ח"כ גלעד קריב (העבודה) פנה ליו"ר הוועדה: "פרשת ה-NSO הייתה מונחת על שולחן הוועדה בכהונה הקודמת ונושא האזנות הסתר מונח סטטוטורית על שולחן הוועדה באופן קבוע, ואתה מפגין חוסר רצון לדון בעניינים הכבדים עניינית. הקואליציה הנוכחית, שהייתה אופוזיציה, סרבה בוועדת ההסכמות לאפשר לוועדה לדון בדוח מררי אחרי התפזרות הכנסת, ולכן דנים בדוח כתשעה חודשים לאחר פרסומו. חוסר היכולת לדון עניינית מצער". ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד): "קיבלתי את דוח ההאזנות אתמול בערב ואני לא מטיל דופי בראשי רשויות החוק, אך אני לא מבין איך ייתכן שמכ-2,800 בקשות שמוגשות, למעט 5 בקשות, כולן מאושרות. זה בלתי נתפס בטח כשאין פירוט איך מגיעים לאחוזים המטורפים הללו. בעיקר במדינה של מעל 90% הרשעות".

ח"כ משה סעדה (הליכוד): "אזרחי ישראל נחשפו לשימוש שלא כחוק בפגסוס לפני כשנה. במדינה מתוקנת מיד הייתה מתבצעת חקירה במח"ש, אבל מנדלבליט היה אחראי לפקח על הרוגלה יחד עם המשנה שלו לפי חוק, והוא אסר על מח"ש לחקור את האירוע, החוקרים קיבלו הוראה לא לאסוף מידע, לא לבדוק או לחקור ולכן הוא מינה את המשנה שלו שתחקור את היועמ"ש עצמו, זו שהייתה אמורה לפקח איתו על הכשל צריכה לחקור. כדי לחקור נדרשים אמצעים מודיעיניים, סגירת עדי מדינה, זה לא ששואלים פקיד כזה או אחר אם שאב מידע. בתהליך אישור האזנת סתר מי שמאשר בתיקים בכירים זה פרקליט המדינה, המשטרה פונה לנשיא בית המשפט מחוזי או סגנו והם מאשרים, אך הם היחידים שלא פנו אליהם בצוות הבדיקה לדעת מה הציגה להם המשטרה. מאחר שמדובר באירוע דרמטי של פגיעה בפרטיות אזרחי ישראל, חשודים או נשותיהם, אני קורא מכאן שכדי שנחקור זאת ברצינות ולא נכסת"ח. "בעוד דוח כמו מררי יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור. הפרקליטות היא הראשונה שצריכה לשמוח על כך ומקווה שהפעם לא תשבתו בגלל זה". היו"ר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "חבל שהאופוזיציה בוחרת שוב להתנגח במקום לנהל דיון ענייני. אני שמח על הדיון וחושב שחשוב מאוד שהציבור יבין את הדברים".

המשנה ליועמ"ש, עו"ד עמית מררי הגיבה: "אני מתפלאת שח"כ סעדה מדבר על טיוח. אנחנו באים להציג את הדוח עוד לפני ששמע דבר מאיתנו. עשינו עבודה מקצועית ויסודית במסגרת המנדט שניתן ואנחנו כאן לתאר את העבודה. אני דוחה עובדתית את טענותיו לגבי מח"ש - לא מצאנו חשדות לעברות וגם לא נמצאו כאלו לאחר שהדוח פורסם. העובדות שח"כ סעדה הציג לא נכונות". לאחר מכן פירטה על עבודת הצוות בראשותה: "אתחיל עם המסגרת העובדתית - צוות הבדיקה מונה בחודש ינואר 2022 נוכח טענות שעלו בסדרת פרסומים בעיתון "כלכליסט", ולפיהן משטרת ישראל ביצעה מעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO על-מנת לקבל מידע מודיעיני, גם ללא קשר לחקירה מתנהלת או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות ומבלי שהתקבל צו שיפוטי. בהמשך לכך פורסמה בתקשורת רשימת אנשים אשר נטען כי משטרת ישראל חדרה לטלפונים הניידים שלהם ושאבה מתוכם מידע ללא צו בית משפט המתיר לעשות כן. הידיעות הסעירו כמובן את כלל הציבור, וגם אותנו. הטענות נוגעות לליבת שלטון החוק במדינה דמוקרטית, יש בהן לערער את האמון במשטרת ישראל ובגופי האכיפה בכלל. הצוות הוקם לאחר שבירור ראשוני עורר שאלות כבר בימים הראשונים לאחר תחילת הפרסומים, ומסיבה זאת כבר בשלב זה, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז כי המשטרה תחדל מלהשתמש במערכת עד לסיום בירור הנושא. נוסף אלי, חברי הצוות היו שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ - ראש אגף טכנולוגיות לשעבר, ראש אגף החקירות לשעבר. "בעקבות הפרסום בו נטען כי המשטרה חדרה ללא צווים באמצעות פגסוס לטלפונים של רשימת אנשים, בהם מנהלים כלליים לשעבר של משרדי ממשלה, התבקש הצוות לבחון תחילה האם אכן הודבקו הטלפונים של האנשים המנויים ברשימה, ללא צווים במערכת ה-NSO. נערכה בדיקה טכנולוגית מעמיקה מאוד, בסיוע של אנשי מוסד ושב"כ שבה לא נמצאה כל אינדיקציה להדבקה או ניסיון להדבקה ללא צווים ביחס לרשימה שפורסמה. לגבי שלושה מהרשימה היו צווים, לגבי היתר – לא נמצאו הדבקות. הצוות בדק בדיקה דומה מערכת נוספת, שהייתה בשימוש משך תקופה קצרה במשטרה, גם שם לא היו אינדיקציות לשימוש ללא היתר. לאחר בדיקה זו, עבודת הצוות בעקבות הפרסומים הובילה לבחינת עומק ביחס למצב העובדתי – מאפייני המערכות, אופן הפעלת המערכות והמידע המתקבל מהן, תהליכי העבודה במשטרה בנוגע להאזנות סתר, ההחלטות שהתקבלו בנוגע למערכות וכן ביחס לאופן הפיקוח. בדקנו את הפיקוח במשטרה ובדקנו אצלנו מה ידענו ומה היינו צריכים לדעת.

