עם כניסתה של המלחמה באוקראינה לשנה השנייה, גובר העיסוק בשאלה כיצד היא תסתיים. ג'ו ביידן ורוב מדינות נאט"ו אומרים שיתמכו באוקראינה "כמה זמן שיידרש" כדי לסלק ממנה את הכוחות הרוסיים. ולדימיר זלנסקי מעוניין שהמערב ימשיך להזרים לארצו עוד ועוד נשק מתוחכם, כולל מטוסי קרב. ככל שהמלחמה נמשכת, היא הופכת למבחן לכוח הרצון – מנתח וושינגטון פוסט. פרנץ טימרמנס, סגן נשיא הנציבות האירופית, אומר: "כולנו צריכים לכוון לסיום מהיר של המלחמה. אבל באופן פרדוקסלי, כדי להגיע ליעד זה עלינו להבהיר לוולדימיר פוטין שנמשיך בדרכנו, נעשה כל מה שיידרש כמה זמן שיידרש, כך שהוא יבין שאין טעם לשלוח לשווא חיילים רוסים למטחנת הבשר בחזית האוקראינית". אבל גם אחרי ביקורו של ביידן בשבוע שעבר בקייב ובוורשה, אין זה בטוח שארה"ב לא תמצמץ ראשונה. השלב הנוכחי של המלחמה מלא מאבקים, כאשר שני הצדדים אינם מסוגלים להנחית מכה ניצחת. אוקראינה מנהלת מלחמה קונבנציונלית, בעוד רוסיה פועלת בצורה יותר "בהמית", כולל הפצצות על יעדים אזרחיים. רוסיה רוצה לשבור את האזרחים האוקראינים; אוקראינה רוצה לשבור את הצבא הרוסי. בפומבי ממשיכות קייב ובעלות בריתה להצהיר על רצונן בניצחון מוחלט, בו רוסיה תסולק מכל סנטימטר של אדמה אוקראינית, כולל חצי-האי קרים. בשיחות פרטיות אומרים כמה פקידים משני עברי האוקיינוס האטלנטי, שזהו יעד בלתי מציאותי. לדבריהם, תרחיש סביר הוא שהעימות יגווע לכדי מלחמת התשה לפני שיהיה סיכוי להסדר כלשהו. רוסיה שילמה מחיר כבד, בדמות 200,000 הרוגים ופצועים, פגיעה קשה בצבא ועיצומים חמורים שלמעשה בודדו אותה מן המערב. אבל היא הפגינה יכולת להחזיק מעמד ולחזק את קשריה עם סין והודו. בינתיים הסיוע הצבאי המערבי לאוקראינה נמשך ללא הרף, אך הוא מואט בשל המורכבות הכרוכה בהעברת ציוד חדיש כמו טנקים והכנת הצבא האוקראיני לקליטתו. סטיבן הדלי, שהיה היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, אומר שהסיוע בפועל נמצא בפיגור של שישה חודשים ביחס לצרכים האוקראיניים. כל אלו עשויים להשפיע על המצב בשטח, כאשר מתקרבים קרבות האביב הצפויים. הרבה מוטל על כפות המאזניים, ויש החוששים שהאופטימיות של קייב ותומכיה תפגע בהן. "זלנסקי הוא מנהיג יעיל ומעורר השראה, אבל הוא מסתכן בהבטחות-יתר העלולות לקשור את ידיו מבחינה פוליטית אם יצטרך לשקול את מטרותיו במלחמה", אומר צ'רלס קופצ'ן מהמועצה ליחסי חוץ. "אותו הדבר נכון לגבי מנהיגי נאט"ו. הם עלולים להתחרט על הדגשת-יתר של חשיבותו האסטרטגית של ניצחון אוקראיני, אם בסופו של דבר יצטרכו להסביר לבוחריהם מדוע אינם עושים יותר כדי לאפשר לקייב לקבל בחזרה את השלמות הטריטוריאלית שלה". נכון לעכשיו, סקרים מלמדים על תמיכה רחבה ואף מוחצת של אזרחי ארה"ב ואירופה בסיוע לאוקראינה. אולם, בארה"ב הולך ומתעבה צל מפלגתי בדמות חלק מן הרפובליקנים המגבירים את התנגדותם להמשך הסיוע הנרחב. הפיצול הזה עלול להיות משמעותי עם הכניסה לשנת הבחירות הבאה. ביידן הניח את היסודות המוסריים לסיוע לאוקראינה, אומר הסוקר הדמוקרטי ג'ף גריין. "ייתכן שיגיע שלב בו הוא יצטרך לעשות יותר כדי להסביר לציבור מדוע האינטרס האסטרטגי שלנו מחייב להעניק לה עוד סיוע".