה בדברים קשה לעקוב בתנאים אלה. הופעתו בערוץ 14 הייתה מצויינת. בפעילות הסברה זו נדרש להדגיש ולהבהיר את ההבדל בין "רפורמה משפטית" ל"מהפכה שיפוטית" ו"להפיכה משטרית".5
בין מתנגדי הרפורמה ישנן שתי קבוצות משמעותיות: א. קבוצת המודאגים אידאולוגית שדאגתם נובעת מחוסר היכרות מעמיקה עם הסיבות, המטרות וההשלכות האמיתיות של הרפורמה. ב. בעלי עניין, בעיקר בתחומים העסקיים המוטרדים מהשלכות כלכליות גם אם אינם יודעים להצביע כיצד ומדוע.
אליהן בעיקר יש לכוון את ההסברה!!

הערות

1. שבה העם הוא מקור הסמכות.
2. שינויים דמוגרפיים ושינויים בהשקפת העולם של חלקים בציבור בשילוב עם השפעות התקופה והתקשורת האוניברסלית, מחוללים שינויי חשיבה והשקפה בציבור, ואלה באים לידי ביטוי גם בעמדות ובהיערכויות הפוליטיות – מפלגות, זרמים, שותפויות ועוד. עוד התברר במרוצת הדור הראשון, שהפלורליזם הערכי מול התפיסה החילונית והדתית איננו הומוגני אלא מונח על רצף דעות המשתרע מאתאיזם מוחלט ועד חרדיות קיצונית. ממצאים אלה שלא השתנו ביסודם עד היום, עמדו ביסוד החשש מפני "קלריקליזם" מוגבר במדינה ומפני אפשרות שנטייה זו תמצא ביטוי גם בחקיקה וגם בדפוסי החיים השוטפים. כאן נולד הצורך להתגונן מפני אפשרות זו. להערכתי, כאן נולד הצורך והתגבשה התמיכה האליטיסטית "המתקדמת" לבלום אפשרות כזו באמצעות יצירת מערכת איזונים ובלמים גלויה וסמויה המנטרלות זו את זו ומונעות הליכה לדרך בלתי-רצויה.
3. הצורך לתקן קילקולים במצב הקיים הוא צורך אמיתי שהוצג לציבור לפני הבחירות וקיבל את אמונו בתוצאתן. מהלך מסוג זה יש לעשות בהקדם אלא אם העבודה על השלמתו מחייבת להאריך את פרק הזמן העבודה. התחמקות האופוזיציה מדיון מסגירה בברור את כוונתה האמיתית ובכל מקרה אין מקום לאולטימטומים. דרישה לעצירת החקיקה הייתה מתקבלת אולי בהבנה אילו הייתה נלווית אליה הצעה להשעות במקביל ולאותו פרק זמן גם את תוצאות ההפיכה השיפוטית. משהוצגה הדרישה כחד-צדדית, ריח של קנוניה נודף ממנה. במציאות שבה אין חוקה במדינה, הדעות חלוקות על פרושיה של מגילת העצמאות בנושאים שונים וחוקי היסוד גם הם אינם מוסדרים כראוי, אפשריות רק שתי דרכים: הידברות, או התקדמות חד-צדדית ביוזמת מי שהאחריות מוטלת עליו.
4. לדעתי זהו תיקון עדיף על פיטורי היועץ והחלפתו עתה במישהו אחר בטרם הוסדרו העניינים המשפטיים העקרוניים בסוגיה זו.
5. בלבול המושגים ע"י מתנגדי הרפורמה שהם גם סוכני הניסיון לבצע הפיכה משטרית נד תוצאות הבחירות האחרונות נועד לטשטש את כוונת האמיתית של מתנגדי הרפורמה ואבירי האוליגרכיה המשפטית.

תאריך:  26/02/2023   |   עודכן:  26/02/2023
+צובע הכתובת 'ביבי בוגד' באיילון נחקר על השחתת פני מקרקעין
18:33 26/02/23  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

+הנשיא הרצוג - זכות השתיקה פגה
14:16 26/02/23  |  אפרים הלפרין   |   לרשימה המלאה

בשנת 2000 הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז אלייקים רובינשטיין לפתוח בחקירה נגד אהוד ברק ואחרים ב"פרשת עמותות ברק"  ▪  הנשיא דהיום יצחק הרצוג שמילא תפקיד מרכזי בעמותות בחר שלא להשיב לשאלות החוקרים  ▪  היום, כאשר העבירות התיישנו, חלה על הנשיא החובה "לפתוח"

ברק. נטל [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
+"פסילת חקיקה רגילה ברוב של 12 או 13"
13:47 26/02/23  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