"הצוות מונה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה מתוך חובתו לעשות בירור מעמיק אך מהיר ככל האפשר של הטענות החמורות שעלו בכתבות, וכידוע הורה על הפסקת השימוש במערכות עד לתום הברור. לצוות כמובן לא היו סמכויות חקירה או סמכויות אחרות, והבדיקות שבוצעו נעשו בשיתוף פעולה מלא של המשטרה ושל החברות הנוגעות בדבר שענו על כל שאלותינו בפירוט ועמדו לרשותנו בגל הבדיקות. ברור, וכך גם נכתב במפורש בכתב המינוי, שככל שהיה עולה במהלך הבדיקה חשד לעבירות פליליות הצוות היה מפסיק את עבודתו ומפנה את הדברים למח"ש. בדיקות הצוות נערכו במספר מישורים: "בוצעו בדיקות טכנולוגיות במערכות המשטרה בסיוע מומחי טכנולוגיה מהשב"כ ומהמוסד. הבדיקות בוצעו על נתוני ליבת המערכת, אשר כפי שנמסר לנו מהחברה אינם ניתנים לשינוי, על-ידי החברה או המשטרה. הצוות נפגש עם בעלי תפקידים רלוונטיים בעבר ובהווה במשטרת ישראל ובחן מסמכים שנמסרו מטעם המשטרה בעניין – מסמכי רכש, נהלים, סיכומי דיון וכל המסמכים שהיו ברשות משטרה בנושא. נערכו בדיקות של השוואת כלל נתוני המערכת לצווים וכן בדיקות מדגמיות לגבי אפשרות של הפקת מידע אסור. הצוות קיים פגישות עם גורמי מקצוע שונים הרלוונטיים לעניין, למשל – הסנגוריה הציבורית, הרשות להגנת הפרטיות, נציגי כלכליסט ועוד. "בראשית חודש אוגוסט 2022 פרסמנו את הדוח הגלוי לציבור. כמו-כן, הוגש דוח חסוי ליועצת המשפטית לממשלה הכולל פרטים רגישים הנוגעים לשיטות עבודה ואמצעים של משטרת ישראל ולסודות מסחריים של החברות. פרט לפרטים אלו – הדברים זהים לאמור בדוח הגלוי. עותקים מהדוח החסוי הועברו למשטרת ישראל ולמבקר המדינה, אשר עורך בדיקה לגבי שימוש גורמי אכיפת החוק במערכות טכנולוגיות.

"הדוח כלל מספר מסקנות והמלצות, וכדי לא להאריך בדברים, אתייחס כעת בקצרה רק לחלקן: ממצאים: "כאמור, לא נמצאה אינדיקציה להדבקת טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי. נוכח הטענות בכתבות לדפוס פעולה שיטתי לפיו משטרת ישראל מדביקה באמצעות מערכת פגסוס טלפונים ניידים של אנשים שאין בעניינם חשד ובהעדר צו שיפוטי, הצוות המשיך ובדק את כל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של 'סייפן – המערכת של NSO שבידי המשטרה – מעבר לרשימת השמות שפורסמה. כלומר, את כל מכשירי הטלפון שהודבקו מיום התקנת המערכת. ביחס לכל נתון בדקנו האם קיים צו בית משפט, סוג ההיתר של בית המשפט ומועד תוקפו. ביחס לכלל המספרים נמצא כי אין אינדיקציה לחדירה לטלפונים ללא צו, ולמעט 4 מקרים, בהם ניסיון ההדבקה לא צלח ולא התקבלו תוצרים - המשטרה פעלה כשברשותה צו כדין. "ארבעת החריגים: שני מקרים בהם נעשה ניסיון הדבקה, כשהצו הוא צו המתיר האזנת סתר אולם לא מתיר האזנה מסוג תקשורת בין מחשבים. כלומר, היה צו האזנת סתר בתוקף. מקרה אחד בוצע ניסיון הדבקה זמן קצר לאחר פקיעת תוקפו של הצו, ומקרה נוסף בו בוצע ניסיון הדבקה על-פי צו שדרש היתר נוסף, אולם ההיתר הנוסף לא אותר. לטענת המשטרה טעויות היו בתום לב. מדובר ב-4 מקרים מתוך מקרים רבים. "בניגוד לנטען, התרשמות הצוות הייתה כי קיימת הקפדה על ביצוע האזנה רק לאחר קבלת היתר כדין. ההבנה הברורה הייתה שנדרש צו ויש הקפדה על כך.

