מפוח עלים למי שאינו יודע, הוא מכשיר ממונע המשמש לאיסוף עלים, לניקוי רחובות, חצרות וכיוצא באלה, באמצעות נשיפה של אוויר. נזקיו הבריאותיים והסביבתיים הוכחו מזה כבר ולא לחינם הוחלט לאסור את השימוש במפוחי עלים באופן גורף בכל שעות היממה, בעוד כלי גינון וחקלאות מרעישים אחרים כמו, מכסחת דשא, מסור גיזום כיוצא באלה מותרים בשימוש (כמובן במגבלות חוק הרעש ושעות המנוחה).
זיהום אויר ומפגעי רעש ממחקרים רבים שפורסמו בעולם בנוגע לשימוש במפוחי העלים, עולה בבירור ובצורה מוכחת כי הנזק הבריאותי והסביבתי הנגרם כתוצאה משימוש במפוחי עלים רב ביותר. ישראל ומדינות בעולם אסרו את השימוש בכלי זה. ניתן לחלק את נזקי השימוש במפוח עלים לשני תחומים עיקריים: זיהום אוויר ומפגעי רעש.
זיהום אויר: מפוחי עלים גורמים לזיהום אוויר קשה ועלולים לגרום לתחלואה קשה בקרב בני האדם. האגודה האמריקנית למחלות ריאה, קובעת כי מפוח אחד מזהם בממוצע באופן הדומה ל-17 מכוניות פרטיות. הנפגעים העיקריים הם אוכלוסיות רגישות כמו ילדים וקשישים ואנשים שסובלים מבעיות נשימתיות.
רוב מפוחי עלים ממונעים באמצעות מנוע בנזין (שתי פעימות) המסובב מניפה וכך יוצר את סילון האוויר. סילון האוויר הנוצר על-ידי מפוחי העלים מרים לאוויר לא רק עלים, ניירות ובדלי סיגריות וכיוצא באלה, אלא גם חלקיקים רעילים זעירים, המתנתקים מן הקרקע ונישאים באוויר. חלקיקים אלה כוללים בין היתר שרידי כימיקלים ופסולת רחוב, שרידי דלק, עופרת ופחמימנים, חומרי ריסוס, שרידי חומרי ניקוי, צואת בעלי חיים, חלקיקי אבק ועוד. חלק מהחומרים אלה מוגדרים כמסרטנים. ממחקרים עולה כי חלקיקים אלה יכולים להישאר באוויר זמן רב יחסית לאחר השימוש במפוח העלים.
מפגעי רעש: מפוחי עלים גורמים למפגע רעש קשה. מנועי שתי הפעימות בהם נעשה בדרך כלל שימוש במפוחי העלים, יוצרים רעש בעוצמה כה גבוהה היכולה לגרום לנזק שמיעה משמעותי ואף תמידי הן למפעיל המפוח והן ולמי שנמצא בקרבתו. כמו-כן נגרם מטרד רעש סביבתי ברדיוס רחב יותר.
יש לציין כי בשנים האחרונות נכנס יותר ויותר לשימוש מפוח עלים המופעל באמצעות מנוע חשמלי. מפוח מסוג זה פועל באופן דומה למפוח הבנזין הוא יותר שקט, פחות מרעיש אולם זיהום האוויר הנוצר באמצעות מפוח זה הוא די דומה ברמתו לזה הנוצר באמצעות מפוח עלים בנזין.
"חוק מפוח עלים" באפריל 2011 אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת תיקון בחוק למניעת מפגעים (מניעת רעש) שיזם המשרד להגנת הסביבה האוסר לחלוטין שימוש במפוחי עלים ממונעים באזורי מגורים. שימוש במפוח עלים מהווה עבירה פלילית לפי החוק הישראלי. העובר על חוק זה צפוי לעונש מאסר או קנס, ולעיתים שניהם יחדיו.
בעקבות התיקון החדש לחוק עתרו מרכז השלטון המקומי, עיריית תל אביב ועיריית נהריה לבג"ץ בבקשה לקבוע כי התיקון החדש בחוק למניעת מפגעים, אינו גורף, וכי משמעותו היא שאסור לעשות שימוש רק במפוחי העלים הגורמים רעש חזק, אך לא בכל סוגי המפוחים. העותרים ציינו כי תיקון החוק החדש יפגע באיכות השירות שהן מספקות לתושבים. בית המשפט העליון דחה עתירתם והותיר את תיקון החוק החדש.
"מצפצפים על החוק" בריש גלי למרות פסיקת בית המשפט העליון חלק לא קטן מהרשויות המקומיות והעיריות, וכן תושבים פרטיים רבים "מצפצפים" בריש גלי על "חוק מפוח עלים", שהוא באמת חוק חשוב ומוצדק. כך למשל, עירייה בצפון הארץ (שמאחר שלא הצלחתי להשיג את תגובתה, איני מפרסם את שמה) משתמשת מזה שנים במפוחי עלים רעשניים בגניה הציבורים, אף בגנים הנושקים לבתי תושבים.
השימוש במפוח עלים בכל גן ציבורי בעיר זו נמשך לפחות חצי שעה ולעיתים יותר. הרעש מחריש אזניים ובעת השימושבכלי האסור עולים לעיתים קרובות ענני אבק .השימוש במפוח העלים באותה עיר נעשה גם בעת ובעת שילדים ומבוגרים שוהים בגן. תושבים תיעדו בצילומים כולל צילומי וידאו את השימוש במפוח עלים בגנים הציבורים ופנו בתלונות למוקד העירוני של העירייה (קיים תיעוד על כך) אך הם נענו לרוב בתשובות אדיבות בנוסח "הנושא בטיפול" או יועבר לגורמים הרלוונטיים", אך בפועל לא נעצר באותה עיר בצפון השימוש בכלי האסור בגינות הציבוריות והוא קיים עד היום.
"צפצוף" על "חוק מפוח עלים" בריש גלי הוא גם מנת חלקן של כמה מוסדות וגופים ציבורים כמו מכללות ואוניברסיטאות. וגם קיים פה ושם בבתי ספר. כך למשל, צילמתי לפני שנה ויותר במתחם מכללת כנרת עובד מכללה המשתמש במפוח עלים מרעיש ומעלה אבק תוך שסטודנטים ומבקרים עוברים לידו ונחשפים לרעש ולזיהום. פניתי בזמנו למנהל האחראי על נושא האדמיניסטרציה במכללה והוא הבטיח כי יבדוק את העניין וכי העניין לא ישנה.