נתחיל מהסוף: גנץ ולפיד לא ממש מייצגים את עמדות הבוחרים שלהם ביחס לרפורמה המשפטית. עונת ההוריקנים הגיעה למזרח התיכון, ובישראל הוכרז על מצב חירום רגע לפני מלחמת אחים. כל הפוליטיקאים והעיתונאים התגייסו להסביר כמה המצב מסוכן, כמה אנחנו על סף תהום, ובעיקר: כמה הישראלים לא מבינים לאן אנחנו צועדים. הפוליטיקאים, בעיקר מהאופוזיציה, בגיבוי תקשורתי לא קטן בלשון המעטה, מכים בתופי הטם טם ומזהירים שעוד רגע תגיע הסופה ותחרב הכל. אבל האם ראשי האופוזיציה מציגים תמונת מציאות נכונה, או שהם בסוג של ורטיגו, בעידוד תקשורתי, שמשבש להם את ההתמצאות במרחב?
אנחנו עוקבים אחרי הרפורמה/ההפיכה (מחקו את המיותר) במערכת המשפט מיום שהושקה לפני כשישה שבועות, ובודקים מה חושבים הישראלים על כלל מרכיביה השונים. בניגוד לנרטיב הפוליטי-תקשורתי, גם מימין וגם משמאל, לפיו 'לציבור אין מושג במה מדובר וחייבים להסביר לו הכל', מתברר שהישראלים מבינים מצוין מה מציעים להם, ויש להם גם עמדות ברורות בנושא, כאלה שלא בטוח שיוזמי המהלך מימין או הלוחמים ברחובות משמאל יאהבו לשמוע.
לראשונה, אחרי ארבע שנות טרלול 'כן ביבי לא ביבי', הרפורמה העלתה על סדר היום הציבורי נושא ערכי-מהותי, שערבב את הקלפים לכל הפוליטיקאים שעדיין מסודרים במחנות הפוליטיים הישנים. הרפורמה שוברת את הדיכוטומיה ומאיימת לשבור את התיקו הפוליטי המוכר בשנים האחרונות.
הימין האידאולוגי והשמאל האידאולוגי מתבצרים בעמדותיהם. בדקנו מה חושבים בוחרי הליכוד, מצביעי המחנה הממלכתי ובוחרי יש עתיד, המהווים יחד 68 מנדטים בכנסת, ובעיקר, מה חושבים 36 המנדטים של יש עתיד והמחנה הממלכתי על היוזמה. התוצאות הפתיעו גם אותנו:
על השאלה 'ממה שידוע לכם עד כה, מה עמדתכם ביחס לרפורמה'? השיבו 67% מבוחרי יש עתיד ו-73% מבוחרי המחנה הממלכתי כי 'יש צורך בתיקונים במערכת המשפט, אך יש לנסות להגיע להידברות והסכמה רחבה'. רק 31% ממצביעי יש עתיד ו-21% ממצביעי המחנה הממלכתי השיבו כי 'אין צורך בשום שינוי במערכת המשפט'. מצביעי הליכוד מגבים את שר המשפטים ו-71% השיבו כי 'יש להמשיך ברפורמה ללא עיכובים או הפסקות'.
78% מבוחרי יש עתיד ו-65% ממצביעי המחנה הממלכתי סבורים כי 'השסע בישראל מעולם לא היה חריף כל כך ויש סכנה אמיתית למלחמת אחים', ובהמשך לכך מעל 85% מהם תומכים ביוזמת הנשיא כפי שהוצעה. 74% מבוחרי הליכוד לא חוששים ממלחמת אחים, נתון מעניין כשלעצמו, ורק 32% מהם תומכים ביוזמת הנשיא.
אבל יותר מעניין היה לגלות כי הישראלים מבינים היטב את מרכיבי התוכנית, ויש להם עמדות שונות לכל אחד ממרכיביה. שימו לב לנתונים הבאים: יש התנגדות גורפת לפסקת התגברות ברוב של 61 בקרב 96% ממצביעי יש עתיד ו-89% מבוחרי המחנה הממלכתי, כך גם לגבי ביטול עילת הסבירות: 89% (יש עתיד) ו-79% (המחנה הממלכתי) מתנגדים למהלך. אבל מכאן והלאה המצב מתהפך מהתנגדות לתמיכה.
60% מבוחרי שתי המפלגות (יש עתיד והמחנה הממלכתי), תומכים במינוי נשיא בית המשפט העליון לתקופה קצובה של 6 שנים, 56% (יש עתיד) ו-65% (המחנה הממלכתי) תומכים בהגדלת הרכב הוועדה לבחירת שופטים והוספת נציגי ציבור. בקרב בוחרי המחנה הממלכתי יש רוב של 60% תמיכה לתיקון כי 'בג"ץ יוכל לבטל חוק רק ברוב של 80% מכלל שופטי העליון'. ביש עתיד הקולות חלוקים בסעיף הזה: רוב קטן של 48% תומכים במהלך מול 46% מתנגדים. תיקו סטטיסטי.
מסקנות הביניים שלנו מהמעקב המתמשך שלנו מוכיחות כי לסעיף שעולה השבוע לקריאה ראשונה בכנסת יש רוב מכריע בציבור, כולל חלקים משמעותיים מיש עתיד והמחנה הממלכתי.
הישראלים מכירים את סעיפי הרפורמה ומבדילים בין יוזמות שיעברו ברוב גדול, לתיקונים שיגיעו בעתיד ובהם יהיה רוב קואליציוני רגיל. הפוליטיקאים באופוזיציה לא מצליחים לייצר זהות בין התמיכה המפלגתית לתוכנית, והתמונות על המסכים לא מייצגות נכונה את הלכי הרוח גם בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה.