בתגובה לדרישת היו"ר ח"כ רוטמן לפירוט מתוך כמה מקרים היו החריגים, השיבה המשנה עו"ד מררי: "המידע החשאי הוא לגבי שימוש ספציפי ברוגלות בתקופה זו. ניתן למסור את הפרטים בדיון חסוי כפוף להסכמת המשטרה". עוד אמרה כי עם זאת, הצוות מצא כי המערכת שבידי משטרת ישראל מאפשרת לקבל תוצרים שאין למשטרת ישראל סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר. החריגה היא בשני מישורים:

• מישור אחד - המערכת אפשרה לקבל מידע האגור על מכשיר היעד אשר נוצר קודם למועד ההדבקה ולעיתים אף קודם למועד הצו, לשם כך נדרשה הפעלה אקטיבית (כלומר לא באופן אוטומטי). יכולת זאת הופעלה כאשר המשטרה ביקשה להשלים פערי זמן של האזנה בתוך תקופת ההיתר של בית המשפט במקרים בהם הכלי חדל לפעול. אם ניתן היתר ומסיבה כלשהי הכלי לא פעל ונוצר פער זמנים, כדי לאפשר לקבל את המידע בתוך תקופת הצו הופעלה הפעלה זו. איסוף מידע האגור על מכשיר הטלפון קודם למועד ההתקנה אינו בגדר האזנת סתר, הוא בגדר חיפוש סמוי שאינו בגדרי סמכויות המשטרה. כבר ב-2014 הונח על שולחן ועדת החוקה חוק חיפוש חדש, שאינו מונח על שולחן ועדה זו. היה בהצעה אפשרות לחיפוש סמוי ואנחנו מקווים שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לדון בהצעות שונות שיאפשרו למדינת ישראל חקיקה שמתאימה לעידן הנוכחי גם בתחום הזה.

• מישור נוסף - למערכת סייפן הייתה יכולת לקבל מידע שאינו בגדר תקשורת בין מחשבים, כגון יומן, אנשי קשר ופתקים האגורים במכשיר, ורשימת אפליקציות. קיימים נהלים בחטיבת הסייבר שאוסרים על הפקת המידע שאינו תקשורת בין מחשבים ומידע הקודם למועד ההתקנה הראשון, אולם נמצא כי לא היה בהם די. היו נהלים אך לא די בהם כדי לפתור את העניין.

"הצוות ערך 25 בדיקות מדגמיות על-מנת לבחון אם ביעדי האזנה לגביהם התקבלו במערכת תוצרים אסורים – המידע הופיע בטבלאות ההפקה או בפרפרזות המועברות ליחידה החוקרת. בבדיקות מדגמיות אלה לא עלתה אינדיקציה לכך. נדגיש כי מדובר בבדיקות מדגמיות הנוגעות להעברת מידע בכתב. פרקליטות המדינה אף היא ביצעה בדיקות בתיקים שבטיפולה. "הצוות סבר כי לא היה מקום לאפשר למשטרת ישראל להפעיל מערכות המאפשרות האזנה לתקשורת בין מחשבים מבלי לנטרל את היכולות הטכנולוגיות העודפות שלהן. אנחנו לא מקלים ראש בהיקף הפגיעה בפרטיות, אבל לפי בדיקת המסמכים ומהתרשמות צוות הבדיקה עולה, כי אי-ניוון המערכת באופן מלא לא נבע מרצון לעשות שימוש חורג בחומרים אלא מהנחת מוצא של חטיבת הסייבר שיש בנהלים להוות תנאי מספק להתאמת חריגות המערכת לסמכות. באין גידור טכנולוגי, הסתפקו בגידור באמצעות נהלים וחשבנו שאין בכך די.