יו"ר ועדת חוקה הודיע כי בכוונתו לקיים את ההצבעה לקריאה ראשונה בוועדה ביום רביעי הקרוב  ▪  סער: "'ההתרככות' של רוטמן זהה בדיוק להצעה המקורית של לוין. עוד ספין"

רוטמן. הצעת ריכוך? [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+המערכה להחלפת הממשלה
12:47 26/02/23  |  צבי גיל   |   לרשימה המלאה

בנסיבות שהמשבר החוקתי עומד בפתח, יש להפנות את המחאה הציבורית נגד הממשלה שמפרה חוקי יסוד ולכן עליה ללכת, ואם זאת לא תוחלף באחרת - על העם ללכת לבחירות

נגד הממשלה
+החיוך שהלך לאיבוד
11:44 26/02/23  |  עמנואל בן-סבו   |   לרשימה המלאה

מעשה אנושי פשוט, ברור ומובן מאליו, עורר סערה רבתי, גרר מלחמת גוג ומגוג ברשתות החברתיות, הטחת בליסטראות של זעם קדוש עטוף בקצף לבן

מחויכים ומפויסים [צילום: יוטיוב]
+אמסלם: מי זה חנן יובל? שיזמינו את קובי פרץ
11:39 26/02/23  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

ח"כ דוד אמסלם הגיב בטוויטר על סירוב הזמר והמלחין חנן יובל להופיע בליל יום הזיכרון בכנסת  ▪  "מציע למארגנים להביא את הזמר והיוצר הנפלא קובי פרץ שישיר אנחנו מאמינים בני מאמינים"

חנן יובל ואמסלם. "לא אשיר בפני גסי הרוח" [צילום: משה שי ותומר נויברג, פלאש 90]
+הוריקן או ורטיגו
10:51 26/02/23  |  שלמה פילבר   |   לרשימה המלאה

בניגוד לנרטיב הפוליטי-תקשורתי, גם מימין וגם משמאל, לפיו 'לציבור אין מושג במה מדובר וחייבים להסביר לו הכל', מתברר שהישראלים מבינים מצוין מה מציעים להם, ויש להם גם עמדות ברורות בנושא

הציבור מבין [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
+הרהורים על עריצות הרשות המבצעת
10:34 26/02/23  |  מיכאל מירו   |   לרשימה המלאה

המאמר הזה מופנה בעיקר למפוני גוש-קטיף שנושאים על גופם את טעם הגירוש, גירוש שעליו החליטה ממשלת הליכוד  ▪  הלקח המרכזי הוא שעריצות ממשלה ללא איזונים תוביל לעוד הרבה החלטות שפוגעות בזכויות אזרח ואדם

צד אחר של המטבע [צילום: פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המאבק על הנרטיב - הפיכה, מהפכה, רפורמה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות סערת הרפורמה במשפט
איציק וולף
ראש הממשלה לשעבר נאם בפני המפגינים בתל אביב ואמר כי מרי אזרחי לא אלים אינו מרד    "נלך בדרכם של גנדי ומרטין לותר קינג"    קרא לנשיא המדינה להביע עמדה: "האם כבודו במחנה ה-D9 או במחנה מגילת העצמאות?"
איציק וולף
בהפגנה בתל אביב ינאם ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ובהפגנה בירושלים ינאם המשנה לשעבר לנשיאת העליון, אליקים רובינשטיין
איציק וולף
ראש הממשלה הגיב עם צאת השבת על פרסום דבריו מישיבת הממשלה ביחס להפגנות המחאה שלפיהם הוא מעוניין לתת לשרים "אגרוף להלום בהם"
יואב יצחק
הקמפיין המגמתי שמובילה האופוזיציה זוכה להצלחה, במיוחד בהעדר הסברה נכונה מצד נציגי הממשלה    ההתנגדות לרפורמות המשפטיות הולכת וגוברת    גם פרופ' יובל הררי הצטרף למתנגדים    ראשי האופוזיציה מגלגלים כדור אש שעלול לפגוע במדינת ישראל בכלל ובכלכלה בפרט, למרות שגם הם מבינים: חייבים לבצע רפורמות בתחום המשפטי    התנגדותם נובעת מאי-נכונותם לקבל את תוצאות הבחירות    המוצא מן הסבך: הידברות
עו"ד יוסי דר
בתפקידו כשופט בבית המשפט העליון ולאחר מכן כנשיא התנהל אהרן ברק באופן מעורר תהיות ובניגוד להלכות הפסוקות    כך בפרשת איתמר רבינוביץ' - ברק סחב וסחב ודחה ועיכב במשך כשלוש שנים פסק דין מנומק בעתירה שהוגשה לעליון לפסילת רבינוביץ' מלכהן כשגריר בוושינגטון עקב עבירות מס חמורות יותר מאלה שיוחסו ליצחק רבין ורעייתו    ברק פרסם את פסק הדין רק לאחר רצח רבין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il