בעוד המטבע שלהם צונח לשפל חסר תקדים, האירנים עשו מה שהתרגלו לעשות: צבאו על חלפנים, בתקווה להמיר ריאלים חסרי ערך לדולרים. המחירים בחנויות המכולת זינקו בצורה כה חדה, עד שרבים יכולים להרשות לעצמם לקנות רק ירקות. ראש השנה הפרסי מתקרב, ולחלק מן האירנים אין כסף לממן ארוחות, קניות ונסיעות – מדווח ניו-יורק טיימס. מאז תחילת השנה איבד הריאל 30% מערכו מול הדולר – המכה האחרונה של המשק המצוי בשקיעה מאז הטיל הנשיא דונלד טראמפ עיצומים כבדים ב-2018 בשל תוכנית הגרעין. צניחה זו מוסיפה לתחושות היאוש והזעם של האירנים כלפי ממשלתם. הסיכוי לרווחה כלכלית ושינוי פוליטי הוא קלוש: הסכם הגרעין מת והשלטונות דיכאו ביד קשה את המחאות שהתחוללו מאז ספטמבר שעבר. מבחינת מספר גדל והולך של אירנים המוכנים לדבר, התורים הארוכים מחוץ לצ'יינג'ים הם ההוכחה האחרונה לכך שההנהגה הסמכותנית מורידה את המדינה מן הפסים. אירן, בעלת עתודות נפט מן הגדולות בעולם ואוכלוסייה בעלת חינוך משובח, אמורה להיות עשירה. בפועל, האינפלציה של 50% לשנה גורמת לכך שחלק מתושביה אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות בשר. אחרים נאלצים לוותר על מה שבעבר היה מובן מאליו: ארוחות במסעדות, נסיעות, בגדים חדשים. נישואין נדחים, תינוקות אינם נולדים. המחאה אשתקד, שהחלה בעקבות הירצחה של מאשה אמיני בידי משמרות הצניעות, התרחבה לזעם על הממסד השליט בכללותו, ובכלל זה על העדר חירויות פוליטיות וחברתיות, שחיתות וניהול כלכלי כושל. המשבר הכלכלי הוא בראש ובראשונה תולדה של העיצומים המערביים הכבדים בשל תוכנית הגרעין. אבל טיפולה של הממשלה במשברים הנוכחיים – כולל ברעידת אדמה בצפון המדינה – גורם לרבים להטיל את האשמה גם עליה. שער הריאל צנח מ-32,000 לדולר בעת חתימת הסכם הגרעין ב-2015 ל-500,000 כיום. הממשלה ניסתה להתערב בשוק המט"ח בשבוע שעבר, אך נכשלה. היא העניקה סיוע במזומן לבעלי הכנסות נמוכות ולמקצת מבעלי ההכנסות הבינוניות, אך כלכלנים אומרים שהיא אינה מצליחה להשתמש באמצעים שבידיה למאבק בעוני.