"במבט לאחור, הצוות סבר שהמשמעות הדרמטית של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף המהווה נקודת מפנה בעולם האזנות הסתר לא הובנה לאשורה על-ידי גורמי המשטרה הרלוונטיים. לאורך השנים לא יוחסה המשמעות הנדרשת להיקף היכולות של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מטלפונים ניידים למערכות המשטרה, ולנגישותם, גם אם לא הייתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע עודף. וכאמור בבדיקות שלנו לא מצאנו שהיה שימוש כזה". בהתייחסה להמלצות הצוות אמרה: "הצוות המליץ על מספר שלבים מצטברים ומחייבים שלאחר יישומם ניתן יהיה להבטיח אי-חריגה מגבולות הסמכות הנתונה למשטרה ולאפשר חידוש השימוש במערכות, הראשון הוא התאמת יכולותיהן הטכנולוגיות של המערכות לסמכויות המשטרה, באופן שימנע חריגה מסמכות. "נדרש ליווי משפטי צמוד על-ידי הייעוץ המשפטי של המשטרה לאורך תהליך הטמעת המערכות. סוגיות הנוגעות לגדרי סמכויות המשטרה לא הובאו על-ידי חטיבת הסייבר לידיעה מלאה של הייעוץ המשפטי למשטרה, וחלק מהנחיות הייעוץ המשפטי למשטרה לא יושמו במלואן. נדרש יידוע ושיתוף מלא של הייעוץ המשפטי למשטרה לגבי סוגיות המתעוררות אגב שימוש בטכנולוגיה. זו דוגמה מובהקת בעיניי לכך שהעדר ליווי משפטי מספק יכול להביא לחריגה מסמכות ולפגיעה בזכויות. הצוות מצא כי יש קושי בהעדר כפיפות של הייעוץ המשפטי בחטיבות השונות במשטרה לייעוץ המשפטי למשטרה, באופן שיבטיח עצמאות וראיית רוחב. הצוות המליץ לכן כי נושא זה יבחן בעבודת מטה במשטרה. "נמצא כי נדרש שיפור בהליכי הפיקוח והבקרה במשטרת ישראל: הומלץ לאמץ במשטרה מנגנון פיקוח תהליכי לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצריו הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים בעניין. בנוסף, הומלץ לאמץ מנגנון פיקוח טכנולוגי לפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות, ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה. במטרה שהמשטרה תוכל לעשות פיקוח בלי שנדרש לתהליך המעמיק שעשינו והבקרה התהליכית תהיה קלה לביצוע ונגישה. "הצוות המליץ כי משטרת ישראל תביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין, טרם רכישתן או פיתוחן ובוודאי טרם הפעלתן. "בנוסף, הצוות מצא כי נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים לשם שיפור הליכי הפיקוח על האזנות הסתר. בין היתר, בנוגע לאיסוף, שימוש ועיבוד מידע פרטי על אודות אדם על-ידי גופי האכיפה. העמקה כאמור תאפשר לטייב את היכולות לאתר ולטפל בסוגיות משפטיות המתעוררות אגב היבטים טכנולוגיים ולהתעמק בהן, וכן יאפשר להיערך ולהתייחס בשלב מוקדם להתפתחויות צפויות באופן שיצמצם ככל האפשר את הפער שדברתי עליו בין ההסדרה בדין לבין המציאות הטכנולוגית הקיימת באותה עת, פער שלצערנו כרגע אינהרנטי ולא חושבת שאפשר לאיין אותו אבל יש לעשות כל שאפשר למזערו. "הצוות המליץ לטייב את נוסח הבקשות לבית המשפט להיתרי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, בבקשות כן צוין סוג המידע שנתבקש להתקבל ושתדרש התקנת תוכנה במכשיר – אולם נכון שיהיה פרוט מעבר לכך. ביקשנו פירוט נוסף בדיווחים המועברים אלינו. "באשר לחקיקה, לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, חוק האזנת סתר מקנה סמכות להפעלת מערכות טכנולוגית לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים גם בדרך של הדבקת מערכת מרחוק, דוגמת סייפן, שאמרנו מה לא היה בסדר לגביו, כמובן כל עוד המערכות מאפשרות לקבל רק מידע מותר. ככל שהיכולות הטכנולוגיות מותאמות לסמכות המשטרה. לעמדת הצוות נכון כי המחוקק יסדיר באופן רוחבי סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי, כמו גם את גבולות הסמכות בבירור, ובשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות ואנחנו עוסקים בכך כמובן. "תיקונים קודמים לחוק האזנת סתר שגובשו על-ידי ייעוץ וחקיקה, לא קודמו משיקולים של הדרג המדיני וגם בכנסת. קיומו של פער תמידי בין המשפט לטכנולוגיה מחייב, במקרים מסוימים גישור בדרך של פרשנות. אנחנו לא מאפשרים ולא מפרשים באופן שאין לו אחיזה מבוססת בדין הקיים. בהקשר זה, אציין כי נוכח ההתפתחות הטכנולוגית המואצת וקיומו של פער תמידי בין המשפט לטכנולוגיה התפיסה שלנו היא שנדרש עיגון בחוק של סמכויות ולא של שימוש בכלים טכנולוגיים ספציפיים. לפיכך, על פני הדברים לדעתנו יש מקום שתיקון חקיקה לא יתייחס מפורשות לרוגלה אלא יאפשר שימוש במסגרת סמכות להאזנת סתר גם בחדירה לחומר מחשב. "בעקבות פרסום הדוח, משטרת ישראל פועלת ליישום המלצות הצוות, יחד איתנו ואנחנו בקשר שוטף בעניין כדי ליישם את מלוא ההמלצות שאומצו ע"י היועמ"שית לממשלה".

בהתייחסה לדברי ח"כ סעדה, אמרה: "דיברנו עם גורמים שונים במשטרה ובאמת לא שוחחנו עם שופטים, אך אם היינו חושבים שזה נדרש לא היינו מהססים לעשות זאת. הבדיקה הייתה לגבי השימוש במערכות וביכולותיהן. התמונה של מה שהוצג בבית המשפט הונח לפנינו - מה שבית המשפט ידעו הוא מה שהוגש בדוח". סעדה: "בית המשפט לא ידע מה המשמעות של 'תקשורת מחשבים' ולכן פעל שלא בסמכות". היו"ר רוטמן: "קצת תמוה בעיניי שיש המלצות לגבי השתלמויות לשופטים ולא דיברתם איתם. את מדברת על 4 מקרים ואומרת שעשיתם 25 בדיקות אקראיות וזה נראה לי מינימום שנדע אם זה מתוך 3,000 בקשות או מתוך 40. חשוב לדעת כמה מהן לפגסוס וכמה להאזנות על קו, אני חייב לדעת מה קבוצת הייחוס ולמה זה סודי".

תנ"צ אלעזר כהנא, יועמ"ש המשטרה: מדובר על 100 ניסיונות הדבקה בתקופה המדוברת בין 2016 למועד הדוח. בוודאי שבדיון סגור וחסוי אפשר לתת את כל ההסברים, כפי שעשינו בכנסת הקודמת. מררי: "בנגלה הראשונה היינו צריכים לבדוק אם יש דברים בגו, אז נבדקו כ-25 ברשימה שהייתה ולא נמצא, זו הייתה בדיקה מדגמית מתוכם ובחרנו את המקרים שחשבנו שיש בהם סיכוי לבעיה. נבדקו כלל ההדבקות ולגבי ארבעת המקרים הללו היו החריגות שציינת". לשאלת היו"ר ח"כ רוטמן אם היום אסור או מותר להשתמש בפגסוס, השיבה: "יש הקפדה על המלצות הדוח לגבי זה".

ח"כ קריב: "פרסמתם שורה של המלצות, אבל השאלה האם כל ההנחיות שלכם שהן תנאי מקדמי להפעלה עתידית של הכלי מומשו?" מררי: "זו לא שאלה אחרת כי אם הם מומשו זה אומר שמפעילים. אם תהיה עמידה בכל התנאים שקבענו - מידור טכנולוגי - יכולות המותאמות לסמכות המשטרה ולא מעבר לזה, פיקוח טכנולוגי ונהלי, המערכות לא יכולות לפעול אם אין תנאים אלו. פירטנו את התנאים להשמשת המערכת וברגע שהם התקיימו או מתקיימים אפשר להשמיש את המערכת. על זה הדוח". היו"ר ח"כ רוטמן: "מאחר שליועמ"ש לממשלה יש סמכויות חקירה, אני תוהה מדוע הצוות הוקם ללא סמכויות. השאלה מתחזקת לאור כך שיש ארבעה מקרים, אולי בגלל שלא התנדבו לשתף אתכם במידע כי לא היו לכם סמכויות?" מררי: "אנחנו מדברים על ידיעות בתקשורת שנבדקו בבדיקה ראשונית. אני לא רוצה לפרט את כל השלבים לבחינה אבל בסופו של דבר למרות שכן נעשתה בדיקה של עירוב מח"ש, המידע שעלה לא הצדיק העברה למח"ש. היינו עם היד על הדופק וככל שהיה מידע כזה היינו מעבירים. אנחנו לא יחידה חוקרת ולכן הצוות ללא סמכויות. התחלנו לעבוד בתוך ימים ספורים ועשינו מאמץ לסיים את העבודה מהר". עו"ד גבי פיסמן, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "החריגים עלו בבדיקות הטכנולוגיות - שנעשו על בסיס הנתונים. גם ביחס לחריגות הללו היו צווים שיפוטיים. בדקנו את כל ניסיונות המערכת והחריגים היו כאלו שלא תאמו את התקופות שבמערכת ולכן מדובר בחריגה מסמכות. בכל מקרה לא הייתה בהם הפקה של הנתונים ושוכנענו שמדובר בטעויות בתום לב של המשטרה. המשטרה בכל המקרים פעלה כשבכוחה צווים. מדובר על 4 מקרים מתוך למעלה מ-1,000 מקרים שנבדקו פרטנית. מדובר על מקרים בהם הוצאו צווים. בשני מקרים הצו לא התיר האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים. במקרה אחד היה ניסיון הדבקה סמוך לפקיעת תוקפו של הצו. פער זמנים מינימלי שניתן לפרטו בדיון החסוי. מקרה נוסף מבין ה-4 היה ניסיון הדבקה לפי צו שדרש היתר נוסף, הצלחנו לאתר את הצו אך לא את ההיתר הנוסף שניתן". רוטמן: "עד מודל וורנט, כל פעם שעודכן פגסוס, הפעלתו הביאה מידע שלא היה אמור להתקבל. 4 מקרים נעשו כחריגה מצו ברור וביתר המקרים עד שנכנס מודל הוורנט לשימוש ב-2016, כל פעם ששופט נתן צו לתקשורת בין מחשבים, לא היה כתוב בו שהוא נעשה באמצעות הדבקת תוכנה, אבל התכנה הותקנה וחוץ מהתקשורת בין מחשבים שהיה מותר לה לקבל, בהנחה שהיה מותר באמצעות הדבקה, כל פעם שנתנו צו והודבק מכשיר טלפון בסייפן, הוא שאב מידע למחשבי המשטרה שלא היה אמור לשאוב. אחת הטענות היא שיש בעיה של ייעוץ משפטי או של היעדר כפיפות של היועמ"ש וגם הליכי האישור המשפטי. אם אני מבין נכון ב-2018 ניתן אישור משפטי לשימוש בסייפן? המשנה עו"ד מררי השיבה: "כמו שהסברנו בדוח הייעוץ המשפטי לממשלה לא הכיר את המערכת ויכולותיה. בשלב מאוחר יחסית ב-2018, ידענו שיש מערכת וניסינו להתחקות אחר השלבים שנכנסה למשטרה ואיזה החלטות התקבלו שם. בתחילת הדברים דובר על גידור טכנולוגי שנזנח באיזה שלב מסיבות שלא הצלחנו להתחקות אחריהם. בתחילה נעשה גידור טכנולוגי והוא נזנח בהמשך מסיבות שלא הצלחנו להתחקות אחריהן. בסופו של דבר נעשה שימוש במערכות ללא גידור טכנולוגי אלא בהתבסס על גידור נהלי. "ידענו בייעוץ המשפטי לממשלה שיש מערכת שמתחברת למחשב עצמו, בדרך של הדבקה יש חדירה לפלאפון, מה שלא ידענו ושחשבנו שנדרש בגינו פיקוח הדוק יותר של הייעוץ המשפטי למשטרה, ולאחר מכן של הממשלה, כך שניתן היה לעצור את זה. התמונה הכוללת לא הייתה בפנינו וברור שלא ידענו לגבי קבלת החומרים העודפים או מהי המערכת ויכולותיה. גם היום במסגרת הפיקוח שלנו לפי חוק האזנות הסתר אין מקומנו לבחון את פעולת המערכות של המשטרה בשוטף. זה תפקיד המשטרה ועל הייעוץ המשפטי שלה לשתף אותנו לאורך הדרך ועוד לפני שהמערכות נרכשות". היו"ר ח"כ רוטמן: "כתוב בדוח שלכל היותר ב-2012 נבדקה מערכת סייפן על-ידי הייעוץ המשפטי וכי היה ברור שזה חורג מסמכויות המשטרה בגלל פוטנציאל איסוף המידע. אני מנסה להבין איך ואם הייעוץ המשפטי פותר את הבעיה או שהוא נותן הכשר רטרואקטיבי. למרות שהיה ברור שאין לעשות שימוש וזה חורג מהסמכויות כבר ב-2012, נעשה שימוש ב-2016. אני מנסה להבין את תהליך קבלת ההחלטות ולהבין מי הגורם המוסמך לקבל החלטה כזו של חריגה מסמכות המשטרה. דווקא במצב כזה הייתי מצפה שתאמרו שזו פעולה של חריגה מסמכות, בניגוד לעמדת הכנסת. מי הגורם המוסמך לומר שב-2012 העמדה היא שאסור וב-2023 העמדה היא שמותר כפוף להתאמות הטכנולוגיות שעשיתם לא בחקיקה". המשנה עו"ד מררי: "חיפוש סמוי אסור ב-2012 ולא היום, ולכן אי-אפשר להשמיש את המערכות ולעשות חיפוש טכנולוגי ללא גידור טכנולוגי שמטרתו היא שתגיע למשטרה מערכת שתיתן למשטרה סמכויות רק בהתאם למותר היום וזה לא כולל חיפוש סמוי". היו"ר ח"כ רוטמן: "עד מועד הדוח שלכם ב-2022, למרות שנאמר שאסור לעשות שימוש במערכת מבחינה משפטית החלו ב-2016 לעשות בה שימוש בפועל, ב-2018 ניתן איזשהו אישור משפטי לעניין הזה ואני תוהה איך אחרי כשל כל כך ארוך של הייעוץ המשפטי, הפתרון שלכם הוא כפיפות לייעוץ המשפטי". המשנה עו"ד מררי: "יש מסמכים המעידים שכשהחל השיח בנושא דובר על גידור טכנולוגי. בסופו של דבר המערכות החלו לפעול ללא גידור טכנולוגי. הגידור לא היה מספק. הסתמכות המשטרה הייתה בתום לב על גידור נהלי. הם קבעו לעצמם נהלים וקבעו מתי אפשר לשאוב חומרים, איזה חומרים מותר ואסור להוציא מהמערכות וחשבו שדי בכך כדי לפתור את בעיית הסמכות. האנשים שדיברנו איתם הכירו נהלים אלו והתרשמנו שהייתה הקפדה על כך לאור הבדיקה המדגמית. ב-2018, אחרי שהמערכת החלה לפעול, באה שאלה נקודתית לפרקליטות- האם התקשורת של המחשבים בדרך זו אפשרית בגדרי החוק והתשובה הייתה שכן. אבל בשום שלב, הייעוץ המשפטי לממשלה, למשטרה או הפרקליטות לא ידעו שיש למערכת הזו יכולת לקבל חומר עודף, שזו לא מערכת רגילה. לכן הבהרנו חד-משמעית שלא יכול לעבור מידע שלא אמור להיות במערכות וחייבת להיות התאמה טכנולוגית לכך".

הד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "ב-2018 היה מקרה ספציפי בו המשטרה ביקשה להשתיל רוגלה. המשטרה עשתה את זה קודם אבל המקרה הזה השופט שאל שאלה - מה הסמכות להשתיל במכשיר קצה. הבסיס שלה הוא מה שכתבנו ב-2018 מתוך הנחה שהכלי לא עושה חיפוש סמוי. השופט רצה לדעת מה הסמכות להשתיל לעומת למשל האזנה לכבל. התשובה הייתה שהסמכות היא לפי סעיף 10א' לחוק האזנת הסתר. זה לא אירוע זדוני או מכוון, זו פרשנות משפטית שהוצגה בבית המשפט, בעתירות לגילוי ראיה לאחר פרוץ הפרשה, ובאף אחד מארבעת המקרים בהם דנו בית המשפט לא סברו שאין סמכות. הנחת המוצא שלי כמי שכתב את התשובה, היא שמדובר בכלי להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים בלבד, ולא לכלי שמבצע אגב כך העתקה סמויה. כלומר, אך ורק לפעולת האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים. ס' 10 א מאפשר להיכנס למקום להתקין, לפרק או לסלק מכשיר להאזנת סתר. אמרנו שצריך לייצר סמכות חיפוש סמוי בחצרים ובחומר מחשב זה חיוני למאבק בפשיעה. "בדקנו אגב תיקים חיים, למעלה מ-20 תיקים או לפני הגשת כתבי אישום, האזנות נפסקו בינואר 2022 אבל כתבי האישום עדיין מוגשים, וכל פעם שסניגור ביקש לקבל מידע בתיק שמתנהל על קיומם של כלים אלו בתיק חי צללנו לעומק, עם המשטרה, כולל פקודות מבצע, ועוד. בתיקים שבדקנו מצאנו חריגות במובן שהכלי שאב בפועל יותר ממה שנחשב תקשורת מחשבים. לפעמים שאב דברים טיפה יותר משוליים. זה גם אירוע הזוכה לביקורת של שני צדדים כפוף לחסיונות. כן מצאנו חומרים שהועתקו ולא היו אמורים להיות מועתקים, כי הם בגדר חיפוש סמוי, אך לא מצאנו שנעשה בהם שימוש כלשהו לצרכים חקירתיים. הבדיקה הייתה גם לעניין שימושים מודיעיניים. לא היה שימוש ראייתי כלשהו לתוצרים העודפים מכל הבדיקות שעשינו". ח"כ סגלוביץ': "אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו אם אנחנו עושים את הדברים מספיק טוב, ראוי שניקח ונקדם את הדברים כי הפער בין טכנולוגיה למשפט הולך ומתרחב".

תנ"צ כהנא, יועמ"ש המשטרה: "לגבי הדיווחים השנתיים - הם בדרך כלל מפורטים יותר ויש בידינו דיווח מפורט יותר של 2022, אך לצערי ברוב השנים הוועדה לא מקיימת דיונים בדיווחים הללו. יש הרבה דברים שניתן לדבר עליהם באופן חופשי בדיון חסוי כי אנחנו לא רוצים לחשוף אמצעים". לגבי דוח צוות מררי אמר: "ישבתי איתם שעות ארוכות ונחקרתי שם, לא היה טיוח, פתחנו בפניהם את כל המערכות שלנו, את החיפושים הם ערכו לבד והעברנו את כל החומרים. אמרנו כל מה שידענו ולא הייתה הסתרה. הדוח הוכיח לנו שמשטר הצווים היה הרמטי, אין פעילות ללא צו וזה לקח לשימור. בארבעה מקרים חריגים היה צו אלא שמי שמימש אותו לא הבין מה כתוב בו או ראה מה כתוב בו. אם יש אביוז של המערכת זה לא יהיה בארבעה מקרים בלבד. "בית המשפט הבינו מצוין, נתבקשתי להגיע לבית המשפט להסביר צווים ואני סומך על השופטים שהם הבינו. לעיתים הם מצמצמים את התקופה או תוכן הצווים. הקצה השני הוא השימושים וגם שם בכל הבדיקות ראינו שהשימושים היו בהתאם לנהלים, ואם הגיע חומר החורג מהצו הניחו אותו בצד ואיש לא ראה אותו. את התקלות שהיו הפנמנו ואנחנו מתקנים. "המערכת הותאמה מלכתחילה ליכולות המשטרה, אלו היו ההנחיות שלנו המשפטיות והן לא מומשו מספיק טוב. לא לקחנו את פגסוס כמות שהיא, הבנו שנדרשות התאמות לחוק האזנת סתר וזה לא נעשה מספיק טוב, על זה הצביע הדוח וזה הפער. הפער הוא בהפעלה. כשאתה מפעיל כלים השאלה אם עליך לוודא שהוא לא יכול בשום אופן לעשות מה שהוא לא אמור או לסמוך שאנשי מקצוע לא יחרגו ממה שצריך. לא ידענו על כך שיש חריגות". בסיום דבריו אמר כהנא: "ככל שהדברים תלויים בנו, תיקנו את כל הנהלים וההנחיות, הכפפנו אליי כיועמ"ש את אגף המשפטים ואגף חקירות ומודיעין, כך שכל מה שקורה שם הוא באחריותנו, אנחנו היום לא מאשרים כלים מהסוג הזה לפני שעברנו ווידאנו בפועל שהם לא חורגים ולא יכולים לחרוג ממה שהם צריכים לעשות. זה לא היה כך לפני. במקביל נעשו הרבה שיפורים נוספים בתחום הסייבר". ח"כ סעדה: "זו מכבסת מילים".

נצ"מ בדימוס אבי וייס: "27 שנים כחוקר בכיר ו-25 שנים כעיתונאי חוקר - אני חייב לברך את המשטרה על הירידה בכמות האזנות הסתר ואני לא מתרגש מכך שהכל אושר. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מקום אחרון לפני ונצואלה וארה"ב, לפי דוח מערכת בית המשפט נכון ל-2021, בארה"ב 350 מיליון – 2,248 צווים אושרו ואין פגסוס. "המצב במשטרה חמור ביותר. אין קשר בין הנאמר למציאות. למרות החלטה הפגסוס ממשיך לפעול ולפני חודש חשפתי עוד כלי המטפל בטלגרם. עקרת בית בשם אמילי מורן שגב, שכל חטאה שהייתה חברתו של ראש העיר חדרה הולבש עליה פגסוס וחמישה צווי האזנות סתר, שאבו את כל חייה הפרטיים והיא הגישה תביעה עוד ב-2017 והכל אושר על-ידי הפרקליטות. לא היה סעיף האזנה שלא אושר על-ידי הפרקליטות. הפרקליט המלווה שאישר הכל הוא איסמן. הייתה ועדת מעקב על כל תיק ובמקרה הספציפי של אמילי בעקבות הלחץ הוצאה תעודת חיסיון כשנחתמים 40 חסיונות ביום כדי להסתיר את הדברים האלה. אבקש שבדוח המשלים יתנו פירוט בכמה מהצווים הופעל פגסוס ובכמה טלפוניה - האזנת נפח שהיא למעשה מצלמות. השוטרים שהופיעו דרשו שהמשטרה תכתוב והקצין שחתם על הכי הרבה פגסוס נשאל אם הוא מכיר את חוק האזנות סתר ומתברר שהוא לא מכיר ולא פתח אפילו תיק אחד. גם בתיק של מנכ"ל משרד התקשורת, סחטו אנשים". יועמ"ש המשטרה תנ"צ כהנא הגיב לדבריו: "אני מוחה על האמירות הלא-נכונות שנאמרו פה הן באופן כללי והן באופן ספציפי". הד"ר ויסמונסקי הגיב אף הוא: "אני תובע את עלבונו של הבוס שלי, עמית אייסמן, שכבר שנתיים לא בתפקיד. מטבע הדברים יש החלטות שיפוטיות המפורסמות ואפשר לקרוא ולהקריא אותן. אין שום דבר שונה לעומת מה שאמרנו קודם". היו"ר ח"כ שמחה רוטמן סיכם את הדיון: "אבקש פירוט לישיבה הבאה, שחלקה הראשון יהיה חסוי, כמה מהאזנות הסתר גם בשנים עברו הן האזנות לקו טלפון, כמה פגסוס או תקשורת בין מחשבים או כלי מקביל, כמה האזנות נפח עם ובלי מצלמות לגבי 2022 וגם לגבי 2021. שיהיה מאוד ברור - גם דיון ההמשך הבא לא יהיה האחרון. זו סוגיה בלב ליבו של הפיקוח של ועדת החוקה על התנהלות המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט, הממשק ביניהם ומח"ש. ההשוואה הבינ"ל שהוזכרה מאוד חשובה ואבקש התייחסות גם לכך, נוסף על בקשה מהממ"מ [מרכס המחקר והמידע של הכנסת, ע"י]".